אאא

בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום, מוקדש חלק נרחב לבית העלמין היהודי בהר הזיתים.

"כיכר השבת" מגיש את תקציר הדו"ח, לצד הקובץ הרלוונטי להורדה - בפורמט PDF ו-וורד.

להלן תקציר הדו"ח:

הר-הזיתים הוא אחד מבתי העלמין החשובים ביותר לעם היהודי מהבחינה הדתית וההיסטורית.

על פי ההערכה, יש בו יותר מ-60,000 קברים בשטח של כ-300 דונם. בתקופת השלטון הירדני (1948-1967) חוללו בו עשרות אלפי קברים, והוא נהרס והושחת. הקבורה היהודית בו פסקה לחלוטין בשנת 1948 וחודשה רק כעבור 19 שנה, לאחר מלחמת ששת הימים. אף שמספטמבר 1968 קיבלו ממשלות ישראל החלטות  בעניין שיקומו, תחזוקתו ואבטחתו וגם עשו פעולות מסוימות בעניין, הטיפול בו התעכב עוד שנים רבות.

באוגוסט 2005 קיבלה הממשלה החלטה  בעניין "סדרי עדיפויות - חיזוק העיר ירושלים" (להלן - החלטת הממשלה), ובה נקבע כי בכל אחת מהשנים 2006-2013 יוקצו 50 מיליון ש"ח לשיקום, לפיתוח ולתחזוקה של מרחב אגן העיר העתיקה והר הזיתים (להלן - הפרויקט).

עוד נקבע בהחלטה כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל עיריית ירושלים (להלן - ועדת המנכ"לים) יסכמו תכנית רב-שנתית מפורטת בנושאים אלה, והרשות לפיתוח ירושלים (להלן - הרל"י)  תבצע אותה. הסכום למימון הפרויקט נכלל בתקציב משרד ראש הממשלה. התקציב הרב-שנתי לשיקום ולפיתוח של הר הזיתים הסתכם ביולי 2009 בכ-84.5 מיליון ש"ח מתקציב הפרויקט כולו.

פעולות הביקורת:
בחודשים מאי-ספטמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות לשיקום ולפיתוח של בית העלמין היהודי בהר הזיתים ולאבטחתו. הבדיקות נעשו במשרד ראש הממשלה (להלן -משרד רה"מ); בהרל"י; בחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ (להלן - פמ"י) ; במשרד הבינוי והשיכון (להלן - משרד השיכון); במועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים (להלן - מועצת בתי העלמין או המועצה)  ובעיריית ירושלים. כמו כן נפגשו נציגי מבקר המדינה עם גורמים שיש להם נגיעה לנושא, ובהם חברות קדישא הפועלות בבית העלמין, משטרת ישראל והמועצה לביטחון לאומי.

עיקרי הממצאים
התכנון והביצוע של שיקום בית העלמין ופיתוחו.

1. על פי החלטת הממשלה, יישום התכנית לשיקום בית העלמין אמור להימשך עד שנת 2013. נמצא כי במועד סיום הביקורת, בספטמבר 2009, עדיין לא הגדירה ועדת המנכ"לים שהוסמכה לנהל את הפרויקט ולפקח עליו יעדים מפורטים ולוחות זמנים לביצוען של תכניות השיקום והפיתוח של בית העלמין.

2. ביוני 2006 אישרה ועדת המנכ"לים את עבודות השיקום, הפיתוח והתחזוקה בבית העלמין. אף שהגדירה אותן "דחופות", ביצוען התעכב.

במועד סיום הביקורת עדיין לא השלימו הרל"י ומועצת בתי העלמין את הכנתה של תכנית מפורטת לשיקום הקברים בכל בית עלמין ואת לוח הזמנים לכך. כמו כן לא נקבעו הגורמים האמורים לעשות את עבודות השיקום. עקב כך לא ניתן להעריך אם ניתן יהיה להשלים את השיקום עד המועד שקבעה הממשלה.

3. באוקטובר 2006 אישרה ועדת המנכ"לים להקים מרכז מידע בבית העלמין. נמצא כי במועד סיום הביקורת טרם הכינה הרל"י תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת עם לוחות זמנים ואבני דרך להקמתו, והיא טרם קיבלה את הסכמתן העקרונית של חברות הקדישא לקבל מהן את המידע הנוגע לנפטרים הטמונים בבית העלמין.

התקשרויות של הרל"י ופמ"י
הליך ההתקשרות של הרל"י עם פמ"י לא התיישב עם חוק חובת המכרזים ועם תקנותיו. גם הליכי התקשרות של פמ"י עם היועץ לניהול ופיקוח ועם יועץ הביטחון בוצעו שלא לפי החוק והתקנות האמורים, כמפורט

להלן:

1. התקשרות בין הרל"י לפמ"י: ועדת המכרזים בהרל"י אישרה מתן פטור ממכרז להזמנת עבודות תכנון וביצוע מפמ"י בלי שציינה בפרוטוקולים כיצד ההתקשרויות עומדות בתנאי התקנות המסדירות את מתן הפטור. עוד התברר כי הרל"י לא חתמה עם פמ"י על הסכם המחייב את הצדדים. בנסיבות אלה העבודות נמסרו לפמ"י מבלי שהרל"י פירטה עניינים מהותיים כגון עבודות התכנון הנדרשות ותנאי התשלום. נוסף על כך, הרל"י לא התנתה שהתקשרויותיה של פמ"י עם צדדים אחרים לאספקת שירותים יתבצעו על פי תקנות חובת המכרזים.

2. התקשרויות של פמ"י עם היועץ לניהול ופיקוח ועם יועץ הביטחון: ועדת המכרזים בפמ"י לא תיעדה בפרוטוקולים את תהליך קבלת החלטות בנוגע להתקשרויות ללא מכרז עם היועץ לניהול ולפיקוח. פמ"י קיבלה שירותים מיועץ הביטחון בלי שהדבר נדון ואושר בוועדת המכרזים שלה ובלי שנחתם עמו הסכם המסדיר את תנאי ההתקשרות ואת אופן מתן השירותים האמורים. רק באוקטובר 2008, כשלוש שנים לאחר שהחל היועץ בעבודתו, חתמה פמ"י על הסכם עם היועץ.

ההתקשרות באמצעות עמותה - פמ"י שילמה ליועצים מקצועיים עבור שירותים שניתנו לה במסגרת התכניות לשיקום ולפיתוח של בית העלמין והר הזיתים באמצעות מימון ביניים שהתקבל מעמותה. לדעת משרד מבקר המדינה, סוגיית מעורבותה של העמותה במימון התכניות בהר הזיתים היא בגדר העניינים שמצריכים דיון ואישור על ידי ועדת המנכ"לים בהתאם לעקרונות פעולתה. לא נמצא כי הרל"י דיווחה לוועדת המנכ"לים על מעורבותה של העמותה.

ביטחון בית העלמין
1. מהביקורת עולה כי משרד השיכון שעוסק בליווי משפחות ומבקרים בבית העלמין אמור גם לשמור על השטחים הציבוריים ועל חלקות הקבורה בבית העלמין, אולם הוא לא עשה זאת, שלא כמשרד הדתות שטיפל בנושא עד פירוקו בשנת 2004.

2. למרות הוונדליזם והפעילות הפלילית בבית העלמין לא התרכזה הרל"י לפני הכול בהסדרת השמירה השוטפת בבית העלמין, אלא פעלה לקידום התכנון והיישום של תכנית הביטחון הכוללת לאזור רכס הר הזיתים ובכלל זה לבית העלמין. עקב כך טרם הוסדרו במועד סיום הביקורת השמירה על בית העלמין ואבטחתו, ולפיכך יש חשש שהשקעה של מיליוני שקלים בפעולות שיקום ופיתוח תרד לטמיון. יצוין לטובה שבעקבות הביקורת קיים בדצמבר 2009 מנכ"ל משרד רה"מ דיון עם הנוגעים בדבר, ולאחר מכן החליטה  הממשלה להטיל על משרד השיכון את האחריות לאבטחת בית העלמין.

האחריות לניהול השוטף של בית העלמין
לפי תקנות מועצת בתי העלמין תפקיד המועצה הוא, בין היתר, ניהול, פיתוח ותחזוקה של בתי העלמין ופיקוח עליהם. לצורך כך נדרשת המועצה לתאם ולהסדיר את הפעילות של גופים רבים, ובהם חברות הקדישא, כוח האבטחה, חברת הניקיון וכן גורמים מוניציפליים וממשלתיים, אולם לא הוגדרו בתקנות סמכויות המועצה לעניין התיאום בין הגופים בבית העלמין והנחייתם ולעניין סמכותה לאכוף את דרישותיה עליהם. עקב כך יש חשש שלא יטופלו הליקויים שהועלו בדוח זה ושתימשך הפגיעה בקברים.

סיכום והמלצות

ממשלות ישראל היו ערות לאירועים הקשים בבית העלמין וביקשו לתקן את הדרוש תיקון. אף על פי כן שיקום בית העלמין מתקדם בעצלתיים, רמת תחזוקתו אינה מספקת, רמת האבטחה שלו ירודה ואירועי ונדליזם ואירועים פליליים ממשיכים להתרחש בו, ויש חשש שאם לא תובטח השמירה בו יֵרדו לטמיון הכספים והעבודה שהושקעו בו.

על ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ לוודא שתוכן תכנית עבודה רב-שנתית לעבודות השיקום והפיתוח של בית העלמין אשר תאפשר לנצל באופן המיטבי את התקציב שהוקצה לצורך כך. יש לקבוע גוף ציבורי שתהיינה לו היכולת והסמכות לטפל בכל העניינים הנוגעים לבית העלמין, גם לאחר שהמדינה תסיים לשקמו ולפתחו. בהחלטתה בדצמבר 2009 בעקבות הביקורת, מינתה הממשלה גופים להסדרת השמירה והאבטחה בבית העלמין; עליהם למלא כנדרש את התפקיד שהוטל עליהם.

להלן התייחסות המשרד לשירותי דת לדו"ח מבקר המדינה:

קבורה אזרחית
מירב הטענות והממצאים כפי שהם מוצגים בדוח המבקר אינם נוגעים כלל למשרדנו אלא למוסדות ציבור אחרים, כמינהל מקרקעי ישראל והמוסד לביטוח לאומי.

הנקודה הנוגעת לענייננו הינה הטענה של "הזיקה" כביכול בין העדר פתרונות קבורה אזרחית חלופית מטעם המדינה לבין התנהלותם של מספר יישובים העושים מסחר במשאבי הקרקע, שהוקצו להם לצרכים חקלאיים ואחרים, על מנת לקבור אזרחים שאינם מתושבי היישוב בעלות גבוהה, בניגוד לחוק.

בנקודה זו יש להדגיש שהיישובים הללו (ומדובר במספר קיבוצים ספציפיים) עושים זאת ללא שום קשר לסוגיית הקבורה האזרחית החלופית. במקומות אלו נקברים נפטרים יהודיים רבים, שפשוט מעוניינים בקבורה בקיבוץ (בסביבה מטופחת, גינון יפה, לא קבורה רוויה לשיטותיה השונות וכיו"ב). הנפטרים ובני משפחותיהם מוכנים להשקיע הון תועפות בעניין, וברובם הם מזוהים עם המעמד הסוציו אקונומי הגבוה. רוב חסרי הדת מוצאים את פתרונות הקבורה שלהם דווקא במסגרת בתי העלמין הקונבנציונאליים הקיימים, כולל באלו שאין בהם מסגרת רשמית של קבורה אזרחית חלופית.

מן הראוי לציין כי רוב חברות הקדישא בישראל מספקות לחסרי הדת ולמסופקי הדת פתרונות שאינם פוגעים בהשקפתם הדתית. נכון להיום מעבר לבתי עלמין באר שבע וכפר סבא קיימים עוד בתי עלמין לקבורה חלופית המחזיקים ברישיון: מנוחה נכונה קריית טבעון,המסילה בחן(עמק חפר), מנוחה עדן חצור,מנוחה מכובדת ראשל"צ, הקוברת ברבדים וגבעת ברנר.

כמו כן ישנם מספר גופים נוספים הנמצאים בהליך רישיון מול המשרד לשרותי דת, מעבר לכך ישנם בתי עלמין שבהם פתרון לקבורה אזרחית הנמצאים בשלבי תכנון ופיתוח. גני עד ברקת. בית עלמין הרצלייה גליל ים,גבעת שאול ירושלים, חברת קדישא חיפה כפר סמיר, ועוד.

לפיכך, הטענה כאילו העדר מקומות קבורה אזרחיים חלופיים גרמה ל"כאוס" באכיפת החוק על הקיבוציים המבצעים קבורה בניגוד לחוק משוללת כל יסוד ואין לה על מה שתסמוך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בהקשר זה נבקש להדגיש כי כבר בשנת 2008 העביר המשרד סך של 1.75 מלש"ח לעמותת מנוחה נכונה חיפה והצפון לשם קידום קבורה אזרחית חלופית. כמו כן מועצת בתי עלמין תל רגב הכשירה עבור עמותה זו כביש גישה בעלות גבוהה מאד; אולם העמותה עצמה טרם קידמה עד היום הכשרת שטחי הקבורה האזרחית חלופית באתר.

זאת ועוד המשרד בוחן מול מינהל התכנון במשרד בפנים ומינהל מקרקעי ישראל הרחבת האפשרויות לקבורה חלופית.כמו כן המשרד פעל בשנים האחרונות למציאת כ 25 חלקות מסופקים (חסרי דת), בפריסה ברחבי הארץ.

למותר לציין שכל עמותה שתפנה לקבלת רישיון לקבורה אזרחית חלופית ותעמוד בתנאי החוק תקבל רישיון בהתאם.   

עוד אבקש לציין כי למשרד מבחני תמיכות בעמותות המפעילות קבורה אזרחית חלופית. זאת בהתאם לחוק ולתקנות שלעניין. אולם לא יעלה על הדעת כי המדינה תממן את כל העלויות הנובעות משיטת הקבורה הזו, ללא שום נטילת נטל המשא ע"י העמותות עצמן, והעמותות עצמן יהנו בסופו של יום מהדיבידנדים הנובעים ממכירת חלקות קבר בחיים ומקבלת דמי הקבורה מהמל"ל.