אאא

שחר אילן, מי שהיה עיתונאי 'הארץ' וזולל חרדים לתיאבון ידוע כתב בבלוג האישי שלו 18 דברים טובים על הציבור החרדי. מה שמחייב לברר האם אילן חטף איזה וירוס?

שחר אילן משמש היום כמנכ"ל עמותת חדו"ש שזו עוד עמותה שעניינה מלחמה באופיה היהודי של מדינת ישראל ובציבור החרדי והדתי בפרט. בעבר שימש אילן ככתב לענייני חרדים והיה ידוע בביקורתו הרבה, ויש שיאמרו בשנאתו הרבה, לציבור החרדי. הוא נחשב כאחד הגורמים המשמעותיים לעלייתה של המפלגה האנטי דתית - שינוי. אף אחד לא באמת הופתע שכאשר התפטר או פוטר אילן מ'הארץ' הוא מצא את מקומו בעמותה אנטי דתית.

אבל מסתבר שגם אילן יכול "למעוד" מדי פעם ולשנות מהרגלו "לכסח חרדים". בבלוג האישי שלו כתב העיתונאי לשעבר 18 נקודות טובות על הציבור החרדי, שאחר כך, באחת התגובות שלו בבלוג, הוא יגדיר אותן גם כחסרונות הקיימים בציבור החילוני.

לא, לא מדובר ב"רוח שטות" שהשתלטה על הקטיגור אלא בעקבות "עודף בקשות", כך הוא מסביר, שיכתוב גם דברים טובים על הציבור החרדי החליט אילן (ואולי גם בהשפעת רוח חג הסוכות) לומר כמה מילים טובות.

ח"י נקודות הטובות של שחר אילן:

• החינוך אצלם בראש סדר העדיפויות גם במעשים ותקציבים, לא רק בדיבורים.

• החופשות מהלימודים שלהם הרבה יותר קצרות.

• הם יודעים להתארגן, לעמוד על הזכויות שלהם ולהחרים את מי שפוגע בהם.

• הם מצביעים בעד מי שבאמת מייצג אותם.

• בראש הפירמידה החברתית שלהם נמצאים אנשים לומדים, לא העשירים, לא הפוליטיקאים ואפילו לא סלבריטאים.

• כשהבכירים שלהם נופלים, הם עומדים מאחוריהם ולא זורקים אותם לכלבים.

• הם לא חוזרים בתשובה (טוב, לא התאפקתי).

• הם מעדיפים תקשורת לא צהובה (והעיתון הנפוץ ביותר הוא גם הסולידי ביותר).

• הם קוראים. ממש.

• הם לא קוראים אחד לשני "אחי".

• הם לא צופים בהשרדות.

• הם נותנים לצדקה (גם כאשר אין להם)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

• הם הקימו את יד שרה, פטנט עולמי שחוסך מאות מיליונים למדינה והארגונים שהעתיקו אותו בכל רחבי העולם חוסכים מיליארדים.

• הם מחנכים להתחשבות בזולת ולכיבוד המבוגר, משוחררים מפולחן הצעירים (ולילד אצם יש גם חובות ולא רק זכויות)

• יש אצלם מעט יחסית עבריינות אלימה.

• הם חיים בקהילות וזה אומר שהחיים הרבה פחות בודדים ויש יותר עזרה.

• הם יודעים שאושר זה לא הכל בחיים.

• הם לא נגועים במחלה הקשה ביותר של התרבות הישראלית - הפחד לצאת פראייר.