אאא

מערכת ´כיכר השבת´ שמחה להשיק קו חם לשאלות גולשים שיעסוק בבעיות חינוכיות, התנהגותיות ורגשיות של ילדים. הקו יפעל בימי א´ בלבד ובכל פעם יעסוק בנושא ממוקד אחר. את הקו תפעיל יועצת חינוכית בעלת תואר שני שתשמח לענות לשאלותיכם ולסייע ככל שתוכל

אנו מזמינים אתכם לפנות בשאלות רלוונטיות וכן, אם ישנם נושאים נוספים המטרידים אתכם ניתן לבקש דיון עליהם. אנו מצידנו נשתדל להיענות ולטפל בנושאים המעניינים את רוב הציבור.

היום, לרגל תחילת שנת הלימודים הממשמשת ובאה נקדיש את הדיון לנושא מעברים והתחלות. ישנם ילדים המצפים בכיליון עיניים לפתיחת השנה. לעומתם, ישנם רבים אחרים החוששים מהמעבר לגן חדש, לכיתה א´ או אפילו לכיתה גבוהה יותר. תגובות החרדה והרתיעה יכולות להיות שונות ומגוונות, ולעיתים (רחוקות אמנם) אף לגרום לסירוב מוחלט להגיע לגן או לכיתה.

מספר מקרים שטופלו על ידי במסגרת העבודה:

רותי, אם לילדה העולה לכיתה א´ מספרת: במשך כל החופש גילתה ביתי התרגשות וציפייה גדולים מאד לקראת המעבר לכיתה א´. בשבוע האחרון התחילה לפתע לגלות סימני מצוקה- היא מתקשה להירדם בלילה, נוטה לבכיינות ואפילו התחילה להצהיר שהיא רוצה להיות רק בגן. קנינו לה כמובן ילקוט וקלמר חדשים, וגם חולצת תלבושת. היא משחקת עם הילקוט ומטפלת בו, אך מודיעה שאינה רוצה ללכת לבית ספר, מה עושים?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תשובה

רותי יקרה!

נראה שביתך מתנדנדת בין שתי תחושות סותרות. מצד אחד מתרגשת מהמעבר ומכל הכרוך בו ומצד שני מפחדת מהשינוי וממה שזה אומר לגביה. כדאי לנסות ולברר אם יש משהו מסויים שממנו היא חוששת. אולי שמעה או הבינה משפט או אמירה כלשהי שלא כהלכה. כדאי גם להכין אותה באופן מעשי עד כמה שניתן, לדוגמא: להראות לה את מבנה בית הספר או אפילו להיכנס פנימה ולבקר בכיתה (בימים אלו מרבית בתי הספר כבר פועלים ומתכוננים לפתיחה) אם יש אפשרות, כדאי ליצור קשר עם המורה של כיתה א´ ולבקש מפגש מקדים קצר שמצד אחד יפוגג את המתחים ומצד שני יגביר את הציפיות החיוביות. בררי גם מי מחברותיה תלמד איתה באותה הכיתה וספרי לה על כך. פעולות אלו תרככנה את המעבר וקרוב לודאי שגם תפחתנה את הלחץ שביתך מצוייה בו.

רוב ברכה והצלחה!

שואלת אמא של מוישי: מהרגע שהתחילה החופשה הסתגר מוישי בבית. הוא סירב ללכת למכולת ואפילו לטיולים משפחתיים היינו צריכים למשוך אותו כמעט בכוח. עכשיו, למעלה משבוע אחרי שהתחיל ה´זמן´ מוישי עדיין בבית ולא הלך כלל לחיידר (הוא בכיתה ד´). אחד החברים מגיע אליו כל יום בקביעות ומביא לו את הדפים שקיבלו באותו היום. לא עידכנתי עדיין את הרב´ה. אני ובעלי ממש אובדי עצות. ניסינו בטוב, ניסינו ברע ושום דבר לא עוזר. ממש מתחננת לעזרה

תשובה

אמא יקרה!

על פי התיאור הקצר שלך נראה שמוישי סובל מ´פוביית (חרדת) בית הספר´ בצורה מוקצנת יחסית. ´פוביית בית הספר´ נגרמת הרבה פעמים כתוצאה ממתח או טראומה שהבית עבר לדוגמא- פטירה של הורה או אח ר"ל. במקרים כאלו חושש הילד שאם יעזוב את הבית יקרה עוד משהו נורא. גירושין או מתח בין בני הזוג עשויים לגרום אף הם תגובה דומה. לא סיפרת על הרקע המשפחתי שלכם וגם לא מה היה בשנים שעברו אך מה שברור הוא שצריך לטפל בעניין וכמה שיותר מהר כי כל יום שעובר מקבע את המצב ומקשה על החזרה לשגרה. ראשית ודחוף!!! פני מייד לחיידר ושתפי את המנהל ואת הרב´ה במה שקורה. בקשי מהרב´ה ליצור קשר עם מוישי, רצוי מאד ביקור בית כדי שיפגוש אותו ויספר לו כמה הוא מחכה לו וכמה הוא חסר בכיתה. נסו לתאם עם חבר אחד או מספר חברים שיבואו בבוקר לאסוף אותו איתם בדרכם. הרב´ה יכול להתקשר שוב בלילה ולהזכיר שוב שהוא מצפה לו מחר. החשוב מכל הוא לא להאשים את הילד, לכעוס ולצעוק עליו. האמיני לי, הוא חווה מספיק בושה והשפלה פנימית ממצבו, מילים רעות לא תיטבנה איתו. אפשר בהחלט להיות החלטיים ולהודיע לו כי מחר הוא הולך ויהי מה אך בשום אופן לא להשליך עליו את התסכולים שלכם בנוגע לעניין. אני מציעה גם כי תנסו לבדוק מה אכן, גורם למוישי לפחד מעזיבת הבית ובמידת הצורך, אל תהססו לפנות ליעוץ מקצועי.

ברכה והצלחה!

יש לכם בעייה דומה?

שאלות ניתן לשלוח לכתובת am@kikar.net

להשתמע!