אאא

סיפור בריחתם של האדמו"רים מבעלזא וסאטמר בעיצומם של ימי השמד בשואה הנוראה מעורר עד היום - כמעט 70 שנה אחרי - פולמוס סוער. האדמו"רים זצוק"ל ברחו (הרבי מסאטמר אף ברח בחסות ציונית - ברכבת קסטנר) מהונגריה, ושלושה חודשים לאחר מכן החל מסע ההשמדה האכזרי של יהודי הונגריה על ידי הנאצים. 

הגעתו של האדמו"ר מבעלזא לארץ ישראל סימנה את תחילת תחייתה מחדש של החסידות; האדמו"ר ואחיו הניחו את היסודות לצמיחתה מחדש של תנועת החסידות בכלל וחסידות בעלז בארץ ישראל המתחדשת.

השאלה המרכזית שעולה במחקר ההיסטורי על בריחת האדמו"ר מבעלזא מהונגריה, היא האם החסידים שוכנעו על ידי המנהיגים להשאר בהונגריה, מה שהביא להשמדתם?

עד היום הדעות חלוקות, ישנן דעות לכאן ולכאן, ואין בכוונתנו לנקוט עמדה בוויכוח היסטורי זה. אך להלן נביא מעט מן הסיפור האנושי המורכב והמרתק שהחל עם דרשתו של הרב מבילגוריי - אחיו של האדמו"ר מבעלז דאז זצ"ל ואביו של האדמו"ר הנוכחי - המהווה מסמך היסטורי מרתק בפני עצמו. 

בדרשה, מעלה הרב מבילגוריי את החששות של החסידים מכך שרבם (אחיו, כ"ק האדמו"ר מבעלז) עוזב אותם לאנחות וכי הם "דואגים על העתיד באמרם שאולי ח"ו איזו סכנה מרחפת על מדינה זו ואחי צדיק הדור שליט"א רואה את הנולד על כן הוא הולך הלוך ונסוע לא"י"

הרב מבילגוריי ממשיך ומסביר בדרשה כי בריחתו של האדמו"ר מבעלז הינה רק בגלל "שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק (ארץ הקודש) המקודשת בעשר קדושות, ויודע אני שזה זמן כביר הוא משתוקק מאוד לא"י וכל אדיר חפצו ונפשו הטהורה שוקקה לעלות לעיר ה' שמה לעורר רחמים ורצון על הכלל".

 (ארכיון)
(אילוסטרציה: shutterstock)
הגדלה

לבסוף מבטיח הרב מבילגוריי בשם אחיו הרבי מבעלז כי לחסידים שיישארו בהונגריה לא יאונה כל רע: "הצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלווה, כי טוב שהצדיק רואה כי טוב וכל טוב ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחינו בית ישראל בני מדינה זו".

ארבעים יום לאחר מכן פלשו הנאצים להונגריה, ושלושה חודשים אחרי דרשתו של הרב מבילגוריי (שהצליח לברוח אף הוא) החלה השמדתם האכזרית של יהודי הונגריה על ידי הנאצים.

האם האדמו"ר מבעלז נטש את חסידיו למות בשואה האיומה? 

דרשתו של הרב מבילגוריי (רבי מרדכי רוקח) הייתה "בהסכמת ושליחות אחיו (האדמו"ר מבעלז)", ונאמרה "אור ליום ב' וארא" (16 בינואר 1944), יום אחד קודם יציאתו לארץ ישראל של האדמו"ר מבעלז זצוק"ל."באולם הגדול דקהל יראים בודפשט", במעמד "אלפי ישראל עם רבנים גדולי התורה אלופי ישראל ונכבדי העיר והמדינה".

הדרשה נדפסה בחוברת "הדרך", שיצאה לאור בבודפשט ביום י"ג בשבט תש"ד (7 בפברואר 1944). כארבעים יום קודם הפלישה הנאצית להונגריה. 

רבים הם דברי הביקורת על דרשה זו, המתנגדים למעשיהם של האדמו"רים מסאטמר ומבעלז, מביאים כתימוכין לדבריהם את דבריו של הרצל רוזנבלום בעיתון "הבוקר" מיום כ' בניסן תש"ד (13.4.44) שם הוא כתב במאמרו: "בבוא הרבי [מוויזניץ']": "ואלו קראו האדמו"רים לעלייה!... הדרכים היו משחירים מהמון אדם העולה אלא שהם לא קראו. להפך הם מנעו את מיליוניהם מלעלות ארצה".

עדותו של רוזנבלום שנכתבה בעצם ימי השואה, מספרת על כך שהאדמו"רים מנעו מתלמידיהם לעלות לארץ ישראל ולברוח ממוראות השואה. יתר על כן, לדעת המבקרים, דרשתו של הרב מבילגוריי בה הרגיע את החסידים ובעצם עודד אותם ליפול למלתעות הנאצים, היא מעשה שלא יעשה.

הרב נתן אורטנר (צילום: מתוך ויקיפדיה) (ארכיון)
הרב נתן אורטנר, טוען שההונגרים הבריחו את האדמו"ר (צילום: מתוך ויקיפדיה) 
הגדלה

מנגד, ישנם חוקרי חסידות המסנגרים על בריחתם של האדמו"רים. הם טוענים כי הסיבה שאדמו"רי בעלז וסאטמר קראו לחסידיהם להשאר באירופה נבעה מסיבות דתיות ואידיאולוגיות ברורות - התנגדותם לציונות והחשש מהתחלנות.

יתר על כן הרב נתן אורטנר, רבה של לוד ונכד לחסיד בעלז שהיה בין עסקני בעלז במלחמה וסייע רבות לעליית הרבי לארץ, טוען שהגסטאפו דרש להסגיר לידיו את האדמו"ר. לכן, בעצת המשטרה ההונגרית, נאלץ האדמו"ר לברוח במהירות מהונגריה. מפקד המשטרה דרש שהאדמו"ר לא ישמיץ את ממשלת הונגריה, ויציג אותה כמי שאינה מעורבת בזוועות המתרחשות בה, אלא עושה ככל שביכולתה להציל את היהודים. הרבי קיבל תנאי זה, והוא בא לידי ביטוי באותן שורות בדרשה, אך מאותה סיבה הושמטו שורות אלו לאחר מכן. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרבי מבילגוריי (צילום: מתוך ויקיפדיה) (ארכיון)
הרבי מבילגוריי (צילום: מתוך ויקיפדיה)

ההיסטוריונית אסתר פרבשטיין,  טוענת כי יציאתו של האדמו"ר מהונגריה הייתה חלק ממהלך כולל של ניסיון להצלת המנהיגים, שחשיבותם במערכת ההגות החסידית היא מרכזית, מה גם שהם היו היעד הראשון לרדיפות הנאצים. הרצון להציל את הרבי נבע לא מרצונו האישי ולא רק מרצון חסידיו הקרובים, אלא מרצונם של גורמים רחוקים יותר, גם לא דתיים. תחושת החסידים עם הפרידה ממנהיגם הייתה אמביוולנטית; היו שחשו תחושת הקלה על הצלת הרבי, והיו שהרגישו כאב על כך שהענף עליו נשענו נכרת.

דרשת הרב מבילגוריי בשואה: האדמו"ר בורח לא בגלל "שאיזו סכנה מרחפת על מדינה זו"

"עוד דבר בפי מה שהנני רוצה להעיר לבכם ולהאיר עיניכם" אמר הרב מבילגוריי, "על אודות אשר שמעתי רבבות רבים אשר פחדו פחד חיל ורעדה יאחזון יאמרו הנה קשה להם פרידתנו אבל ביותר דואגים על העתיד באמרם שאולי ח"ו איזו סכנה מרחפת על מדינה זו ואחי צדיק הדור שליט"א רואה את הנולד על כן הוא הולך הלוך ונסוע לא"י... והוא הולך למקום שלוה ומנוחה ואותנו חס וחלילה עזב לאנחה, מה יהיה באחריתנו, מי יגן עלינו, מי יציל אותנו, מי יעתיר בעדנו ומי ישתדל בעבורנו?"

הרב מבעלז, רבי אהרן רוקח (ארכיון) (ארכיון)
הרב מבעלז, רבי אהרן רוקח (ארכיון) 
הגדלה

"על כן מוטל עלי החוב להודיע לכם ידידים יקרים חכמי אונגארין (הונגריה) את קושט דבר אמת, כי מי שהוא קרוב ועומד בסביבת אחי הגדול מרבן שמו שליט"א יודע בוודאי שלא במנוסה הולך ולא בחיפזון רץ ונמהר כאלו רוצה לנוס ולנסוע מכאן, רק שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק (לארץ הקודש) המקודשת בעשר קדושות, ויודע אני שזה זמן כביר הוא משתוקק מאוד לא"י וכל אדיר חפצו ונפשו הטהורה שוקקה לעלות לעיר ה' שמה לעורר רחמים ורצון על הכלל כלו שלא יוסיף לדאבה עוד ויהיה המחנה הנשאר לפליטה... שהצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלווה, כי טוב שהצדיק רואה כי טוב וכל טוב ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחינו בית ישראל בני מדינה זו".

מקורות: מנדל פייקאז', כוונים 24, קיץ תשמ"ד, 2.84