אאא

בית המשפט העליון הוציא הבוקר צו על תנאי לבית הדין הרבני, המורה לו להשיב תוך 90 יום מדוע ביטל את הגיורים של הרב חיים דרוקמן. שופטי בג"ץ התייחסו בדרישה זו לשני המקרים שהובאו בפניהם בעתירה. מעבר לכך, השופטים קבעו כי בית הדין הרבני יסביר אם יש בידיו הסמכות לבטל גיורים שנעשו על-ידי דרוקמן - כפי שנקבע בפסק דין מפברואר 2008, שהשליך על מעמדם של אלפים.

שופטי בג"ץ אף הרחיבו את צו הביניים כך שהעותרות - שבית הדין הטיל ספק ביהדותן - יימחקו מרשימת פסולי הנישואין עד למתן פסק דין בעניינן. בהרכב השופטים שדן בעתירה עמדו נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש והשופטים איילה פרוקצ´ה ואליקים רובינשטיין.

השופטת אמרה במהלך הדיון כי הפרקליטות, כך עולה מיחסה לתיק, לא חולקת על כך שהיו פגמים מהותיים בנושא הפרטי של העותרות, אך השאלה היא מהי עמדת המדינה בנושא הכללי - פסילת הגיורים הגורפת. נציגת המדינה, עו"ד עינב גולומב, אמרה כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שפסקי הדין הספציפיים לעותרות צריכים להתבטל בגלל פגמים משמעותיים, אולם לגבי עמדת המקרו - מדובר בשאלה עקרונית ומורכבת, שהמדינה מעדיפה שלא להתערב בה.

נציג בית הדין הרבני, עו"ד שמעון יעקובי, אמר במהלך הדיון כי לדעתו העניין המדובר אינו שאלה שבית המשפט העליון צריך להתעסק בו: "ענייני הגיור כפופים רק לדין הדתי, כפי שמתפרשים על פי אנשי הלכה ולבית המשפט העליון אין את הכלים להתמודד עם שאלות אלו". יעקובי הוסיף ואמר כי בית המשפט העליון גם מקפיד שלא להתעסק בענייני ההלכה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

הרב נחום אייזנשטיין, מומחה הגיור, אומר בשיחה ל´כיכר השבת´: "זהו צעד ביניים בלבד. מבחינתנו הייתה הצלחה בבית המשפט שכן הם הציעו לעותרים לגשת לבית הדין הרבני בתל אביב ולבדוק את מעמדם של המתגיירים.

למרות שהמדינה צריכה לנמק את עמדתה מדוע הגיורים לא יתפסו, בכל זאת הם ביקשו לגשת לבית הדין הרבני בתל אביב ולשמוע את דעתו. המשמעות של הצעד הזה היא ברורה: אם בית הדין בתל אביב יקבע שהגיור נעשה על פי הלכה, מה טוב ומה נעים, וגם אנו נסכים לכך. ואם הגיור לא תקף, הרי שמדובר בזיוף ותרמית.

בית המשפט עצמו השאיר פתח כדי לא להיכנס לשאלה העקרונית אם אפשר לבטל גיור או לא. זה הישג גדול מאד. בית המשפט אמר שאם יתברר שמדובר בזיוף, הגיור לא תקף. הוא למעשה אמר זאת אך לא במילים מפורשות".