אאא

בימים בהם דנים כאן בישראל בשלל נושאים תורניים אקטואליים בנושאי רבנות, דיינות ועוד, ולא תמיד מתייחסים לדעת התורה הצרופה, אני נזכר בשני סיפורים שראיתי מקרוב, לא לפני הרבה שנים, בביתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

הסיפור הראשון אירע לפני מספר שנים, מוקדם מאד בבוקר. כהרגלי, באתי כמידי יום לבית הרב בשעה חמש וחצי בבוקר, הכנתי עבורו את הטלית והתפילין, והתכוננתי ללוות אותו לתפילה, פתחנו את דלת הבית, כשאנחנו מתכוונים לצעוד לבית-הכנסת ה'קרוואן' הסמוך בו התפלל הרב בכל יום, כשאנחנו מוצאים מעבר לדלת יהודי שבמפתיע הגיע לרב ושאלתו בפיו. וכה הוא שאל את הרב: מתפלל שמבקש לארגן מניין לתפילה, ולא מצליח למצוא מניין יהודים שומרי תורה ומצוות לצורך כך, האם כאשר הוא רואה לפניו יהודי שאינו חובש כיפה, הוא יכול לצרף אותו כעשירי למניין? כך שאל אותו אדם, ודי נדהם לשמוע את התשובה.

הרב ענה לו בלשון הזו: אם הוא יהודי ספרדי, מותר לצרפו למניין. אך אם המדובר הוא ביהודי מעדות אשכנז, אין לצרפו למניין.

היו ששמעו את התשובה שנתן הרב לשאלה הזו, ומאוחר יותר ניגשו אל הרב ושאלו אותו: מה ההבדל אם ה'עשירי' הוא ספרדי או אשכנזי? ועל כך ענה והסביר הרב: אם המדובר הוא ביהודי אשכנזי שאינו דתי, אזי 'חזקה' עליו שהוא מחלל שבת. לעומת זאת, אם ה'עשירי' שמבקשים לצרף אותו למניין הוא יהודי ספרדי, למרות שהוא אינו חובש כיפה יש לו 'חזקה' אחרת - שהוא ספג את ה'מסורת' היהודית מהבית, וממילא לא חלה עליו ה'חזקה' של מחלל שבת.

כאשר יש חזקה אחרת של מסורת, אמר הרב, שמסתמא היהודי הספרדי קיבל בבית בו גדל את נושא שמירת-השבת, אנחנו לא מעמידים עליו את החזקה השנייה, שהוא מחלל שבת.

המשיכו ושאלו את הרב: ומה עם המושג 'תינוק שנשבה'? והרב ענה שבימינו, שיש כל-כך הרבה תורה בארץ ובעולם, אין את המושג הזה של תינוק שנשבה. שאלו אותו: והרי החזון-איש אמר שכן יש מושג כזה? ענה הרב: החזו"א, לא סבר כמוני. 

שנתיים לאחר הסיפור דלעיל, בו השואל היה אדם מהשורה, קרה מעשה נוסף שלימד אותנו על דעת הרב. המעשה השני, אירע בעת שהייתה אמורה להתכנס באותם הימים הוועדה למינוי דיינים. הגאון רבי חגי איזירר, שהיה באותו הזמן חבר הוועדה למינוי דיינים, הגיע לבית מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, כדי להתייעץ עמו בנושא מינוי הדיינים, במי ראוי לבחור ובמי לא.  

באותם הימים, מכורח הנסיבות, נוצר מצב בו היו חייבים למנות גם דיינים הנמנים על הציונות הדתית, חובשי כיפות-סרוגות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הגיע הרב איזירר אל מרן הגרי"ש, ושאל אותו כיצד עליו לנהוג במצב שנוצר. הגרי"ש שמע את המצב, ואז הורה לרב איזירר, כי מכיוון שלמעשה כרגע אין ברירה, אז שלפחות ינסו חברי הוועדה הנשמעים לו לדאוג לכך שאמנם ייבחרו דיינים חובשי כיפות- סרוגות, אבל שיהיו אלו דיינים ספרדיים.

גם אז הסביר הרב את הוראתו, באומרו כי אם המדובר הוא בדיינים ספרדיים, אז יש עליהם את ה'חזקה' שהם ישמרו על המסורת, והחשש מהם הוא קטן ביותר. 

בימים הקרובים אמורה להתכנס הוועדה למינוי דיינים. אני לא יודע מי יתמנה בסיבוב הנוכחי או מי לא, אך בימים בהם נרקחים דילים על גבי דילים, הייתי מציע שחברי הוועדה ייקחו גם את הדברים הללו לתשומת לבם.

באופן קבוע, היו ניגשים אליי אנשים שונים מספר ימים לפני חג השבועות, ושואלים אותי מה מעשיו של מרן הגרי"ש בליל שבועות. ואני הייתי מספר שהרב קם ב-2 וחצי בלילה, יושב ולומד רצוף עד שעה לפני הנץ. אחר כך הולך לבית-הכנסת ומתפלל, ואז חוזר לביתו, עושה קידוש ולומד ברציפות עד מנחה. לאחר התפילה נח חצי שעה, ואז לומד עד השיעור, ואחרי השיעור לומד עד מעריב. שאלו אותי: אבל זה מה שהוא עושה בכל יום? ואני הייתי עונה: אצל הרב, שבועות זה כל השנה.

המאמר מתפרסם בשבועון "כל ישראל"