אאא

המרוץ לרבנות היוקרתית של עיר הקודש והמקדש נכנס שוב להילוך גבוה. אחרי חודשים של הקפאה בעקבות הבחירות הכלליות וההמתנה לכניסתו של שר דתות חדש, החלו השבוע המטות הפועלים לבחירתם של המועמדים השונים להתכנס שוב ולהיערך לקראת פתיחת ההליך הרשמי של בחירת רבני העיר, כך מדווח העיתונאי והפרשן יעקב ריבלין, השבוע ב'בקהילה'.
גם שר הדתות החדש, הרב יעקב מרגי, מחמם מנועים לקראת המרוץ. בחול המועד פסח הוא נקרא לגר"ע יוסף ושמע ממנו דברים ברורים ביותר על הצורך למנות בהקדם רבנים ראשיים לירושלים ובמיוחד את בנו הרה"ג רבי יצחק יוסף הממתין למינוי זה בכיליון עיניים מאז פטירתו של הרב הראשי הספרדי הקודם, הגר"ש משאש. "עד מתי עוד יחכה רבי יצחק יקירי לתפקיד זה", שאל-תהה הגר"ע יוסף באוזני שר הדתות החדש.
מרגי לא היה זקוק ליותר על מנת להיכנס במלוא התנופה לתוך הסבך של רבנות ירושלים. עוד קודם לכן הוא ידע מדוע הוחלף שר הדתות הקודם ולמה בעצם הוא התבקש לתפקיד הרם על חשבון חברו. המטרה הכללית היא כמובן שיקום מערכת שירותי הדת בישראל ושיקום מוסד הרבנות, אבל אם כבר ממנים רבנים בעדיפות ראשונה נמצאת ירושלים (ולאחר מכן מודיעין עילית, פתח תקווה, אשדוד ואור יהודה. לכולם יש כבר מועמדים מתאימים מטעם הקבלן 45) והמועמד המומלץ רשמית הוא הרה"ג רבי יצחק יוסף.
הדגש הוא על רשמית שכן באופן לא רשמי יש מועמד נוסף הרואה את עצמו בתמונת המרוץ וגם הוא רשום בתעודת הזהות כבנו של הגר"ע יוסף. מדובר בהרה"ג רבי דוד יוסף שלאחרונה חיזק מאוד את מעמדו בבית אביו וזוכה אצלו להוקרה רבה. בשיחות עם מקורביו נשמע הרה"ג רבי דוד יוסף אומר מפורשות כי ברגע שיוכרז רשמית על מועד לבחירת הרבנים בירושלים הוא יציג את מועמדתו. כאשר הוא נשאל מה יעשה עם תמיכת מו"ר אביו במועמדותו של אחיו רבי יצחק הוא משיב (בערך) בדברים הבאים: "בכל מה שקשור לאבא את זה כבר תשאירו לי. אני מצדי מתכונן ללכת עד הסוף".
הדברים האמורים לא איחרו להגיע לידיעתה של צמרת ש"ס ולעורר שם דאגה רבה. רק זה חסר כעת לשר מרגי, אומר לנו אחד מאנשי לשכתו, להכניס את הראש בין ההרים הגבוהים. חסר או לא חסר, בפועל זה מה שהוא יצטרך לעשות. שאם לא כן בעוד שנה או שנתיים כבר יכהן במקומו שר דתות אחר.
הצעד הראשון בו ינקוט השר מרגי יהיה מינוי נציגיו לוועדה המכינה את הבחירות לרבנות העיר (שני נציגים ודיין מבית הדין הרבני העליון) וכן שישה נציגים לגוף הבוחר הכללי. שלושת הרבנים יצטרפו לשני נציגי העירייה שיבחרו את עשרים וארבעה גבאי בתי הכנסת הגדולים בעיר ובכך תושלם, לכאורה, הרכבת הגוף הבוחר המונה בסך הכול ארבעים ושמונה נציגים. יש לאזכר בהקשר לכך כי מועצת העיר אישרה כבר את ח"י הנציגים מטעמה.
ומה חלקו של ראש העיר ניר ברקת בסיפור? לנ"ל יש שני נציגים בוועדה המכינה הבוחרת את גבאי בתי הכנסת ועוד מספר נציגים מטעמו בגוף הבוחר עצמו. בצמרת העירייה אומרים כי לברקת יש השפעה ישירה על שנים עשר נציגים מתוך השמונה עשר של העירייה (ששת האחרים הם נציגי יהדות התורה וש"ס). את הבלוק הזה הוא עומד לגייס לקיום הבטחתו בערב הבחירות לציבור הדתי לאומי בעיר לפעול לבחירת רב ציוני דתי. הקריטריון לציונות לאומית, כהגדרת האידיאולוגים הירושלמים הסרוגים (ובראשם הרב בני לאו) היא שירות צבאי. רצוי ביחידה קרבית מובחרת.
אלא שההבטחה מתייחסת רק לרב אחד מתוך שני הרבנים הראשיים המיועדים לעיר הקודש. בלשכת ברקת מעריכים כי התמיכה והפעילות המיוחדת תתמקד בזהותו של הרב האשכנזי. לא מטעמים של העדפת בשר לבן אלא מתוך שיקול פרגמטי. לש"ס יש השפעה רבה מאוד על חברי הגוף הבוחר ובפרט על הבוחרים הספרדים (עשרים וארבעה מתוך ארבעים ושמונה) ולכן עימות עמה הוא בגדר התאבדות. לכן מעדיפים בלשכה לסגור עם הש"סניקים דיל על בחירת הרה"ג (יצחק או דוד) יוסף תמורת הסכמה על בחירת רב אשכנזי ציוני לאומי.
בש"ס מודעים לכל החשבונות האמורים, אך מעדיפים לחכות ולראות מי הוא המועמד הציוני הדתי שיציבו ברקת ואנשיו ומי המועמד האשכנזי שתריץ יהדות התורה. רק אז הם יעשו את חשבון הנפש והכדאיות במי לתמוך כאשר ההחלטה העקרונית היא ללכת רק על בטוח ולסגור דיל עם המועמד המוביל. תהיה זהותו האידיאולוגית אשר תהיה.
האם הגר"י אפרתי חוזר לתמונה
בש"ס ייאלצו להמתין זמן מה עד שהמגזר האשכנזי החרדי יבהיר לאן פניו מועדות. זאת לאחר שבשבוע האחרון נרשמת התפתחות חדשה העשויה לשנות את פני התמונה. מדובר בהצגת מועמדותו של הגר"י אפרתי, נאמן ביתו של הגרי"ש אלישיב, לרבנות העיר. ההכרעה בנושא זה טרם נפלה, אך מקורבי הגר"י אפרתי מספרים כי במהלך השבוע האחרון התקיימו מספר פגישות בנושא זה (כולל עם פרקליט הצמרת צבי אגמון) ורוח הדברים נוטה בהחלט לכיוון של הצגת מועמדות.
עם זאת, מדגישים המקורבים, כי גם לאחר שהגר"י אפרתי יקבל החלטה סופית, המילה האחרונה היא של הגרי"ש אלישיב לפניו יוצגו כל צדדי הספק שמנעו עד עתה את ההכרזה על המועמדות. יש צדדים לכאן ולכאן ולא בתחום הסיכויים וההסתברות אלא מכיוונים שונים לחלוטין.
ההתפתחות החדשה לא נעלמה מעיניהם של בכירי המטות האחרים לרבנות האשכנזית של העיר. יש מהם שהחליטו שאם אכן ירוץ הגר"י אפרתי בתמיכת הגרי"ש אלישיב הם פורשים מהזירה ויש שהחליטו שבכל מקרה הם רצים עד הסוף עם תקווה, להערכתם, לנצח בכל זאת את המועמד רב העוצמה החוסה בצילו של פוסק הדור.
בין האחרונים יש לציין במיוחד את הרה"ג רבי משה חיים לאו, רבה של צפון נתניה והבן של. הגרמ"ח לאו נמצא בתמונת המרוץ כבר מספר חודשים וצבר בינתיים תמיכה מרשימה כמעט מקיר לקיר. כפי שפורסם ב'בקהילה' לראשונה, הודיע בשעתו הרב יעקב ליצמן כי תמיכת חסידות גור נתונה לרב לאו. בנוסף לכך קיבל הגרמ"ח לאו תמיכה מהאדמו"רים מצאנז, אוז'רוב, בוהוש, מכנובקא, הרה"צ רבי ישראל הגר מוויז'ניץ והגר"י לנדאו. בצד הליטאי יש לציין את הגרמ"י ליפקוביץ, הגר"י שלזינגר והשבוע נודע גם על תמיכת הגר"ש אויערבאך.
אלא שתמיכה מסיבית זו ניתנה עוד בזמן שמקובל היה להניח שהגר"י אפרתי לא יציג את מועמדותו בתמיכת הגרי"ש אלישיב. גם עתה אין ביטחון מלא שכך יקרה, אך במידה ובכל זאת תוצג המועמדות יש להניח שהצד הליטאי שברשימת תומכי הרב לאו עשוי לפרוש. מנגד, צפוי שדווקא הצד החסידי יחזק את תמיכתו כך שצפויה בהחלט מערכה מעניינת ומרתקת במידה מסוימת עשויה להזכיר את בחירות תשמ"ט.
במטהו של הגרמ"ח לאו מסרבים להתייחס למועמדות שטרם הוצגה רשמית, אך מקפידים להדגיש כי הם ממשיכים במרוץ ללא כל מחשבה על פרישה. הם מציינים כי לאחרונה קיבלו פניות רבות מגופים דתיים לאומיים המעדיפים את הרב לאו על פני מועמד אשכנזי אחר וזאת בזכות קשריו הרב חוגיים המסועפים. הם גם טוענים כי הם מקבלים פידבקים חיוביים מלשכת ראש העיר שעשויה להעדיף אותו על פני אופציה אשכנזית מחמירה אחרת. להערכתם גם בש"ס יעדיפו שלצדו של הרה"ג יוסף יעמוד הרה"ג לאו ולא מישהו אחר.
ביום רביעי השבוע נועד ראש העיר ניר ברקת עם שר הדתות הרב יעקב מרגי ודן עמו בנושא חיזוק הדת בעיר. שיחה זו היא המשך לפגישה שקיים ברקת בחול המועד פסח עם שר הפנים אלי ישי שאף הוא החליט להציב את צרכי הדת בעיר בראש סדר העדיפויות שלו. בשיחות עלה כמובן גם מצב הרבנות בעיר ולא קשה לנחש מה היה תוכן השיחה בנושא גורלי זה.