אאא

"מזה זמן, בכל דרשה שאני נושא בפני בני הקהילה, אני חוזר על מסר אחד: בואו כמה שיותר מהר לארץ-ישראל. אירופה היא 'סיר הבשר'. תברחו מכאן. אירופה והיהדות הם לא שידוך מוצלח במיוחד". כך אומר רבה הראשי של שבדיה, הרב יצחק נחמן, בראיון ראשון ונוקב שהעניק לעיתונאי שלמה קוק מ'קו עיתונות דתית'. בראיון מרחיב הרב הראשי את הדיבור על 'עלילת הדם' השבדית האחרונה.

עם זאת, הוא מדגיש, כי "שבדיה לא ממוקמת גבוה במיוחד בסולם האנטישמיות של אירופה. כמובן שיש תקריות בתקופות מתח במזרח התיכון, ואז אנו משקיעים מיליונים באבטחה, אבל השבדים בגדול אינם אנטישמים, כי מעולם לא הייתה כאן קהילה יהודית ענקית, כך שהיהודים מעולם לא בלטו כאן במיוחד", הוא אומר.

קוק סיפר לרב נחמן כי בארץ יש מי שטוען, שהעיתון 'אפטונבלדט', שבו פורסמה הכתבה המדוברת, הוא 'צהובון' לא רציני, וכי הישראלים מייחסים לו חשיבות גדולה מדי.

הרב הראשי הכחיש את הדברים. "מדובר בעיתון הערב הגדול ביותר בשבדיה. מה שכן, זה עיתון עממי, שקוראיו האינטליגנטיים לא ממהרים להאמין למה שנכתב בו. הוא עיתון שקוראים אותו יותר כדי להעביר את הזמן".

היית קורא לו 'צהובון'?

"לא. הוא קצת יותר מצהובון. זה עיתון מבוסס. אני רוצה לציין שהעיתונאי שכתב את הכתבה הוא פרילנס, הוא אינו כותב בקביעות בעיתון הזה, אבל בעיתון הזה יש כמה עיתונאים שעובדים בו באופן קבוע ואוחזים בדעות אנטי-ישראליות קיצוניות. העיתון הזה לא רחוק מלהיקרא 'אנטישמי', עוד הרבה לפני המקרה האחרון".

האם העיתונות המקומית מתעקשת על צדקת הכתבה, או שהיא מודה כי בשקר מקורה?

"הם לא מתעקשים בדבר אמינותה. הם רק אומרים: אם אתם רוצים, אתם יכולים לכתוב משהו כנגד. הם הבטיחו לפרסם תגובות נגד, אך טוענים כי לא קיבלו כמעט תגובות כאלה, מלבד תגובתה של השגרירה ועוד כמה תגובות מפוחדות".

הרב הראשי פורש את המשנה השבדית לעומקה, ומגלה בראיון מדוע הממשל המקומי מתעקש שלא להתנצל על התקרית: "מאז המאה ה-18, קיים בשבדיה חוק של חופש הביטוי בעיתונות. מדובר במסורת עתיקה, שמשמעותה, כי המלך והממשלה לא מתערבים בתוכן הנכתב בתקשורת. זו כנראה הסיבה שהממשל השבדי חושש להביע את דעתו בסיפור הזה.

"כהוכחה לעיתונות החופשית, יש כאן מוזיאונים שמציגים בגאווה קריקטורות מאוד מביכות שפורסמו בעיתונות המקומית לפני 230 שנה כאשר מלך שבדיה, גוסטר השלישי, הביא יהודים לשבדיה".

אתה, בעצם, אומר שאתם לא מצפים בכלל מהממשל להביע את הסתייגותו מהכתבה?

"לא. אנחנו אמנם לא מצפים שתנקוט בסנקציות כנגד העיתון כי לאור החוק האמור אין סיכוי. עם זאת, היות ומדובר במקרה מאוד קיצוני הפוגע ברגשותיהם של לא מעט יהודים, אנחנו כן מבקשים מהמשלה שתצא אפילו בהצהרה עקיפה. שתאמר: 'אנחנו נגד אנטישמיות ונגד כתבות לא מקצועיות ולא בדוקות מהסוג הזה'. בינתיים רק השגרירה העזה לצאת בהסתייגותה, והממשלה, בחוצפתה, התנצלה והסבירה שהשגרירה דיברה על דעת עצמה. אנחנו עדיין מצפים מהממשלה לפעול בקשיחות ולדאוג לפרסם תגובה אמיצה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

איך הקשרים שלכם עם הממשל, מעבר למקרה הספציפי הזה?

"קשר יחסית טוב, אם כי לא תמיד פשוט. לא תמיד מבינים זה את זה".

הקהילה היהודית בשבדיה חוששת מהתפתחויות שליליות אפשריות לאור הכתבה?

"אני יכול לדבר על עצמי. אני לא חושש. אני מסתובב בעיר, כרגיל, עם כיפה. אני לא רוצה לדבר על אוכלוסיות נוספות המתגוררות כאן, אבל בגדול האוכלוסייה השבדית המקורית לא ממש מחפשת קונפליקטים".

התקשורת השבדית 'סופרת' את הקהילה היהודית?

"בהחלט. לפני כעשר דקות סיימתי ראיון רדיו כאן שכל-כולו עסק בהשלכות הכתבה. לצידי התראיינו פרופ' למדעי החברה ועיתונאית בכירה".

מה אמרת למאזיני הרדיו השבדיים?

"שאני לא חושב ששבדיה היא מדינה אנטישמית, אבל מה שהיה כתוב בעיתון, הוא בעיה. העיתונות צריכה להיות מעט יותר רגישה. אם בכל מקרה צריך לבדוק כל כתבה, לוודא שהעיתונאי דובר אמת, הרי שבמקרה כזה, לאור ההיסטוריה של העם היהודי באירופה, צריך להיות הרבה יותר רגיש".

הראיון המלא מתפרסם במוסף 'שביעי' של 'קו עיתונות דתית'