אאא

הראשון-לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל, הלך לפני דקות אחדות לעולמו. בני משפחתו הובהלו בשעת צהריים למיטתו בבית-החולים.

מצבו הבריאותו של הראשון לציון ידע עליות ומורדות בשנה האחרונה. אחרי סדרת ניתוחים שעבר, ולנוכח פליאת רופאיו, הוא התאושש ושב להראות את פניו בציבור.

אלא שבחודשים האחרונים, שוב הדרדר מצבו והוא אושפז בבית-החולים לעיתים תכופות.

מאז חלה הדרדרות חמורה במצבו, בני המשפחה הקיפו את מיטת חוליו ושפתותיהם רוחשות תפילה.

רבבות תלמידיו ומעריציו של הרב עקבו גם הם בדאגה אחר ההחמרה במצבו. בכמה מוקדים, נערכו מנייני תפילה ונאמרים פרקי תהילים.

קורות חייו

הרב אליהו זצ"ל נולד בעיר העתיקה בירושלים למזל ולרב סלמאן אליהו. אביו עלה מבגדאד, לפי צוואת רבו הבן איש חי, והיה רב ומקובל. התייתם מאביו בגיל 11. אמו מזל, הייתה אחותו של הרב יהודה צדקה, ונכדת אחותו של הרב יוסף חיים (ה"בן איש חי"). את הכשרתו התורנית קיבל במספר ישיבות, בהן בישיבת פורת יוסף אצל הרב עזרא עטייה.

במלחמת השחרור השתתף בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים.

באפריל 1950 נמנה עם הוגי ומקימי ברית הקנאים, מחתרת שמטרתה הייתה כפיית חוקי הדת היהודית במדינת ישראל והקמת מדינת הלכה. אליהו, שכּונה "יאיר", עסק במסגרת ברית הקנאים בקבלת חברים לקבוצה, בגיוס הון לפעולתה, באיתור מקומות מחבוא לנשק ובדיונים לאישור חלק מפעולותיה. במאי 1951 נעצר עם עוד 40 מחברי הארגון. במשפטו זוכה אליהו מ-3 סעיפי אישום, בהם החזקת חשיש ונפצים, והודה ב-24 סעיפי אישום, בהם גרימת נזק לאיטליז, הטפה להשמדת תיקי יוצאי צבא, החזקת מכשיר מסוכן, החזקת נשק, גרימת נזק למכוניות שנסעו בשבת ושליחת מכתב איום בחבלה במוניות שיסעו בשבת‏‏[1]. הוא נדון לעשרה חודשי מאסר. במשפטו אמר:

הרגשתי כי ליהודים יש הרגשת נחיתות הגורמת ליחס של זלזול אליהם מצד הזולת, דבר המשפיע גם על המנהיגות. בח' בניסן תש"י נפגשנו בפנימיית ישיבת 'פורת יוסף' שבירושלים, והחלטנו על ייסוד ארגון שמטרתו החדרת גאווה יהודית. ... האמנתי כי באמצעות המחתרת נוכל להשליט חיי תורה במדינה".

לימים אמר הרב כי למרות שדעותיו לא השתנו, "הדרך שבחרתי ללכת בה אז הייתה מוטעית".

הרב אליהו, שבראשית דרכו ובדומה לאחיו, בחר בשם מרדכי בן אליהו, שימש את גדולי ישראל בהם רבי אברהם ישעיה קרליץ (ה"חזון איש") והרב יצחק ניסים. הוא היה מקורב מאוד ל"זקן המקובלים" הרב מרדכי שרעבי ולרבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי). הרב אליהו נסע כמה פעמים לחו"ל להיפגש עם האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, ושמר לאחר מכן על יחסים חמים עם חסידות חב"ד.

הרב יצחק נסים הורה לרב אליהו לטפל בעניין העלאת עצמותיו של החיד"א ארצה, מהעיר ליוורנו שבאיטליה. ואכן, בכ' באייר ה'תש"ך 17 במאי 1960 הועלו עצמותיו של החיד"א להר המנוחות בירושלים.

לאחר פרישתו מהרבנות הראשית, נודע הרב אליהו כמנהיג הרוחני של הציבור הדתי לאומי יחד עם הרב אברהם אלקנה שפירא. לרב אליהו היה מספר רב של חסידים ששיחרו לפתחו. חלק אחר מהציבור הדתי לאומי הסתייג מדרכו של הרב אליהו, ולא קיבל את הנהגתו. בחוגים אלה, דרכו נחשבה כאידאולוגיה חרדית ולא ציונית. הרב אליהו היה ידוע כמקובל ונחשב ל'עושה ניסים'. הוא קיבל קהל וחילק ברכות ועצות למבקשים. בנו האחד, הרב שמואל אליהו, מכהן כרב העיר צפת, והאחר, הרב יוסף אליהו, הוא ראש כולל "דרכי הוראה לרבנים" בירושלים.

השפעתו הרבה של הרב אליהו התגברה בתחילת המאה ה-21 בזכות הקמתם של עשרות רבות של גרעינים תורניים בכל רחבי ישראל, מערי פיתוח ועד לערי המרכז. הרב שימש כנשיא "קרן מורשת", רשת הגרעינים התורניים הגדולה ביותר בזמנה, אך זו נסגרה ב-2005. ב"גרעינים" של קרן מורשת הוקמו בתי מדרש ("כוללים" או ישיבות גבוהות וישיבות הסדר), ועסקו גם בפעילות ציבורית. הקמתם של הגרעינים התורניים תחת הסיסמה "להתנחל בתוך הלבבות" הפכה לתנועה בעלת השפעה רבה בציונות הדתית. הרב היה מפרסם מדי שבוע מאמר קצר בעלון פרשת השבוע של "תנועת מעייני הישועה", שפועלת להחזרה בתשובה.

הרב אליהו עמד בראש כולל "דרכי הוראה לרבנים" בירושלים. כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים של הרב במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ.

הרב אליהו היה מעביר שיעור שבועי בהלכה ואגדה בכל יום שני בערב, בבית הכנסת שלו בשכונת קריית משה בירושלים. שיעורים אלו היו מועברים באמצעות לווין לאלפי אנשים מהארץ ומהעולם הצופים בהם. לאחר מכן היו השיעורים משוכתבים ומופצים בבתי כנסת רבים באלפי עותקים באמצעות עלון פרשת שבוע שנקרא "קול צופיך". באחת משיחותיו שהופיעה בעלון זה אמר הרב אליהו על יורם שקולניק, שהורשע ברצח מחבל כבול: "ישב בבית הסוהר כמה שנים על לא עוול בכפו".

(המידע באדיבות "ויקפדיה")