אאא

אוחזנו רעד ואימה בבואנו אל הקודש פנימה לספר מהי חסידא קדישא ופרישה, המכונה מפי אביו רבי יעקב אבוחצירא "נשמתו של רבינו האר"י זצוק"ל,  הקדוש האדמו"ר רבי יצחק אבוחצירא זצוק"ל.

 ביום רבעי י"ב בשבט תרע"ב, יוצא רבי יצחק יחד עם תלמידו רבי מסעוד אדהאן למסע חיזוק בקרב תלמידיו, בדרכם הגיעו לעיר בודניב, (עיירה שלימים בבא סאלי כיהן בה כרב) שם היה אמור לשבות את השבת, ביום שיש בבוקר מבטל רבי יצחק את תכניתו לשבות את השבת בעיר בודניב,על אף הפצרותיהם הרבות של בני העיר. רבי יצחק מתעקש שעליו לעזוב מיד את העיר, לאחד מאנשי סודו הוא מספר שצווי זה קיבל מאביו בלילה הקודם.

שמעתי מאבי רבי חיים פינטו זצ"ל, בשם בבא סאלי זצוק"ל,שבאותו היום הכין את עצמו רבי יצחק ליום פטירתו וקצץ ציפורניו וכן טיהר עצמו. במשך היום נפרד מבני קהילתו תוך כדי שיוצא מפיו הקדוש זו הפעם האחרונה שאנו נפגשים, בני הקהילה בשומעם הדבר הזה החלו להתחנן לצדיק שיחזור בו מדבריו, ענה להם רבי יצחק: "כך גזרה חכמתו יתברך ואין לנו רשות להרהר אחריו". הקהילה ליוותה אותו בבכיות עצומות.

רבי יצחקהמשיך בדרכו תוך כדי שהוא מודיע לתלמידו את אשר יקרה  אותו בהמשך היום: "רוצחים ערבים יבואו להורגני,  אל תפחד אני הולך למות על קידוש שמו יתברך". תלמידו שהזדעזע למשמע הדבר, שאל אותו מה עליו לעשות?   הודיע לו הצדיק:"אותך הפורעים לא יראו, אתה תינצל".

ביום שישי בשעת הצהרים רבי יצחק ותלמידו מגעים לכפר טולאל ע"י העיר גורמא בהרי האטלס,רבי יצחק יושב ומחכה ומודיע לתלמידו: "נישאר לנו זמן קצר". בזמן הזה הוא כותב פיוט לכבודה של השבת,בו הוא מזכיר את פטירתו.ואלו מילות השיר:"יום השביעי הוא יום מנוחת שבת, בחר לו יה'מימים חן חן מצא חן ...תשיב שבותי תאיר נשמתי תגל עדתי....צוף דבש טעמו ששון ושמחה שבת  ...שבת כולו מלא רחמים.... שבת הוא מנוחת עולמים...חזקו ואמצו  בתפילת מנחה, שבת..." (כנראה מכוון לקהל עדתו).
לאחר שסיים לכתוב את הפיוט, רבי יצחק קרא קריאת שמע ואכן הרגע המר מכל הגיע, פורעים ערבים זינקו עליהם כחיות טרף, כשאחד מהם דקר את רבי יצחק הקדוש. נח נפשיאדמר, הצדיק השיב את נשמתו לבוראה טהורה כמו שקיבלה.

שמעתי מפי הרב לוי בן טוב, ששמע מאביו רבי משה זצוק"ל, בשם סידנא בבא סאלי, שבשעה שנדקר רבי יצחק אמר לרוצח עשית את שליחותך עכשיו לך לדרכך.

רבי יצחק נולד לאביו רבי יעקב אבוחצירא בשנת תר"כ, וכך מסופר. לרבי יעקב אבוחצירא נולדו שלושה בנים ושתי בנו: בנו בכורו האדמו"ר רבי מסעוד, אביהם של עטרת ראשנו, רבי דוד הגדול הי"ד; בבא סאלי; ובבא חאקי.  בנו השני, הקדוש רבי אהרון;  ובנו השלישי הקדוש רבי אברהם. בנותיו:מרת לאלאסתי ומרת לאלאביחא.

לאחר מכן קיבל על עצמו רבי יעקב פרישות וכך נהג במשך שנים ארוכות, יום אחד זוכה רבי יעקב לגילוי שממי מפי רבינו האר"י,שאומר לו:"נשמתי יורדת לעולם, חזור לאשתך ותזכה לבן שנשמתי מתנוצצת בו ושעתיד להאיר את העולם".

אכן חזר הצדיק ברוב קדושתו לאשתו ואכן באותה שנה נפקד בבן זכר. "צחוק עשה לי אלוקים ויקרא את שמו יצחק",  אורו של רבי יצחק החל להאיר עוד משחר ילדותו. מסופר שבאחד מלילות החורף רבי יעקב יצא עם תלמידיו לברך ברכת לבנה,משראה הצדיק ששמי ארפודמעוננים ומכיוון שמדובר בלילה אחרון לקידוש לבנה קרא רבי יעקב כלפי מעלה ואמר:"התפנו, תנו לנו לברך", אך ענני שמיא לא נענו ביקש  הצדיק לקרוא לבן זקוניו הוא רבי יצחק [שהיה ילד קטן], רבי יצחק הרים עיניו כלפי שמיאואמר: "אין לכם בושה מפני אבא, התפנו מיד" ואכן תוך מספר דקות כך היה, רבי יעקב קידש את הלבנה ברוב עם.

ועוד מסופר, כשהיה רבי יצחק בגיל שש, נתקשה אביו בביאור קטע מתוך כתבי האר"י הקדוש,  קרא הצדיק לבנו רבי יצחק שפירש לו את אותם קטעים, בגיל שלוש עשרה החל מסתגר בעליה ועובד את בוראו עבודה תמה. התמדת התורה מאין כמותה,ימים רבים של התבודדות עם קונו.

בבא סאלי שלימים למד עמו, סיפר: "אחרי שעות ארוכות של לימוד, יום ולילה ברציפות, היינו רוצים מעט לנוח, אך רבי יצחק כאילו התחיל רק עכשיו ללמוד בהתלהבות ובדבקות".

ועוד מסופר,  בצעירותו, יום אחד נעלם  רבי יצחק למספר ימים, כשחזר שאלו אביו לפשר הדבר, מאחר שדאג לו רבות. ענה הנער:"חיברתי פיוט געגועים לבורא עולם". ואלו המילים:

אָעוּפָה אֶשְׁכֹּנָה וְאַרְחִיקָה נְדֹד
בַּמִּדְבָּר אָלִינָה וְאוּלַי אֶמְצָא דּוֹד
נֶשֶׁק אַהֲבָתוֹ בְּלִבִּי בֹּעֵרָה
מִיּוֹם פְּרֵדָתוֹ נַפְשִׁי עָלַי מָרָה
יְדִיד מֶנִי בָּרַח הָלַךְ עֲזָבַנִי
אֵיזוֹ דֶּרֶךְ אָרַח וְאֵלְכָה גַּם אֲנִי
יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ דּוֹדִי בֵּין חֲבֵרִים
נִלְכַּדְתִּי בְּמוֹקֵשׁ הִכּוּנִי הַשֹּׁמְרִים
צִפִּיתִי לְדוֹדִי מָתַי יָבוֹא אֵלַי
יַלְבִּישֵׁנִי עֶדְיִי וִירַחֵם עָלַי
חֲשֹף זְרוֹעֲךָ לְקַבֵּץ פְּזוּרִים
גַּלֵּה קֵץ יִשְׁעֲךָ וְדִגְלְךָ הָרֵם
קוּמִי יְחִידָתִי וְשׁוּבִי בִּתְשׁוּבָה
אֲחוֹתִי רַעְיָתִי הִנֵּה גוֹאֲלֵךְ בָּא
חֲמוּדָה יְקָרָה רַבַּת הַמַּעֲלוֹת
גַּם מִפָּז נִבְחָרָה צְאִי נָא בִמְחוֹלוֹ
זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ נְעוּרִים
הֵיכָלֵךְ אֲיַסֵּד בְּאַבְנֵי סַפִּירִים
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים
קוּמִי לָךְ אֲהוּבָה כִּי בָּא קֵץ דְּרוֹרִים

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 רבי יצחק כתב הקדמות לספרי אביו ואף חיבר שבעה ספרים ואלו הם: אלף המגן; לב טהור;שבת הגדול;שרביט הזהב;זבחי צדק;כתר תורה; שערי בינה; מהם חידושים בדברי התלמוד קבלה דרש פשט סוד.

במשפחת אבוחצירא' מכנים אתהאדמו"ר:"סידנא רבי יצחק, היהלום שבכתר", סידנא בבא סאלי היה קורא אותו קודש הקודשים.

מיום פטירתו, חוגגים יהודי מרוקו את הילולתו. בכל שנה בי'ד שבט אלפי יהודים מקצווי תבל עולים לציונו, שרים משיריו ולומדים מתורתו.  אין אחד שלא ראה נסים גלויים אצל רבי יצחק ביום הילולתו ואף אנוכי הקטן כותב שורת אלו.

וכן מתקיימות הילולות בכל רחבי הארץ.  בציונו נבנו מבנים מפוארים בהשקעה רבה לכבוד יום ההילולא אבי רבי חיים פינטו זצ"ל נהג לומר:"אין לנו תפיסה והבנה במשפחה קדושה זו עד דורנו, אורם של רבי יעקב ובניו שזרח מן המערב, קדושתם ופרישותום האירו לכל יהודי מרוקו ומאירים עד היום הזה לעם ישראל זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן".

קבר ר' יצחק אבוחצירה בנו של ר' יעקב
קבר ר' יצחק אבוחצירה בנו של ר' יעקב