אאא

בחג האורים שנת התשע"ב,
צעדו להם הניצים בצעד מתועב,
שנאת חינם יריקה וַרָהב,
לפלג אומה רמה ולחדד הלַהָב,
 
אש המחלוקת תבער כאש בשדה,
מאנשי ריב ומדון אותנו ה' יִפֶדה,
למצער לנו כי איש אָבֶן אֶבֶן יָדֶה,
שְעֶה ובאנשי ריב ומדון אתה רְדֶה,
 
בת ישראל נאוָה נאָה וָחַסוּדה,
הַשֶלֶט והמִדְרָכָה איננו הוֹדה,
ובמקום הדרה הַאָדָרַה נִתבָע,
בסיבתם ומחובתם זעם זה נַבָע.
 
עוטי הרעלה ידעו כי לרעל דָמְתָה,
המדרכה תדע כי דרכה על דָתָה,
וקו המהדרין נסע ומדרך ה' סָטָה,
הם את הממלכה דחוּ בִבְעָתָה.
 
ואנו אוהבי ה' תוהים ושוממים,
כי אחינו יכללו רעים ודוממים,
במצודת הלוחמים נפלו תמימים,
לקרב הדעות יצאו בקולות ורעמים.
 
אם חדלו ימי התום אל לנו בָדָת לָהָלוֹם,
אחרי ריב פוגרום ותלאות הגענו הָלוֹם,
מבין האומות באנו לבנות ובַפָטִיש נָהלוֹם,
בני איש אחד אנחנו ואחדות אותנו תָהָלוֹם.