אאא

זר כי היה מביט מן הצד אל תוך בית הכנסת של מרן הרב עובדיה יוסף ברחוב הקבלן 45 בבירה, היה בטוח כי הבחור המזוקן הצעיר, הוא לא סתם מבאי ביתו הקבועים של מרן, אלא אחד מצאצאיו.

יוסף חיים כלף, יד ימינו של אריה דרעי הסתובב בבית הכנסת שהפך בין לילה לחדר התקשורת של ש"ס, משמע היה מחזיק לרב את הגלימה מדי בוקר. הוא קבע מי נכנס, ולמי ממתינים ואפילו הכריע מי יישב באמצע. דרעי כמובן.

מי שמכיר את דרעי ואנשיו יודע כי הם לא צריכים מרפקים כדי להציג נוכחות, הם לא צריכים את ההכרזה שדרעי הוא יו"ר, זה פשוט בא מאליו. והראיון בערוץ 2 יוכיח.

 שטח ההפקר

בשבועיים האחרונים בהם התנהל מו"מ אינטנסיבי ומטיש בין דרעי לאלי ישי, דרעי קצת הופתע. הוא ידע שאלי ישי ייאחז בקרנות המזבח בשביל המעמד אותו בנה בעשר אצבעותיו, אבל לא לקח בחשבון שמתוקף תפקידו כיו"ר ש"ס בעשור ומשהו האחרונים, הוא פיקד על לא מעט מו"מ (בהם אחד שייזכר לדיראון עולם כאשר ביוני 2002 אריק שרון גרם לש"ס לזחול לקואליציה) עם בכירי הפוליטיקאים ועורכי דין מהוקצעים. אחד מתנאי הבסיס של ישי היה להדיר את רגלי התנזים הקיצוני מהתנועה בבחירות הקרובות.

הם מצידם ציפו שהמו"מ ייכשל ולהוכיח לש"ס מה הם הפסידו ביחס אליהם, אבל דרעי החליט להתקפל או בלשונו של יהודה אזרד "לבלוע צפרדעים" ולוותר על חבריו הישנים כמו גם ראשות התנועה עליה התעקש מלכתחילה.

וטוב שכך.

דרעי בראש היה מושך עוד יותר אש מכיוון אלו הצועקים חמס בגרון ניחר נוכח עברו הפלילי ומאידך מפעילי הימין שבכל בחירות, בדיוק כמו החרדים, מחפשים מטרה נוחה למינוף עצמי.

אלי ישי שבין היתר התנגד בתוקף לפינוי גוש קטיף, אמור לאזן את הכוחות, לא בטוח שבכנסת, אלא בעיקר אצל מרן שיזכור לו אהבת נעורים.

הפיצוי של דרעי הוא השטח אליו כה התגעגע, השטח שרבים מהם ציפו לשובו במשך שנים רבות. אז אמנם ש"ס יאבדו מעט מקולות הימין וחב"ד, אך ירוויחו קולות מהמגזר הערבי. ואם נתייחס לעובדה שדרעי גם מתרים כספית את הערבים, המאזן הסופי יכול אף להועיל. הזיכרון המעולה של דרעי, נותן לחברי המועצות שבשטח, גם אלו שנבחרו במקומות 2-3 לחשוב שהוא אכן חושב עליהם בדרך חזור מהביקור. ולא היא, דרעי פשוט משתמש בכשרון שלו לטובת היחס בין אישי, שקצת היה חסר לפעילים בתקופת אלי ישי.

בנוסף לשטח, גם את רשת מעיין חינוך התורני קיבל דרעי, אולם הרשת ששקועה בחובות גדולים ותחת עינו הפקוחה של חשב משרד האוצר, תמתין עד לאחר הבחירות לטיפול עשר אלף.

 אריה + אלי = אריאל

הצלע השלישית באיחוד המזרחי - אריאל אטיאס, רק הרוויח מהמהלך. הרי בנינו, למרות הקירבה לרב עובדיה יוסף ובעיקר לפטרונו שלו הרב משה יוסף, ולמרות החינניות והאופי לתקשר גם עם חילונים, מה שהזכיר לרבים את דרעי, הסיכוי שלו להדיח את ישי לא היה גדול. אמון על הפתגם "אויבו של אויבי הוא ידידי" הצטרף לעדת המנגנים להשבתו של אריה, הגם שאלי ישי מעולם לא נחשב לאויבו. מאידך, אי אפשר גם להתעלם מהעובדה שטובת ש"ס והחשש למפלגה מתחרה מצידו של דרעי שהייתה נוגסת בש"ס עמדו לנגד עיני שר השיכון.

הנוסחא בה שלושה מכהנים בכתר אחד טובה יותר עבורו. כך, לפחות לפרוטוקול, הוא אחד מהשלושה המחליטים בש"ס.

הגיל והתרגיל של כלף אמנם הביאו אותו לשבת משמאלו של דרעי ולדבר אחרון בתור, אך בל נשכח כי הקשרים שלו בבית מרן ישאירו אותו לפחות באותו מעמד בו היה קודם לכן. ובטווח הרחוק אולי אף מעבר לכך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

במאמר מוסגר ובאותו נשוּא, איש יקר סימס לי היום: "ארי-אל זה השם שמחבר בין אריה לאלי. עם האותיות י-ה הופך האיחוד למושלם". אהבתי.

 הציפייה של הרב מאיה מדרעי

בתכלס מועצת החכמים התכנסה רק בשביל ההודעה הרשמית. בפועל, לא התקיימה התייעצות רצינית קודם להחלטה, אם כי הרב שמעון בעדני, שהתווה חלק נוסחת הפשרה ובעיקר הרב שלום כהן, היו מעורבים מאוד בהחזרתו של אריה דרעי ובתנאים הנלווים אליו. יתירה מכך, הרב שלום כהן אף "שם את ראשו" בשביל דרעי ועל פי מקורות יודעי דבר איים בפיטורין של ממש ממועצת החכמים.

דווקא הרב משה מאיה, חביבו של הרב עובדיה יוסף, לא נטל חלק פעיל במשא ומתן. הדעות של הרב על אריה דרעי ידועות ואם תשאלו את עוזרו, גם הדעות על אלי ישי ידועות לא פחות. לשלילה כמובן. עם חזרתו של דרעי, חזר הצבע לפניו של הרב מאיה שמנסה מזה כשלוש שנים להדיח את מספר 2 בש"ס תל אביב - חבר המועצה בנימין בביוף. מה שנותר לראות זה אם הנאמנות לדרעי תסייע לו במהלך, או שגם היו"ר הלא רשמי יעדיף שלא להתעמת עם פטרונו של בביוף – הגביר לב לבייב.

 מדביק פערים

דרעי לא מפספס דקה. בבוקר של יום חמישי הוא הספיק להצטלם לקמפיין הקרוב ותוך כדי נסיעה למנות את חיים ביטון ממגדל העמק, שהוגדר על ידי חברו "איש מובהק של דרעי", לממונה על המטה הארצי. מי שעמד מאחורי ההגה הוא הנהג המיתולוגי אבי אמסלם שיצא מהבוידעם ובימים הקרובים הוא ייפגש עם חבריו הקרובים אותם הזניח בשבוע האחרון.

עכשיו נותר לדרעי רק להוכיח כי המאמץ הגדול לחזרתו לתנועה היה שווה.