אאא

זה היה עוד בוקר מעונן וגשום, השעה הייתה 8.30 הגעתי לרחבה בחזיתו של "מרכז שירות" בטבורה של עיר, הקדמתי את הגעתי בחצי שעה מכיוון שחפצתי להיות "ראשון" לפני כולם, אך מחשבות לחוד ומציאות שונה לחוד, למגינת ליבי ראיתי כי על פתחו עומדים כבר תריסר איש שגם הם התכוונו  להיות ראשונים בתור.

עמדנו דרוכים, כל אחד כבר יודע את תורו ו"מי אחרי מי", כשלפתע הופיע יהודי הדור פנים, פרקו נאה וזקנו מגודל, החיש צעדיו והתמקם תוך פישוט ידיים בצמוד לדלת הכניסה, כל הסבריו של הקהל הממתין כי "אדוני יש פה תור" ו"אדוני כולם ממהרים", נפלו על אוזניים ערלות, האיש התעקש  כי הוא יכנס ראשון ויהי מה.

האוקטבות בקולות הקהל החלו עולות וכמעט גולשות  לאלימות מילולית, לבסוף- הגיע הקהל להסכמה הדדית כי בשל גילו של האיש ואולי מראהו מעורר הכבוד "נתעלה מעל עצמינו" ונאפשר לו בלית ברירה את המקום הראשון בתור.

אך דבר אחד הוא לא ידע- כי ממש בשעה הקרובה עתיד הוא להשיב את "הגזילה אשר גזל" בתוספת ריבית דריבית.

השעה הנכספת הגיעה, מחוגי השעון הורו על השעה 9.00 בדיוק, "מרכז השירות" פתח שעריו ובעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, לא די בקהל הממתין בתור שיסדר את סדר כניסתו על פי הגעתו כמידורי דורות, אלא ממש בפתח ניצב דלפק ממוחשב כשלמרגלותיו פקיד אדיב שדורש מהנכנס את מספר הטלפון והנה- נפלטת פתקית מחשב כשעליה מוטבע "מיקומך בתור".

ידידנו "גוזל העיתים" והדור הפנים הסתער ונעמד ראשון, מסר את פרטיו בקול רם וברור ובצעדים מהירים התיישב ליד פקיד השירות.

התור התנהל ביעילות, שני פקידי שירות, אחד משמאל ואחד מימין, ידידנו יושב אצל האחד ומספר 2 אצל השני וכאן- התרחש מהלך מפתיע ולא יאמן, מספר 2 סיים ואת מקומו תפס השלישי, מספר 3 סיים ואת מקומו תפס הרביעי ואני מביט כלא מאמין... ידידנו החוצפן עדיין "תקוע" ולא נראה שעניניו הולכים להסתיים בזמן הקרוב.

מסתבר שהאיש התיישב בדיוק מול פקיד שזה יומו הראשון בחברה, כל פעולה מצידו נעשתה באיטיות, בהססנות ובהתייעצויות טלפוניות עם הממונים עליו, הטפסים שהנפיק מהמחשב לא תאמו לבקשת הלקוח וכך תקלה מצטרפת לחברתה והאיש.......יושב ויושב ויושב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בינתיים...אצל הפקיד השני, העניינים "זורמים", זה מתישב וזה קם, זה מגיע וזה הולך, אני שהייתי מספר 13 בתור כבר נקראתי בכרוז לתפוס את מקומי, קיבלתי שירות יעיל וזריז, אספתי את מסמכי וכבר הכרוז מזמין את הבא אחרי.

ואז- "שודד התור" התבקש להגיע לעמדה השניה ולהתייצב לפני הפקיד הזריז בכדי לטפל בעניניו.

עמדתי בפינת "מרכז השירות" הבטתי על הנעשה ובמוחי עברה המחשבה "הוא הגיע אחרי, התעקש להיות ראשון וגנב את תורם של אחרים, במשך שעה ארוכה הוא נאלץ לשבת ולהתענות מול פקיד שאינו מיומן ורק לאחר שאני סיימתי ולמעשה הגיע תורו האמיתי הוחלט כי יעבור לפקיד השני לקבלת טיפול".

לא פעם אנחנו נוטים לחשוב ש"לא תגנוב" נאמר דוקא על ממון, אנחנו גם יודעים ומאמינים בוודאות ובמציאות האמיתית ש"אין ברכה בממון שהגיע לידך שלא כדין וסופו לצאת ממך" אך ביקור קצר במרכז שירות, העניק שיעור חי ומאלף והעיד כאלף עדים שלהיות גנב זה גם לגנוב תור בסלקום ו"תור שהגיע לידך של כדין, אין בו ברכה"