אאא

היום בשעה 6 בבוקר, יינתן האות. תחל המלחמה המדומה. על-פי תסריט שהוכן מראש, יתרגל צה"ל את כל מערכותיו לצד המערכות האזרחיות לשעת חירום. ההכנות כבר הסתיימו. בימים האחרונים הרבתה ישראל לצאת בהכרזות ולספר רבות על התרגיל, כדי שהדברים יגיעו לאוזני האויבים שידעו על קיומו של התרגיל ויבינו שהוא מיועד לבדוק את ההערכות הפנימית של המערכות השונות בישראל, וישתכנעו שלא מדובר כאן בתרגיל הונאה ענקי שבו ימצאו עצמם, לפתע, למול מתקפה ישראלית.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להקדיש את פתיחת דבריו בישיבת הממשלה האחרונה לתרגיל. אגב כך הרגיע את מנהיגי ארצות ערב החוששים. אלא שבעקבות ההערכות בארץ שלא כל הערבים נותנים אמון במדינת ישראל ובהנהגתה, ומחשש שבכל זאת יימצא מישהו העלול להתפתות ולהקדים מכה למכה, הוחלט בצה"ל להכניס חלק מן היחידות לכוננות אמת, על כל צרה שלא תבוא.

בראיון ברדיו "קול חי" נשאל אל"מ חיליק סופר, מה עשו להטמעת התרגיל ברחוב החרדי, השיב סופר: "גייסנו את ראשי העדה החרדית". כשהמראיין המופתע שאל, עם מי בדיוק נפגשתם ב"עדה החרדית", השיב הקצין הבכיר כי "היה זה הרב עמר"... ובבתי ישראל צחקו למשמע בקיאותו של האיש בנעשה בצבור החרדי.

התסריט:
עימות בעזה הופך למלחמה אזורית כוללת

התרגיל בנוי על "סיפור מדומה" שבו בבוקר יום ראשון, מחליטה הנהגת החמאס שברצועה, לפתוח במתקפה רחבת היקף על היישובים היהודיים שבדרום. במקביל נפרצת חומת האבנים והתיל לאורך הגבולות שבין עזה לישראל, וייתכן שגם בין הרצועה למצרים, וישראל נדרשת לתגובה מהירה. זו באה מיידית בדמות מתקפה אווירית וקרקעית לצד גיוס כוחות והעברתם לחזית הדרומית.

צה"ל יבקש לבדוק מה המהירות לתגובה של היחידות השונות, איך מתארגנות הרשויות המקומיות סביב הרצועה ומה מחליטים מפקדי הצבא. הכול על בסיס הנחיות הממשלה המתכנסת "כאילו בדחיפות", שומעת את נתוני המתקפה והאירועים וקובעת שישראל תגיב ביד קשה.

אלא שהתגובה איננה רחבת היקף בשלב הראשון. היא מקומית. מטרתה לבלום את המתקפה הפלשתינאית והחזרת השקט לאזור. בפועל, לפי הסיפור המדומה, לא זה מה שקורה. העימות בדרום מתרחב מאוד. מחייב שימוש בכוחות אוויריים וקרקעיים, ובסופו של דבר אין ברירה וצה"ל גם שב ו"נכנס" לרצועה, ממנה יצא רק לפני כמה חודשים, ופותח בעימות מבית לבית.

בשלב זה, על פי התסריט, עדיין נשמרת הרגיעה בכל הגזרות האחרות. אך החיזבאללה בלבנון וצבא סוריה לאורך רמת הגולן, משנים הערכות ועוברים ממגננה למערך מתוגבר ומוכן לכל אפשרות, ובכלל זה מתקפה. דבר זה מחייב כמובן, ושוב על פי התסריט, גם את צה"ל, להיות מוכן באותן גזרות. הדבר מאלץ לבצע גיוס של כוחות, את ההכנות העורף האזרחי וכך הלאה. הדברים אכן נעשים וכאן בודק התרגיל איך בדיוק הם נעשים ואם העושים פועלים על פי ההכנות שנקבעו מראש לשעת חירום.

התסריט מדבר על מלחמה ארוכה בתוך הרצועה. ארוכה יותר מימי מבצע "עופרת יצוקה". ואז, על פי התסריט, מחליטים האויבים בצפון הרואים שהחמאס והפלשתינאים ברצועה ניצבים בפני תבוסה גדולה, לנקוט במהלכים "התקפיים".


התסריט מדבר על מלחמה ארוכה בתוך הרצועה. ארוכה יותר מימי מבצע "עופרת יצוקה". ואז, על פי התסריט, מחליטים האויבים בצפון הרואים שהחמאס והפלשתינאים ברצועה ניצבים בפני תבוסה גדולה, לנקוט במהלכים "התקפיים".

בין לבין, כך כמובן לפי התסריט, גם ארגוני הטרור הפלשתינאים בתוככי שטחי יהודה ושומרון מתעוררים והם זוכים לסיוע מערביי ישראל. נפתחת כביכול חזית פנימית, המקשה על העברת כוחות. ערביי הגליל מנתקים כבישים ובדרום מיידים אבנים על כוחות צה"ל. הצבא מגיב ביד חזקה ופוגע ברבים. הן ברצועה והן בשטחים.

כאן גולשת המלחמה והופכת להיות כוללת מן הרגע שצבא סוריה ומחבלי החיזבאללה פותחים במתקפה משלהם שמטרתה, אולי, מיועדת להביא להקלה ממתקפת צה"ל על הפלשתינאים.

מרחוק מגיעות ידיעות על מוכנות של מדינות ערביות ומוסלמיות לקחת אף הן חלק בהתפתחויות. טילים מתחילים ליפול באזורים המאוכלסים ובהם גם טיל לא קונבנציונאלי הגורם לנזקים רבים. גם בסיסי צה"ל, על פי התסריט כמובן, נפגעים.

התסריט שמדבר על מלחמה של 90 יום, מתפרס בתרגיל עצמו, על פני 5 ימים, כשכל אחד מן הימים מבטא מקטע אחד בתזמון הקרבות והאירועים המדומים על פי התרגיל ו"סיפורו".

התרגיל:
הממשלה והקבינט יתורגלו לפי "סיפור מעשה"

התרגיל יחל ביום ראשון הקרוב ובצה"ל מבקשים להדגיש שמדובר בתרגיל עורף לאומי ופנימי, שאין בו כל כוונות התקפיות. הוא יתקיים בהשתתפות כל יחידות צה"ל, רח"ל (רשות חירום לאומית), הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה שונים, ארגוני הביטחון וההצלה, מערכת החינוך וגופים ציבוריים ופרטיים.

התרגיל תוכנן מראש, כחלק מתוכנית העבודה לשנת 2009, ועל בנייתו שקדה בחודשים האחרונים מנהלת לאומית בשיתוף כלל הגורמים המשתתפים. אין לתרגיל זה כל קשר לאירועים אקטואליים כלשהם.

התרגיל יובל על ידי רח"ל שבמשרד הביטחון, אשר הוקמה בשנה שעברה. מטרת התרגיל הינה סנכרון ושיפור ההיערכות והמענה ברמה הלאומית והמערכתית, המבוססים על תיאום בין ארגוני ופעולה משולבת, שתתן מענה מיטבי בחירום. התרגיל ישלב תרגול מטות ותרגילי שטח, במתארים שונים, שיופעלו על ידי רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף.

במסגרת התרגיל תישמע ביום שלישי, בשעה 11 בבוקר צפירת תרגול עולה ויורדת בת דקה בכל רחבי הארץ. במקביל יערך תרגיל מוסדות חינוך במסגרת ארצית, בשיתוף משרדי החינוך והרווחה, בו ייקחו חלק גני הילדים ובתי הספר שיתרגלו כניסה למרחבים מוגנים. בעת הצפירה יתרגלו גם בסיסי העורף הצבאי, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור את הכניסה למרחבים המוגנים וכן יערך תרגיל רשויות ארצי, בהשתתפות יחידות הקישור לרשויות פיקוד העורף, המגויסות לתרגיל.

בחמשת ימי התרגיל יתבצעו תרגילי שטח שידמו תרחישים שונים העלולים לפקוד את העורף בחירום, דוגמת נפילת טילים קונבנציונאליים ובלתי קונבנציונאליים, אירוע חומרים מסוכנים, תרגילי העברה וריכוז המוני נפגעים בבתי החולים השונים ותרגילי חילוץ והצלה.

בתרגיל ייבחן תפקוד המערכות השונות - מהדרג המדיני ועד לאחרון הכוחות בשטח - בטיפול בעורף בתרחיש של מלחמה כוללת. התרגיל יתבצע על פי "סיפור מעשה" מתפתח אשר יופץ למתורגלים על ידי מנהלת התרגיל.

גם ראש הממשלה והדרג המדיני יתורגלו: יתקיימו ישיבות ממשלה וקבינט בראשות ראש הממשלה שבהן יידונו דילמות שיוכנו מראש על ידי מנהלת התרגיל. במקביל יתורגלו בשטח אירועים שונים, כמו נפילה של טיל בלתי- קונבנציונאלי, בהשתתפות כל גופי החירום וההצלה: מגן דוד אדום, כוחות פיקוד העורף, משטרת ישראל, מכבי אש, בתי החולים והרשויות המקומיות.

הנשכחים:
את כולם זכרו בהכנות – אך החרדים נשכחו

מי נשכחו? – כמובן, החרדים. 500 מוסדות בתוך רשימת המוסדות שיתורגלו. בודדים ממש בהם – חרדים. רק לאחרונה נזכרו בפקוד העורף שיש חרדים במדינה וכדי להראות פעילות גם בעבור צבור זה, הוכן... תקליטור באידיש. אלא שגם הוא נשאר ברובו במחסני היצרנים והצבא, וכמעט לא נראה בשטח. ומה באשר לדוברי העברית מבין החרדים? – לאלו הצבא כלל לא דיבר.

התרגיל נועד לבדוק את הצבא והמשרתים בו, את היחידות למיניהן על כל ציודם, את האסטרטגיות הפעילות ולוגיסטיקת התנעת מהלכים. את הדרגים המחליטים ויכולתם לעמוד בלחץ ההתפתחויות הרודפות אחת אחרי השנייה ובמהירות. את הרשויות המקומיות שלא הוכיחו עצמן במלחמות הקודמות ואת מערכת החינוך. את אנשי גופי ההצלה, הפינוי והרפואה.

בקיצור, את כולם. וכמו תמיד,  מלאכת ההסברה הכושלת של הצבא גרמה לכך שהחרדים כמעט ולא יודעים על התרגיל.

רק השבוע, 4 ימים לפני התרגיל, נזכרו בפקוד העורף שיש עיר חשובה בישראל ששמה בני ברק ובה צבור חרדי ענקי וקבעו פגישה עם ראש העירייה. ניסו לגייסו שיפעל באופן שגם החרדים ייקחו חלק בתרגיל. אך ראש העירייה הבהיר לבאים אליו שאילו היו מגיעים כמה שבועות או חודשים קודם בהחלט שאפשר היה לעשות הרבה. בימים שנותרו הוא ינסה לעשות את שהוא יכול, אך בשל אילוצי הזמן, כשבאמצע גם חג השבועות, אפשר להספיק מעט מאד.

ברבים פרסמו אנשי פקוד העורף, בשמחה מופגנת, שגייסו את ראש עיריית בני ברק לקחת חלק חשוב בתרגיל ובאמצעותו יופעלו מוסדות החינוך החרדיים בעיר...

במקומות אחרים ברחבי הארץ שם חיים מאות אלפי חרדים, גם המעט הזה לא נעשה.

בימים האחרונים הבינו ראשי פקוד העורף שהתחום החרדי, בניגוד למשל למגזר הערבי, הרוסי ואפילו האתיופי שזכו לטיפול הרבה יותר יסודי, לא זכה לטיפול הראוי, והחליטו לשגר את אלוף פקוד העורף יאיר גולן אל הרבנים הראשיים לישראל שתוגברו בשני רבני ערים. ושוב התפארו בפקוד כי החתימו את הארבעה על קול קורא ל"אזרחים החרדים" להשתתף בתרגיל הגדול.

בראיון ברדיו "קול חי" נשאל אל"מ חיליק סופר ראש מחלקת אוכלוסייה

בפקוד העורף, מה עשו להטמעת התרגיל ברחוב החרדי, השיב סופר: "גייסנו את ראשי העדה החרדית". כשהמראיין המופתע שאל, עם מי בדיוק נפגשתם ב"עדה החרדית", השיב הקצין הבכיר כי "היה זה הרב עמר"... ובבתי ישראל צחקו למשמע בקיאותו של האיש בנעשה בצבור החרדי.

בצה"ל בכלל ובפקוד העורף מתכוונים לבדוק במהלך התרגיל הגדול את מצב המקלטים במקומות השונים. את מוכנות בתי הספר ומוסדות החינוך, וגם את עמידות הבתים בפני מתקפת טילים או רעידת אדמה. האם ייבדקו גם בתי "האזרחים החרדים" ומוסדות החינוך? האם מישהו ייגש לבדוק אם בכלל יש מקלטים במרבית הבתים בשכונות החרדיות הוותיקות בערים השונות? – נראה שלא. כי החרדים נשכחו כליל בתרגיל הזה.

"עוצם ידי"
מרכז השליטה והפיקוד המשוכלל במזה"ת ייחשף

לקראת התרגיל: מד"א יפתח את מרכז הפיקוד הארצי שלו מהמתקדמים בעולם שבו ידעו על מיקומו של כל אמבולנס ואופנוע,

מרכז השליטה והפיקוד הארצי החדש של מד"א ייחשף השבוע במהלך התרגיל הגדול. המרכז ממוגן במיטב הטכנולוגיות החדישות הקיימות בארץ והוא מהמשוכללים ביותר בעולם. כבר היום ידוע שאין בדומה לו במזרח התיכון כולו.

תרגיל העורף הלאומי "נקודת מפנה 3" הינו תרגיל מפתח לתרגול מערכות שונות במדינת ישראל לשיפור ההיערכות והמענה בעורף מדינת ישראל ברמה הלאומית והמערכתית, המבוססים על תיאום בין-ארגוני ופעולה משולבת במתאר מלחמה. התרגיל משלב את רמת הדרג המדיני עם דרגי הביצוע, בתרגילי מטות ותרגילי שטח.

מגן דוד אדום יתרגל יחד עם ארגוני הביטחון וההצלה האחרים, שורה ארוכה של מצבי חירום, דוגמת ירי טילים על כל חלקי הארץ, שימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי כנגד אוכלוסייה אזרחית ופגיעה בתשתיות ובמתקנים חיוניים.

החידוש בתרגיל בכל הקשור לבחינות מערכות הרפואה וההצלה שבו יהיה בכך שלראשונה מד"א יחשוף את מרכז השליטה והפיקוד הממוגן שלו שינוהל על ידי מנכ"ל מד"א או מי מטעמו. מרכז השליטה והפיקוד הארצי יאפשר לעקוב אחר פעילות הצוותים בתרגילי השטח וייתן מענה מהיר ואפקטיבי למפקדי הכוחות שמנהלים את אירועי השטח. במטה ידעו על כל אמבולנס ואופנוע היכן בדיוק הוא נמצא בכל רגע נתון. בנוסף, המרכז יאפשר אמצעי שליטה ובקרה להנהלת מד"א על הפעילויות המתבצעות על ידי האגפים השונים בארגון בעת התרגיל ויבטיח תיאום מרבי ביניהם.

לקראת התרגיל הארצי הוקם במד"א צוות מיוחד בראשותו של מנכ"ל מד"א אלי בין. הצוות שקד במשך חודשים ארוכים להכנת מד"א לתרגיל בצורה מושלמת. מנכ"ל מד"א ערך מספר ישיבות מטה בהשתתפות מנהלי המרחבים של מד"א ואנשי המטה, הועברו הנחיות מתאימות לקראת התרגיל עד לרמה של אחרון אנשי השטח שייטלו בו חלק. "בתרגיל מד"א יביא לביטוי את הניסיון והידע הרב שצבר לאורך השנים האחרונות והלקחים שהופקו במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה"" הסביר מנכ"ל מד"א.

הלקחים:

בחינה חוזרת לרשויות המקומיות

במלחמת לבנון השנייה ובמהלך מבצע "עופרת יצוקה" בדרום, לא הראו הרשויות המקומיות את יכולותיהן. במלחמה הראשונה כשלו הרשויות כליל ובעת המערכה בדרום כבר נרשם שיפור גדול אך עדיין לא בכל המקומות ובכל נקודות ההיבט.

לפיכך הוחלט לשוב ולבחון בתרגיל הזה את תפקוד הרשויות המקומיות.

לראשונה מאז הוקמה רשות החירום הלאומית בסוף שנת 2007, גוייסו לתרגיל המתחיל ביום ראשון הקרוב גם אנשי מילואים, שיתפעלו את חמ"ל הרשות במצב חירום. בגוף המנהל של רשות החירום הלאומית משרתים 55 קצינים בעלי ניסיון וכולם עברו במהלך השנה אימונים ייעודים, כפי שנהוג בשאר יחידות צה"ל.

תדרוך מכין לתרגיל העורף הלאומי, נערך לפני כמה ימים לנציגי הרשויות המקומיות במרכז השלטון המקומי, בראשות סגן שר הביטחון מתן וילנאי, יושב ראש מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט ומפקד פיקוד העורף, אלוף יאיר גולן.

אלוף גולן עדכן את ראשי הרשויות באשר לעקרונות ולתוואי התרגיל שעליהם יבוססו ההכנות של הרשויות למצבי חירום מתמשכים. "יש להכין את תוכניות החירום טרם התרגיל על מנת להפוך אותו לאפקטיבי ומלמד. צפייתנו היא שכלל המערכות ברשות והמערכות התומכות אותה, ובהן שירותי הרווחה, השירותים החברתיים בדגש על מוסדות החינוך יתורגלו באופן מלא וקרוב למציאות בזמן לחימה".

אלוף גולן הוסיף כי: "כ-500 מוסדות רווחה מתוך 1,200 יתורגלו תוך בקרה בעשרות מוסדות וזאת על מנת ללמוד כיצד לשפר את המענה לאוכלוסיות המיוחדות ברמה הלאומית". כמו כן, ציין האלוף כי הפעילות במהלך התרגיל תעשה ממרכזי ההפעלה בחירום ובכללם יתורגלו גם תאי המתנדבים.

בתרגיל ישתתפו כל משרדי הממשלה, בדגש על המשרדים העומדים בקשר עם הרשויות המקומיות, שיתורגלו במשך יומיים וכלל ארגוני החירום שיהיו שותפים לתרגיל באופן מלא. האלוף ביקש כי המקלטים הציבוריים בתחומי הרשויות יפתחו במהלך התרגיל, המליץ לתגבר את מרכזי המידע ברשויות, על מנת לתת מענה מלא לאוכלוסייה וביקש למפות את המרחבים התת-הקרקעיים בשיתוף עם גורמי המקצוע של פיקוד העורף.

צו 8
גם אנשי מילואים גויסו לתרגיל

לראשונה מאז הוקמה רשות החירום הלאומית בסוף שנת 2007, גוייסו לתרגיל המתחיל ביום ראשון הקרוב גם אנשי מילואים, שיתפעלו את חמ"ל הרשות במצב חירום. בגוף המנהל של רשות החירום הלאומית משרתים 55 קצינים בעלי ניסיון וכולם עברו במהלך השנה אימונים ייעודים, כפי שנהוג בשאר יחידות צה"ל.

תפקידם יהיה לתאם בין כלל הגופים האמונים על הגנת העורף האזרחי ולהמליץ לשר הביטחון על חלוקת העבודה המיטבית בין הגופים הללו במצבי חירום, קרי מלחמה או אסונות טבע.

עד עתה הוקצו לרח"ל, הכפופה לשר הביטחון, עשרות תקנים, אשר אפשרו לה לבצע את עבודתה השוטפת כראוי, אולם לא היה בהם די על-מנת שתוכל הרשות לפעול כהלכה בשעת חירום. אנשי המילואים יורכבו מ-35 קצינים במילואים ו-20 חוגרים במילואים, אשר יתפעלו את חמ"ל הרח"ל בעת הצורך, וימלאו את תפקידם בלבוש אזרחי ובלי קשר לדרגותיהם הצבאיות.

התרגיל יהווה הזדמנות עבור הרח"ל לתרגל את פעילותה במצב חירום במתכונתה החדשה. רשות החירום הלאומית הוקמה על-ידי ממשלת ישראל כחלק מהסקת המסקנות של מלחמת לבנון השנייה, שהעלו כי יש צורך בגוף שיתאם ויארגן נכונה את פעילותם של גופי הגנת העורף השונים. מבדיקה שנעשתה בתום המלחמה בנוגע לתפקוד הגופים האמונים על הגנת העורף האזרחי (ביניהם פיקוד העורף, משטרת ישראל, מד"א) במהלך המלחמה עלה כי שרר חוסר ודאות בנוגע לאחריות הגופים השונים ולחלוקת התפקידים ביניהם, וכי נושאים מסוימים "נפלו בין הכיסאות".

התרגיל יהווה הזדמנות עבור הרח"ל לתרגל את פעילותה במצב חירום במתכונתה החדשה. רשות החירום הלאומית הוקמה על-ידי ממשלת ישראל כחלק מהסקת המסקנות של מלחמת לבנון השנייה, שהעלו כי יש צורך בגוף שיתאם ויארגן נכונה את פעילותם של גופי הגנת העורף השונים.

בזמן מבצע "עופרת יצוקה" נעזרה הרח"ל בתגבור ´אד הוק´ של קציני פיקוד העורף, אך לא היה בכך די למילוי תפקידה בצורה מיטבית. בשל כך התגברה בצה"ל המודעות לחשיבות הגדלת כוח האדם של הרח"ל בחירום ובקשתה של הרשות ל-55 אנשי מילואים נענתה בחיוב. "אנשי המילואים יעניקו לנו את היכולת לפעול בחירום בצורה טובה באמצעות החמ"ל שלנו", הסביר אל"ם (מיל´) אבי דוד, המשנה לראש הרח"ל, תא"ל (מיל´) זאב צוק-רם, בעצמו איש פיקוד העורף בעברו הצבאי.

ולבסוף הנה הטיפ שלנו לחמשת ימי התרגיל:

יש לכם בעיה אם אפשר להגיע למקום שאתם רוצים? בית החולים שבו נקבע לכם תור סגור עכשיו בשל תרגיל חרום? אם קולות הנפץ שאתם שומעים ברקע שייכים לתרגיל או חלילה למשהו אחר. הנה הטלפון של פקוד העורף, אליו תוכלו לצלצל מכל מכשיר ולקבל את התשובות: 1207.