וידאו מזעזע: זירת הטבח בבית הכנסת, רגע אחרי

הביטו בתגובה לתגובה 10

ובהתכתבויות שלו עם עצמו.

קיבל פציעת ראש קשה בגרזן ויריות ועבר היום ניתוח ראש אני מכירו אישית אדם ענק בבקשה!!!!!!

אדם קדוש לימד את אחיינים שלי

הקדושים

יצאה בת קול משמים וזעקה הבוקר אוי לבנים שובבים............

עם ישראל נא התעוררו, כולם צריכים להתחזק אנחנו החרדים צריכים לתת דוגמא לאחינו הטועים, לצערינו אנחנו מנסים להדמות להם והשם יתברך חייב לעורר אותנו. גם כן שאני הולכת ורואה את כל הפאות המסולסלות ואת הבגדים הצמודים והפרוצים ביותר, כל חלקי הגוף בולטים!! אז מה אם הגוף מכוסה.. אבל איפה הצניעות! איפה רבונו של עולם? זה מזעזע איך השם יתברך יכול לראות את זה ועוד מי דורש את זה?

נשים תמימות טוענות “אני עושה את זה בשביל בעלי”!!! ועל זה ד’ כועס, זה הבושה שהבעל לא שומר את העינים שלו ומסתכל ברחוב, ורוצה שאשתו תהיה יפה ומושכת בושה!!! אלף פעם!!! אני פשוט מזועזעת שהשם ישמור את כל עם ישראל וכולם יזכו לעשות תשובה שלמה באהבה ובשמחה.

הצדיקים הקדושים אמרו זה שנה אחרונה לפני ביאת משיח היא תהיה מאוד קשה וכדי לכולם לקפוץ על הרכבת של הגאולה עכשיו לפני שיהיה מדי מאוחר! אני אוהבת את עם ישראל אהבת נפש ומתפללת בכל יום על כולם ועלי שנזכה לעבור את העולם הזה בשלום בשורות טובות וגאולה ברחמים אמן! “אנחנו” צריכים לעשות משהו, זה ברור שזה מכוון אלינו מהשמים ודורש מאיתנו לתקן את מעשינו ובפרט לתקן הצניעות של משפחות “החרדים”, אם לא הבנתם אז אנחנו במלחמה גדולה! שומו שמים. השם תרחם עלינו מהר ומיד! אלוקים ישמור אותנו, והשם ינקום דמם, ה-ת-ע-ו-ר-ר-ו…

כמה עצוב תנחומי למשפחות. “זה בדיוק כמו הטבח שאנחנו רגילים לראות באירופה”, מספר עד ראייה הנשים הםרוצות החרידים גרמו שארבעה גופות של יהודים חרדים, שהיו באמצע תפילת “שחרית”, עטופים בטלית ותפילין, היו שרועים על רצפת בית הכנסת, מתבוססים בדמם, לאחר שנטבחו בידי שני מחבלים שפלים.

מספיק לקטרג עם עם ישראל. בשביל זה יש אנטישמים!

אבל פשוט וברור שאשה צריכה להיות תמיד יפה בעיני בעלה, גם בבית וגם בחוץ, ובכל מקום שהם יחד, וזה מובא בראשונים ובאחרונים...

◄ אשה מקושטת לת"ח

בגמ' במסכת שבת (כה:) איתא, "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה... רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים".

◄ אשת ת"ח צריכה להיזהר יותר

בספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב על גמ' זו: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי שלא יתאוה לאחרת לפי שיצרו גדול משאר בני אדם, כמו שאמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, לפי שיצר הרע מתגרה בו כל היום להחטיאו. נראה מזו שאסור לת"ח להניח לאשתו שתתנוול אפילו בימי אבלה, כדי שלא תתגנה בעיניו, שמא יכופנו יצרו להתאוות לאשה אחרת. דומיא לדההיא דאמרו רז"ל, אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה וכו', וזו נמי אסורה כדי שלא תתגנה ותביא בעלה לידי מכשול תאוה. וכן בכל אשת איש, אלא צריך להשמר יותר לתלמיד חכם".

◄ מי שאשתו כעורה, נותן עיניו באשת חבירו

כן כתב בהגהות יעב"ץ למסכת יבמות (סג:) הנדפסים בסוף המסכת, וזה לשונו: "אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים. קמ"ל שלא ישא כעורה... כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. היינו דסמיך ליה "העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה וכו', מאן דעבד הא עבד הא".

◄ ת"ח צריך אשה נאה

בספר "אור החיים" על התורה, להגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפרשת ויצא, עה"פ "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה", כתב לפרש זאת ע"פ הגמ' בשבת (כה:) שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והתורה באה ללמד לאדם דעת לקחת אשה נאה.

◄ האיפור והקישוט הוא גם בחוץ, לכל העולם

מרן הגאון פאר הדור והדרו, רבי שלום משאש זצוק"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו, כתב בספרו "שמש ומגן", שהיום נהגו לצאת איש ואשתו לרחובה של עיר, והנשים היום יוצאות הרבה בחוץ, ועל כן אשה שאינה מתקשטת בחוץ, היא מתגנה בעיני בעלה, וכל מה שנאמר במקורות הנ"ל, שייך גם בהתקשטות בחוץ (כמובן לא באופן יוצא דופן ובולט), וכך כתב:

"מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

◄ דבר פשוט זה אינו צריך מקורות

כשנשאל על דבריו אלו, ע"י הרב משה לוי זצ"ל, ענה לו בזה הלשון:

"ומה שתמה כת"ר על מה שכתבתי בסוף דברי שהדבר ברור להתיר, וגם מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר. וחז"ל התירו כמה איסורים כדי שלא תתגנה אשה על בעלה. ע"כ. וע"ז תמה כיצד אני מצוה לנשים להתקשט לכל העולם, וזה איסור גמור, ובודאי סכין המהירות פלטו, ולבעליהן זה ודאי מצוה, אבל הקישוט לבעל הוא בבית, לא בשוק וכו', עכ"ל.

ברוך ה' אין כאן סכין, ולא מהירות, ולא פליטה, אלא בכוונה גדולה. והמידה האחת המיוחדת שיש בי, שחנן אותי ה' יתברך בחסדו הגדול, היא שאין אני נבהל להשיב, ואיני ממהר להוציא שום פסק דין מתחת ידי עד שאני מניחו ומתבונן בו וחוזר עליו הרבה פעמים, ומזה יצא לי הרבה פעמים להגיה ולשנות הרבה דברים, ואני שמח בזה. ולא כמו אחרים שמשיבים מהר על אתר, מה שבא לדעתם בהשקפה ראשונה, ומזה יוצא להם מאמר חז"ל פרי המהירות חרטה, וגם כבודו נתפס בזה כעת".

◄ הבעל יתבייש אם אשתו תתכער ברחוב

"והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים, ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר".

◄ כך מקובל מגדולי ישראל

כדבריו כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א בקובץ אור ישראל ל"ו, וזה לשונו: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

◄ הדבר מפורש בגמ' תענית

כדבריהם מפורש בגמ' תענית כ"ג, וזה לשון תרגום "מהדורת שוטנשטיין" שם: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". ע"כ.

◄ לא ברשיעי עסקינן

כדבריו כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".

◄ בזמן חז"ל יצאו בתכשיטים לרחוב

כן כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א, בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".

◄ מפורש בשו"ע וברמ"א להתיר

היתר יציאה לרה"ר בתכשיטין, מפורש במסכת שבת, וראה בתוס' שם (דף סד: ד"ה רבי ענני), וזה לשונו: "ואנו שאין לנו רשות הרבים גמור... הרי היא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט בטבעות ובתכשיטים". וברא"ש שם: "הלכך מותר להתקשט בחצר וכן נמי ברשות הרבים שאין רחב ט"ו אמה". ובשו"ע או"ח (סי' ש"ג סעיף י"ח): "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין". וברמ"א שם: "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול". והביאוהו כל האחרונים.

◄ אין שום מצוה אצלינו שהאשה תתכער

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, ומגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית. ועיין פירוש המשניות [לרמב"ם] שבת פ"ו מ"ה. ומחלוקת האחרונים בזה ידועה, עיין שדי חמד" (קובץ המשביר עמ' מ'). וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

"עוז והדר לבושה" שקיבל הסכמות מפוסקי ההלכה הקיצוניים ביותר, כמו הגר"ש וואזנער, הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, ועוד. שכתב שאשה צריכה להיות נאה תמיד! ולא מכוערת בשאלים ורעלות וכו'...

להלן ציטוטים נבחרים מתוך הספר:

◄ בעמ' 6: "אני מודעת לכתר בת מלך המעטר את ראשי, ולאחריות הבאה אתו. כיום אני לוקחת בחשבון ונזהרת מאד להיראות במיטבי ולגרום הנאה לכל מי שפוגש אותי, בפרט לבעלי".

◄ בעמ' 9: "נשים צריכות להתלבש בצורה נעימה ובטוב טעם... ההלכה מכירה בהחלט בצורך הקיים אצל נשים להתלבש בצורה נעימה ובטוב טעם, ואף מעודדת אותן לכך".

◄ בעמ' 46: "גם אשה או נערה הלובשת לבושים צנועים מדי, בצורה שתפגין את צניעותה בפני כל, מנצלת את לבושיה הצנועים להשגת מטרה שהיא היפך הצניעות... לפיכך, אין ללבוש חצאית המגיעה כמעט עד הרצפה, ללבוש לבושים קודרים מדי, לפסוע בפסיעות מעודנות מדי, וכו', כי כאמור הפגנת יתר של צניעות היא בעצמה חוסר צניעות".

◄ בעמ' 105: "מותר לה להיראות נאה בצאתה מביתה, וכך עליה לנהוג, משום שהקב"ה העניק לנשים חן, כדי שתיראנה נחמדות תמיד".

◄ בעמ' 226: "אשה נשואה... עליה להתלבש בצורה נעימה ונאה, באופן המשקף את שמחתה ואצילותה".

◄ בעמ' 226: "כיון שכיסוי הראש ממלא תפקיד כה חשוב, מתאים שסגנונו ישקף את עדינותה הפנימית ורגישויותיה של בת ישראל. לפיכך, עליו להיות פריט לבוש המוסיף חן ואצילות למעמדה המלכותי של האשה היהודיה".

◄ בעמ' 252: "במקום לגלוש לקיצוניות זו או אחרת, עליה להקפיד על תסרוקת נעימה למראה, היוצרת רושם מכובד ואפילו נאה. בת ישראל שייכת הרי למשפחת המלוכה, והופעתה צריכה להעיד על כך".

◄ בעמ' 298: "ראוי שנשים ובנות תקפדנה על הופעה נאה ונעימה".

◄ בעמ' 319: "עיקר הגוף צריך להיות לבוש בצורה נאה ומלאת חן".

◄ בעמ' 319: "שמלה יפה מסיטה את תשומת הלב מהגוף עצמו. לפיכך, טוב וראוי לשמלה שתהא פרחונית ומקושטת בכל צורה שהיא, בתנאי שהיא לא בולטת במיוחד ביופיה ואינה מושכת תשומת לב מופרזת".

◄ בעמ' 398: "תכשיטים הינם חלק טבעי מלבושה של האשה, בתנאי שהם נעימים ועדינים. מותר אפילו לענוד תכשיטים במקומות ציבוריים... למעשה אנו מוצאים בחז"ל שאפילו נשים חשובות ביותר, כאשתו של רבי עקיבא, ענדו תכשיטים".

◄ בעמ' 399: "הבה נדאג שפנינו יקרינו עדינות, מידות מתוקנות ושמחת חיים, להנאת הזולת".

◄ בעמ' 401: "חינה של בת ישראל וענוותנותה אינם מוסתרים כאשר היא עונדת תכשיטים בטוב טעם - נהפוך הוא, התכשיטים תורמים לחן, לאצילות ולמראה הטוב בהם התברכו בנות עמנו במידה גדושה".

◄ בעמ' 405: "כבר הוסבר במקום אחר כי האשה והנערה צריכה להתלבש בלבושים נאים ולהתקשט בתכשיטים מתאימים, כדי להקרין תדמית נאה ומלאת חן יהודי".

◄ בעמ' 406: "השימוש הנכון באיפור משפר את הופעת האשה ויוצר תדמית בריאה, מאושרת ונעימה לעין".

◄ בעמ' 413: "כך צריכה להיות גישתה של האשה, עליה להופיע בין אנשים במראה נאה ומלא חן".

אבל ראה בראשונים ובאחרונים, כולם מביאים את הענין הגדול שאשה צריכה להיות נאה בעיני בעלה גם בבית וגם בחוץ וגם בכל מקום שהם נמצאים יחד!

◄ אשה מקושטת לת"ח

בגמ' במסכת שבת (כה:) איתא, "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה... רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים".

◄ אשת ת"ח צריכה להיזהר יותר

בספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב על גמ' זו: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי שלא יתאוה לאחרת לפי שיצרו גדול משאר בני אדם, כמו שאמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, לפי שיצר הרע מתגרה בו כל היום להחטיאו. נראה מזו שאסור לת"ח להניח לאשתו שתתנוול אפילו בימי אבלה, כדי שלא תתגנה בעיניו, שמא יכופנו יצרו להתאוות לאשה אחרת. דומיא לדההיא דאמרו רז"ל, אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה וכו', וזו נמי אסורה כדי שלא תתגנה ותביא בעלה לידי מכשול תאוה. וכן בכל אשת איש, אלא צריך להשמר יותר לתלמיד חכם".

◄ להשתדל לקחת נשים יפות

כן כתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי"), וזה לשונו: "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט:) "אין אשה אלא ליופי..." וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".

◄ בזכות שמתקשטת, דעתו רק עליה

כן כתב בספר "דרושי רבי משה מאימראן" (דף ר"ל), להגאון המקובל רבי משה מאימראן זצ"ל, מחכמי מקנאס שבמרוקו, וזה לשונו: "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. בפרשת חוקת פירש רש"י שלל, ביזת מלבוש ותכשיטין. ויובן ע"פ מה שאמרו בפרק ג' דתענית, אבא חלקיה... כי מטא למתא נפקא דביתהו לאפיה כי מקשטא. ויהיב טעמא התם, כדי שלא ליתן עיניו באשה אחרת. ולכן אמר שאשת חיל זו, בטח בה לב בעלה, שהיו עיניו ולבו בה כל הימים, ולא עלתה על לבו אשה אחרת מעולם, אלא בטח בה לבו שלא היה מהרהר בזולתה, יען כי "שלל" שהם התכשיטין, "לא יחסר", אינו מחסר לה שום תכשיט וקישוט, וכיון דמקשטא לאפיה, לא יהיב דעתא אלא עליה".

◄ מי שאשתו כעורה, נותן עיניו באשת חבירו

כן כתב בהגהות יעב"ץ למסכת יבמות (סג:) הנדפסים בסוף המסכת, וזה לשונו: "אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים. קמ"ל שלא ישא כעורה... כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. היינו דסמיך ליה "העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה וכו', מאן דעבד הא עבד הא".

◄ ת"ח צריך אשה נאה

בספר "אור החיים" על התורה, להגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפרשת ויצא, עה"פ "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה", כתב לפרש זאת ע"פ הגמ' בשבת (כה:) שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והתורה באה ללמד לאדם דעת לקחת אשה נאה.

◄ האיפור והקישוט הוא גם בחוץ, לכל העולם

מרן הגאון פאר הדור והדרו, רבי שלום משאש זצוק"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו, כתב בספרו "שמש ומגן", שהיום נהגו לצאת איש ואשתו לרחובה של עיר, והנשים היום יוצאות הרבה בחוץ, ועל כן אשה שאינה מתקשטת בחוץ, היא מתגנה בעיני בעלה, וכל מה שנאמר במקורות הנ"ל, שייך גם בהתקשטות בחוץ (כמובן לא באופן יוצא דופן ובולט), וכך כתב:

"מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

◄ דבר פשוט זה אינו צריך מקורות

כשנשאל על דבריו אלו, ע"י הרב משה לוי זצ"ל, ענה לו בזה הלשון:

"ומה שתמה כת"ר על מה שכתבתי בסוף דברי שהדבר ברור להתיר, וגם מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר. וחז"ל התירו כמה איסורים כדי שלא תתגנה אשה על בעלה. ע"כ. וע"ז תמה כיצד אני מצוה לנשים להתקשט לכל העולם, וזה איסור גמור, ובודאי סכין המהירות פלטו, ולבעליהן זה ודאי מצוה, אבל הקישוט לבעל הוא בבית, לא בשוק וכו', עכ"ל.

ברוך ה' אין כאן סכין, ולא מהירות, ולא פליטה, אלא בכוונה גדולה. והמידה האחת המיוחדת שיש בי, שחנן אותי ה' יתברך בחסדו הגדול, היא שאין אני נבהל להשיב, ואיני ממהר להוציא שום פסק דין מתחת ידי עד שאני מניחו ומתבונן בו וחוזר עליו הרבה פעמים, ומזה יצא לי הרבה פעמים להגיה ולשנות הרבה דברים, ואני שמח בזה. ולא כמו אחרים שמשיבים מהר על אתר, מה שבא לדעתם בהשקפה ראשונה, ומזה יוצא להם מאמר חז"ל פרי המהירות חרטה, וגם כבודו נתפס בזה כעת".

◄ הבעל יתבייש אם אשתו תתכער ברחוב

"והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים, ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר".

◄ כך מקובל מגדולי ישראל

כדבריו כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א בקובץ אור ישראל ל"ו, וזה לשונו: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

הדבר מפורש בגמ' תענית

◄ כדבריהם מפורש בגמ' תענית כ"ג, וזה לשון תרגום "מהדורת שוטנשטיין" שם: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". ע"כ.

והנראה בפשטות בביאור הדברים, שהחכמים תמהו: מדוע יצאה אשתו לקראתו עד פתח העיר כשהיא מקושטת, והלא היא מכשילה בזה את עין הרואה, והיה לה להתקשט רק בביתה לעיני בעלה ולא לעיניהם! (ובספר "בן יהוידע" כתב: "החכמים שידעו בה לא הסתכלו בה ח"ו, אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם, וכאשר אמרו בגמ' על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה"). וענה להם אבא חלקיה, שהעיר אינה כמו השדה, כי בעיר מצויות נשים, ויש חשש שיתן עיניו באשה אחרת, ועל כן באה אשתו הצדקת כשהיא מקושטת, ללוותו בהליכתו ברחובה של עיר, כדי שלא יתן עיניו באחרות עד שיגיע לביתו. ואע"פ שגם אחרים יכולים לראותה מקושטת ויהרהרו אחריה, הרי זו חובתם שלא להסתכל בה, והיא יצאה ידי חובתה כשאינה לובשת בגד אדום וכו', ואינה יוצאת דופן בין הנשים.

◄ לא אסרו חכמים על האשה להתייפות ברשות הרבים

כתב מרן הגר"ש משאש (שו"ת תבואות שמש): "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק, או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים? וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרים בזה יותר משערותיהן, ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפים האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מייפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".

◄ לא ברשיעי עסקינן

כדבריו כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".

◄ בזמן חז"ל יצאו בתכשיטים לרחוב

כן כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א, בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".

◄ מפורש בשו"ע וברמ"א להתיר

היתר יציאה לרה"ר בתכשיטין, מפורש במסכת שבת, וראה בתוס' שם (דף סד: ד"ה רבי ענני), וזה לשונו: "ואנו שאין לנו רשות הרבים גמור... הרי היא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט בטבעות ובתכשיטים". וברא"ש שם: "הלכך מותר להתקשט בחצר וכן נמי ברשות הרבים שאין רחב ט"ו אמה". ובשו"ע או"ח (סי' ש"ג סעיף י"ח): "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין". וברמ"א שם: "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול". והביאוהו כל האחרונים.

◄ אין שום מצוה אצלינו שהאשה תתכער

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, ומגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית. ועיין פירוש המשניות [לרמב"ם] שבת פ"ו מ"ה. ומחלוקת האחרונים בזה ידועה, עיין שדי חמד" (קובץ המשביר עמ' מ'). וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

אבא שבשמים נקום את נקמת עבדיך ראה בעוני עמםך ישראל הצילינו מכל הקמים עלינו לרעה ושלח משיח צדקינו בקרובבבב היום. הסיבה לאסונות זה כל המחלוקות אנו עמי"ש חייבים ביחדדד להתחזק בבנ"א לחברו לא לדבר לשו"הר לכבד. וה' הטוב יאמר לצרותינו דייי רק אחדות ואהבה יקרבו את הגאולה

מה עובר לך בראש??? זה מה שמעניין אותך כרגע??? יהודים נרצחו טיפש!!!!

זה כבר לא צחוק........

מתי תתעוררו,תתפקכו,תגדלו........

ותפסיקו את המחלוקות המטופשות שלכם נגד כל העולם (ספרדים חסידים ברסלב חב"ד וכו')וגם ביניכם די די

מחלוקת זה 'אש' מתי תבינו

הייתי בתחילת ההספדים ודעברו שם על אותו רב מבני ברק שהסית נגד רבנים רבים וגרם למחלוקת נוראה . היום נלחמים מי ממשיך דרכו . צריך להתנער מהרב הזה . ולרב קוראים הרב שך

לכתוב? אתה לא שפוי, אני כבר לא יענה לך מרוב שזה עצוב ואני סחוט מבכי, אבל תתחיל לפשפש במעשיך משה...

תתעורר!!!! זה מכוון נגד כל היהודים, ובייחוד אתה!!!!

תתחיל לכפר על העוונות הנוראים שלך שניכרים מתגובתך!!!

אל תתחיל להאשים אף אחד, רק את עצמך!!!

כי בגלל העוונות שלך זה קורה!!!!

ואם אתה מוחה, אל תעז לכתוב כאילו אין פה טבח!!!

כאילו שזה מה שצריך עכשיו!!!

כל אחד יעשה חשבון נפש עם עצמו, ואני ממליץ לך מאוד לתקן את מעשיך!!!

בושה וחרפה!!!

שומו שמים. השם תרחם עלינו מהר ומיד! אלוקים ישמור אותנו,והשם ינקום דמם, כמה עצוב תנחומי למשפחות. "זה בדיוק כמו הטבח שאנחנו רגילים לראות באירופה", מספר עד ראייה למראות המזוויעים, "זה היה תופת לכל דבר, תמונות של יהודים חרדים עטופים בטלית ותפילין זרוקים על הרצפה לאחר שנטבחו בגרזן. תמונות שמזכירות את השואה האיומה" אני בשם כל עם ישראל מבקש, בכל לשון של בקשה מגדולי מועצת התורה לא לעשות שום פשרות עם הצבא לגבי גיוס בני תורה! טבח הזה בבית כנסת היא מדה נגד מדה מהשמים! עטופים בטלית ותפילין מתבוססים בדמם! המועצת רוצים להרוג הנשמות, (בפשרות מול הצבא-השמד) והאנשים האלו נהרגו מהשמים לעורר אותנו ולעצור אתכם ממעשה רע הזה, ובקשה ממכם שתפסיקו לסלף התורה הק'. תראו איזה חרון אף גרמתם, מתפללים נטבחו בבית תפילה במרכז ירושלים ברצח נורא באכזריותו, יהודים היו באמצע תפילה לבורא עולם ומחבלים נכנסו ושחטו אותם. זי"ע.

עת צרה היא ליעקב, ירושלים כואבת ומרכינה ראש ביום קשה זה. מתפללים נטבחו בבית תפילה במרכז ירושלים ברצח נורא באכזריותו, וכאשר חרב גיוס בני הישיבות המורם על ראשם של אחינו תושבי ארה״ק מחריף והולך רח״ל, הרשעים כים נגרש השקט לא יוכלו ובעזרתם של משתפי פעולה מנסים בכל כוחם לגייס בחורים ואברכים אל צבאם הטמא בכל מיני דרכים ותכסיסים.. טוב להודות לשם, שלצערינו ולעוונינו הרבים, וכעת הגענו למצב איום ונורא בראותם כי הדרך פתוחה לגיהינום, ומהשמים זכינו לגדולי תורה כאדמו”רים ורבנים וראשי ישיבות ממועצת גדולי השמד, אשר בקידוש שם שמים, בנעימות הליכותם, בגדלות תורתם, בחכמה גדולה כשלוחי ושותפי היצר והשטן, הצליחו בעזרת הרשעים להוביל כל המהלכים מול הצבא, אל מול עיניהם הכלות של לפיד ובנט מחוקקי החוק השמד העקר, נגד עולם התורה, ברוך אלוקינו שנתן לנו רועים (אכזרים) לדור יתום, שמנהיגים כולנו “לשמד-מוחלט” בדרך חכמה ובתבונה ובתחבולות של היטלר (נגד החרדים) והם חושבים שהקב”ה לא יגלה ברבים האמת שהם השותפים לרשעים פורקי עול היהדות, בעד כמה גרושים שהם מקבלים ממשלת הכופרים עבור עבודה השחורה, שמטנף עם ישראל.. הם גרמו שארבעה גופות של יהודים חרדים, שהיו באמצע תפילת "שחרית", עטופים בטלית ותפילין, היו שרועים על רצפת בית הכנסת, מתבוססים בדמם, לאחר שנטבחו בידי שני מחבלים שפלים. אם לא הבנתם, אז אנחנו במלחמה!

מי שהציל ומסר נפשו על מנת שלא ימשיכו להירצח אנשים נוספים אלו אותם אנשי ביטחון חיילים ושוטרים שהגיעו למקום ושמו נפשם בכדי להציל אחרים.

בושה וכלימה שדווקא במקרה כזה שאמור להראות לך שהגיע הזמן לקום ולהילחם (ראה ערך דוד המלך) דווקא כאן אתה מעז להשתלח בחיילים ולקרוא להם בשמות גנאי.

פשוט תתביש לך.

תישאר בבית הכנסת ואחר כך תבכה על השואה השנייה שיעשו בכם אותם מרצחים שפלים.

דווקא כאן צריך לעזוב הכל ולהחזיק נשק בכדי להגן על אומה שלמה.

אגב

אחרי שראיתי שאתה משתמש במילים כגון "ממשלת הכופרים" אני מבין שאין באמת עם מי לדבר (אגב - גם נסראללה קורא לנו כך).

- מסתבר שהטמטום האנושי הוא אכן אינסופי".

יש איזה לץ יהיר כאן כנראה זה שגם אוהב לקרוא את עצמו דן סגל - והוא מנצל את המצב כאילו לדבר בשם הקנאים כדי להגביר השנאה . אף שפוי לא מדבר ככה וזה ניכר ברור מהלשון שלו שזה בכלל לא קנאי . זה מישהו שונא דת שמגיב כאן ככה . בכלל שמתי לב שכמה פעמים כאלה סוגי תגובות היו כאן . תהיו חכמים לבדוק כל דבר .

מזעזע, עושים עבודת קודש, הי"ד

ד יקום דמם