אאא

מעל מיליון מתושבי ישראל מצויים בתוך מקלטים ובסמוך למרחבים מוגנים בשל ירי רקטות בלתי פוסק על-ידי ארגוני הטרור, חיילי מילואים נשלפים מחייהם הרגילים בצווי 8, אך לא רחוק מאזור הקרבות במדינה אחרת, מדינת תל אביב, יושבים המנותקים, תחת הכותרת "ועידת ישראל לשלום" בחסות "העיתון לאנשים חושבים".

אתם מבינים? בזמן שאנשים בורחים בהישמע צבע אדום המנותקים שותים יין אדום ומתמנגלים, בזמן שדובר צה"ל מוסר הנחיות לתושבים, המנותקים מברברים את עצמם לדעת ומטיפים מוסר להנהגה הישראלית וכמובן מוצאים אותה כאחראית ואשמה במצב.

אני לא מופתע מהכנס או מאי ביטולו המתבקש לאור המצב בו ישראל נמצאת בו בימים אלו.

זה לא חדש שהמנותקים רואים רק את עצמם ומחפשים במה גבוהה עליה יוכלו לפרוס את דעתם הנאורה והחכמה, במה עליה יוכלו להשתלח במדיניות הישראלית ובמדינת ישראל, במה עליה יוכלו לדבר על שלום אך לא ממש לדעת איך להשיג אותו.

עיתון "הארץ", העיתון של האנשים החושבים, הוא המיקרוקוסמוס של המנותקים. גם היום בעת שמתנהל מבצע צבאי למיגור הירי על הדרום לא תוכלו למצוא באתר של העיתון רמז על כך. למה? שאלה טובה.

המנותקים עסוקים בלדבר על סבלו של האחר במקום להתעסק קודם בסבל של עמם.

המנותקים לא מבינים מה זה שיגרת חיים של 14 שנים תחת אש, לא מבינים מה קורה לילד שגדל בשגרה שבה מידי יום איזה מחבל מחליט לירות עליהם ולשבש את שיגרת חייהם.

בשגרה המתעתעת שבה אנחנו חיים, קשה לנו, אותם שאינם נמנים עם תושבי הדרום, להבין את הקושי שבחיים תחת איום מתמיד.

כדי שלא נהיה כמו אותם מנותקים שחושבים שדמם סמוק יותר בגלל שהפרוטה מצויה בכיסם או דעתם הפוליטית נשמעת נאורה יותר, עלינו לחזק את ידיהם של אחינו תושבי הדרום ולהפגין סולידריות בכל דרך שנוכל.

עם ישראל ידוע ביכולתו להתאגד יחד בעתות משבר ורק לפני זמן קצר הוכחנו את כוחנו באחדותנו בטרגדיה עם שלושת החטופים שבה ראינו את כל עם ישראל (חוץ מהמנותקים) מתפלל יחד לשובם בשלום הביתה.

ולכל אותם מנותקים שעדיין לא מבינים את המצב במדינה נאחל רפואה שלמה. אני כמובן מדבר על רפואת הנפש.