אאא

שיחה בשניים, אינה באה לידי מיצוי בחילופי אינפורמציה על ניהול הבית וחינוך הילדים. זוהי שיחה העוסקת בשני בני הזוג עצמם, במחשבות ההדדיות ובעיקר ברגשות העוברים בין השניים. זוגות הנאמנים לברית הנישואין ההדדית, ועוסקים במלאכת השראת השכינה בביתם, מאמצים מסגרת זמן המוקדשת ל"במת שיח". מעל במה זו, מרחפים בני הזוג ומתבוננים על מאורעות היום ועל התנהלותו של בן הזוג, ומעבירים זה לזה משוב חיובי לחיזוקן של ההתנהגויות שגרמו נחת במערכת, ומשוב שלילי לשינוי התנהגויות פוגעות ומעיקות.

יש בכוחם של שני סוגי המשוב באם הם נעשים בצורה נכונה, לבנות כל יום לבנה נוספת בבניין הבית. כל לבנה כזו מעמיקה את היכרותם של בני הזוג, והזוגיות ככלל מתחדשת ופורחת ככל שעוברות השנים. יחד עם זאת, תהליך משוב עלול להיות לא אפקטיבי ואף להרוס לבנות רבות שכבר נבנו על ידי בני הזוג בבריתם המקודשת.

זוגות בתחילת עבודתם המשותפת עשויים להמיר מהר מאוד משוב שלילי בביקורת. בעוד תפקידו של המשוב השלילי לבנות את המערכת - כשם שהמשוב החיובי מכוון לשם כך. הביקורת בכל צורה שתיאמר מהווה גורם הרסני המפר את האיזון בין בני הזוג. על מנת שנוכל לשנות התנהגויות פוגעות בתוך הנישואין, עלינו ללמוד מהם הכללים להיווצרותו של תהליך המשוב השלילי להבדיל מביקורת שמרחקת בין השניים.

כלל א – מנוהל כדיאלוג

אחד ממאפייני המשוב האפקטיבי, הוא היותו כזה הנותן מקום לשני בני הזוג להביא אל שולחן במת השיח דעות שונות, ערכים, רגשות ומחשבות שונים, המתייחסים לאותו אירוע ורואים בו שתי מציאויות מנוגדות. הוויכוח - אם כך זה היה או אחרת, הוא סתירה מהותית לדיאלוג. בעוד "המתווכחים" מניחים שישנה מציאות אחת אובייקטיבית, וחילופי הדברים ביניהם נועדו לקבוע מי משניהם מייצג את המציאות האחת והאבסולוטית. בדיאלוג ההנחה היא כי המציאות נקבעת לפי עיני המתבונן. אפשר לראות אירוע אחד מזוויות שונות, ובעוד צד אחד רואה במשפט מסוים הצעת עזרה, האחר יכול לחוש בו התרסה ופגיעה. ההקשבה ההדדית, מקבלת את שתי המציאויות ועומדת על השוני ביניהם על מנת ליצור תמונה אחרת הנעימה לשניהם.

כלל ב – מתוכנן ויזום

בלא מעט מקרים אפשר לראות את אחד הקשיים בביסוס משוב אפקטיבי מתוכנן ויזום, בטענה שהאדם צריך להיות טבעי, ובני זוג מעצם טבעם כבעלי קשר אינטימי יכולים להביע בכל רגע נתון את כל אשר על ליבם, גם אם מלווים הדברים ברגשות סוערים ביותר. רגעים אלו הינם מבחנה האמתית של הזוגיות – יאמרו.

"אינני יכול לעמוד מול התפרצויות הזעם של אפרת" – התלונן נתנאל (שמות בדויים, כמובן). שניהם הגיעו לטיפול זוגי בעודם מוצפים רגשית, ובקושי אפשרו זה לזה להתבטא. באותן דקות שכן נשמעו קטעי דיבור רציפים וללא הפרעה, הסביר נתנאל שהוא מוכן להכיר בחלקו במערכת הנישואין, אך לא את התפרצויותיה של אפרת בכל עת שמשהו אינו מוצא חן בעיניה.

בהמשך הוברר שנכונותו של נתנאל להכיר בחלקו הייתה מוטלת בספק, אך לעצם טענתו הספציפית, הגיבה אפרת: "אני מצטערת, אתה בעלי, ויש לי זכות להגיב איך שאני רוצה ומתי שאני רוצה. אם לידך אני לא יהיה טבעית אז ליד מי כן אהיה מי שאני, תתמודד ותדע להרגיע אותי כשאני כועסת, ואל תתחמק ממחויבותך".

ספונטניות היא בהחלט אינדיקציה לבריאות נפשית. שורש המילה בלטינית הוא "רצון חופשי", הנובע מתוך מניעים פנימיים ודחיפה עצמית ולא מתוך גורמים חיצוניים. בעצם, היכולת לבחור בין מה טוב לי, מה אני רוצה או צריך, ולהביא את עצמי באופן טבעי ולא מתוך כפייה חיצונית, הוא אחד המדדים לנפש בריאה ומגובשת. כאשר אנו מסוגלים לעשות את החשבון בעצמנו, לבחור ולהחליט מה מתוכנו יצא ומתי, אנו ספונטניים-טבעיים. יש לנו שליטה על מה שאנו עושים, יש לנו בחירה, ואיננו נכפים על ידי גורמים אחרים במציאות שמחוצה לנו לפעול.

מונח אחר העשוי לבלבל אותנו, הוא האימפולסיביות. אנשים רבים מייחסים לתופעות אימפולסיביות מונחים ספונטניים. אימפולסיביות בהגדרה הינה דחף פתאומי, ללא השקעת מחשבה עמוקה, בפזיזות, באי שימת לב לפרטים, ובלקות בעיבוד מידע וביטוי הידע. האימפולסיביות נובעת מחוסר כושר החלטה ותכנון בזמן מסוים, ונפוצה בעיקר אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז. אנשים בעלי הפרעות בשליטה באימפולס (דחף) מדווחים כי התנהגותם נובעת מדחף פנימי כה חזק, שאין הם יכולים לשלוט בו (פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, טיאנו; אפטר; הטב; ויצמן).

כולנו עלולים להיות במצבים או בשלבים מסוימים בחיינו קצת אימפולסיביים, ועדיין להיות בגדר נורמאליים. אך עלינו להכיר בהבדל בינה לבין ספונטניות, הטשטוש ביניהם עלול – כמו במקרה של אפרת – להוות גורם מפריע במגוון תחומים.

כלל ג - מדויק ותמציתי

מסופר על צ'רצ'יל האגדי, שהזדמן לאחד מהכינוסים בבריטניה, ולפתע ביקשו ממנו שינאם במקום הנואם המרכזי שלא הגיע. "כמה זמן יש לי?" הוא שאל. "למה זה חשוב לך?" השיבו לו. "כי אם יש לי שעה," ענה צ'רצ'יל, "אני יכול לעלות ולדבר מיד. אם יש לי עשר דקות, אני זקוק לשש שעות להתכונן. אבל אם יש לי רק שלוש דקות, לא אדבר, כי אני זקוק לשלושה ימים".

הנואמים הגדולים בהיסטוריה, ביקשו להניע אנשים ולחולל שינוי. הם הבינו כי על מנת לעשות זאת, עליהם לנאום נאום קצר ואפקטיבי, ולצורך כך היה עליהם להתכונן היטב ולהתמקד במטרה.  

במת שיח היא משימה המכוונת למטרה ספציפית, ועליה להתנהל כך. כאשר אנו מבקשים לחולל שינוי במערכת, עלינו לדאוג שיבינו אותנו בפשטות ובבהירות, מבלי שדברינו יטריחו ויאבדו את המטרה שלשמה התכנסנו. במשוב שלילי לא אפקטיבי, אנו עשויים לשגות בהארכת יתר, בדימויים ומטאפורות, עד שנהיה משוכנעים שהבינו אותנו. בעוד אנו מדברים ומדברים, המאזין כבר לא אתנו, הוא התעייף, ובדרך כלל עסוק בתכנון תגובתו לאותם חלקיקי משפטים שכן הצליח לקלוט, ואלו הם בדרך כלל המשפטים המזקיקים אותו להתגונן.

כאשר בני זוג מבינים את מהותו של המשוב האפקטיבי, הם ניגשים לבמת השיח מתוך מחויבות לנישואיהם ותכנון מוקדם של התהליך שנועד כדי לבחון את כל אותן סיטואציות יומיות, לשלול שינוי או לקבלו. לצורך כך, הם צריכים להיות בהירים ותמציתיים, על מנת שיוכלו להבין יחדיו את הנקודה המדויקת שעליה נסוב הדיון, ולבל יטבעו בים פרטים ובסחף רגשי העלול לפגוע במשימה.

כלל ד – התנהגותי ולא תכונתי

המשוב הוא תהליך המעודד שינוי במערכת הנישואין או מבקש לשמור על יציבותה. בכל מקרה, ברמת הפרט המשוב מכוון תמיד לשינוי התנהגות. המשוב החיובי מעודד את הפעולה שנעשתה ומבקש להמשיך בפעולות דומות. כך גם המשוב השלילי מכוון לשינוי התנהגותו של הפרט. הוא אמנם מבקש לשמור על היציבות ולהחזיר את מצב מערכת הנישואין לפני הפעולה, אך האמצעי לכך הוא על ידי שינוי הפעולה הספציפית (הכוונה לכל מה שנכלל בהגדרה הרחבה של ההתנהגות האנושית, כולל אמירות, הבעות ושאר מחוות) שכבר נעשתה, ומבקש שלא תישנה או שתישנה באופן מועיל יותר למערכת.

בין כך ובין כך, ההתייחסות היא להתנהגות או לפעולה שנעשתה. אנו מנסים לבחון האם היא נתפסת כ"הצלחה" למערכת הנישואין, או כ"טעות" בייחס ליחידת התא הזוגית.

כאשר המשוב מופנה להתנהגות ולא לתכונת האדם שיצר אותה, נוצרת עמדה טובה יותר לבחינתה. שני בני הזוג מתייחסים להתנהגות כשני חוקרים המתצפתים על מושא חקירתם, דרך עדשת המיקרוסקופ של מערכת הנישואין המשותפת לשניהם, ומשרתת את שניהם באותה מידה. ובאמצעות התהליך קובעים את תועלתיות ההתנהגות הנצפית למערכת המשותפת.  

התייחסות לתכונות האדם ולא להתנהגות ספציפית, מוציאה את בני הזוג ממסגרת בונה של תהליך משוב, לקטגוריה הרסנית של ביקורת. אחד מעיוותי המשוב היותר נפוצים הוא השימוש בביטוי "ביקורת בונה" כאשר אנשים שופטים אחרים. זה כמו לומר "אל תיקח אותי אישית, אבל אתה איש ממש רע ואנוכי" או אם נלך על דוגמא מעודנת יותר, זה דומה להורה שאומר לבנו "אני מתנהג אליך בקשיחות ומאכזב אותך רבות, אך כל זה לטובתך וכשתגדל תבין" כאילו שמעתה הילד ירגיש טוב יותר. ביקורת מעצם מהותה היא שיפוטית, ובכל מקרה כשהיא מכוונת כלפי אדם מסוים, היא מציבה אותו בעמדת הנשפט, עמדה שאף אחד אינו מעוניין להיות בה, ולא משנה כמה היא תהיה מקושטת בפרחים ובמילים מכובסות.

כלל ה –אופטימיות ותקווה

משוב אפקטיבי מכוון לעשייה, שני בני הזוג יושבים ובוחנים את רגשותיהם, הם מתכוננים ליום הבא בו יצטרכו להמשיך לפעול למען מערכת הנישואין. העמדה הנדרשת להם, היא של תקווה ועשייה. שניהם עומדים מול הקשיים במערכת, ובהבנה שקשיים אלו מהווים אתגר להתפתחותם הם מתגייסים להמשך עשייה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

דרך טובה לשדר אווירה נוחה ומאוזנת המחזקת עמדה אקטיבית של תקווה ועשייה, היא העברת משוב על פי "מבנה הכריך" – המעטפת כוללת את השכבה הראשונה והאחרונה, והמשוב השלילי מהווה את השכבה הרכה והאמצעית.

השכבה הראשונה היא – משוב חיובי, הדגש חיובי המכוון להתנהגות ספציפית ולא נאמר באופן כללי. במקום לומר "היום הייתי מרוצה ממך", נגיד "היום הרגשתי כל כך טוב מכך שתמכת בי ליד הוריך". התחלה ברוח זו, מאפשרת למקבל המשוב להאזין לשלב השכבה האמצעית – המשוב השלילי, שהוא שלב העלאת הקושי ובחינתו בצורה אפקטיבית. בסיום בחינת הדברים, מגיע שלב השכבה השלישית – חיזוק חיובי, שהיא התייחסות חיובית כללית לבן הזוג והעברת מסר אופטימי ואמונה בשינוי, כך שבמקום לסיים באמירה כמו: "אני מקווה שאחרי שדיברנו היום, תיקח את הדברים יותר לתשומת לבך", נסיים במשפטים מחזקים ואופטימיים, לדוגמא: "לאחר שהבהרנו את הדברים האחד לשני, אני מאמין שאנחנו נשפר את התקשורת ביננו, כי אני יודע עד כמה אתה מתחשב ורגיש ואתה רוצה את זה לא פחות ממני".

אימון הדדי של בני הזוג בתהליך המשוב על פי הכללים העשויים להבחין בין משוב אפקטיבי לביקורת הרסנית, הוא אחד הכלים הבסיסיים לבניית בית שהשכינה שורה בו, וליצירת תחושת התחדשות ופריחה של חיי הנישואין.

 

הרב שלום אביחי כהן, בעל תואר שני בפסיכולוגיה, מטפל זוגי ומשפחתי בכיר, פסיכותרפיסט ומדריך מטפלים. יו"ר איגוד חברי י.נ.ר ומרצה במכללה ללימודי נישואין ומשפחה.

שאלות, הערות והארות ניתן לשלוח במייל:  avichai@ksharim.org.il