אאא

המגזר החרדי הינו כוח צרכני משמעותי, וזו הסיבה שבעלי עסקים רבים מחזרים אחריו. אלא, שעם הצלחתו של העסק, לעיתים מרשה לעצמו הבעלים לשנות את התנהגותו המחבקת כלפי המגזר.

במקרה של משה ר', תושב שכונת נווה יעקב בירושלים, התנהגותו של מנהל הסניף הפכה לאיומים של ממש, ולא רק, כך גם השתלחות חסרת רסן כלפי חזותו החרדית: "אם היית נפגש איתי ברחוב, לא הזקן ולא המשקפיים שלך ולא האוזניים שלך היו".

כמידי שבוע, משה עורך את הקניות לאביו הסובל מנכות תפקודית בשיעור של מאה אחוז, לצורך כך הוא הגיע בשעה 23:10 ביום חמישי לפני כשבועיים, אל חנות 'זול ובגדול' שבשכונת מאה שערים בירושלים. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, הקנייה הסתיימה בעימות לא נעים. 

"ערכתי את הקנייה תוך כדי שהעובדים מכניסים משטחים לחנות, סיטואציה אשר הפריעה להליכה בחנות עצמה וזאת כיוון שצריך לדלג מעל הסחורה שהכניסו", מספר משה בשיחה עם 'כיכר השבת', "ביצעתי את הקניה ביעילות, ובסמוך לשעה 23:30, נשמעה כריזה ברמקולים שבעוד כמה דקות הסניף ייסגר וכי הקונים מתבקשים לגשת לקופות".

"מיד ניגש אלי מנהל הסניף וביקש שאגש מיד לקופה. הסברתי לו שאני באמצע לערוך את הקנייה ונשארו לי מספר מוצרים בודדים. דבריי לא הועילו ונאמר לי שבאם לא אגש מיד לקופה לא יעשו לי חשבון".

"הדגשתי בפניו שאין לו שום זכות לאיים עלי וכי על-פי חוק עליו להמתין עד שאסיים, ולמרות שהחוק מצדד בעמדתי, אמרתי לו שאני אערוך את הקנייה בזריזות". תחנוניו של הלקוח לא עזרו, והעגלה עם המוצרים נלקחה ממנו: "מנהל הסניף לקח ממני בכוח את העגלה המלאה ומסר אותה לעובדי הסניף שיפזרו את המוצרים שבתוכה, ולא רק זאת, הוא  הורה לכל עובדי הקופות שיסגרו קופות כמו גם שעלי לצאת מהסניף מיד. הוצאתי את מכשיר הטלפון שלי והתחלתי לצלם".

בסרטון שהעביר ל'כיכר השבת', ניתן לראות כי במהלך הוויכוח שניטש בין השניים, מנהל הסניף הטיח בלקוח מילים קשות כנגד המגזר החרדי אליו הוא משתייך: "זה מה שאתם (החרדים) יודעים, להתלונן כל היום. בשביל זה יש לכם את הכיפה על הראש עם הזקן". 

בלהט העימות, תוך כדי שהוא מזמין ניידת משטרה, התקרב המנהל אל עבר הקונה החרדי ובפיו איומים של ממש: "אנחנו לא רוצים קליינטים כמוך, זבל. יש לך מזל שאתה כאן, אם היית נפגש איתי ברחוב, לא הזקן ולא המשקפיים שלך ולא האוזניים שלך היו". 

הצגנו את הסרטון בפני אבי יוחנן, בעלי החנות. וזה בחר למסור גרסה אחרת לסיפור: "הלקוח המדובר הגיע בשעה מאוחרת, נכנס לחנות תוך עיכוב כל האנשים בחנות למרות שביקשו ממנו שיעזרו לו לסיים את הקנייה אך הוא סירב. הוא התחיל להגיד שהוא קליינט ולכן אני נשאר עד הבוקר".

"חיכו לו עשרה אנשים בחנות עד שהוא יסיים את הקנייה, זה גם גזל זמן מפני שאנשים רוצים להגיע לביתם, יש להם אוטובוסים המסיימים את עבודתם בשעה מסוימת. אם אתה שם לב הוא צילם מעט אחר חצות בעוד שהחנות עצמה סוגרת את שעריה בשעה 23:00". הוסיף הבעלים.

באשר לביטויים החריפים והאיומים הפיזיים, בחר הבעלים שלא להביע חרטה אלא למצוא להם תימוכין: "אני יודע דבר אחד, אל תדון את האדם בשעת כעסו, הלקוח הביא אותו למצב לא נעים. הוא היה בכעס ולכן זרק מילים של כעס".