מנכ"ל חברת החשמל: "מפסיקים לייצר בשבת"

זאת גילה עמוס לסקר מנכ"ל חברת החשמל בעת שהופיע בכינוס אקדמי רב משתתפים שעסק באירות הסביבה ובצבור החרדי שהתקיים בקמפוס החרדי בקריית אונו ואותו יזם מנכ"ל הקמפוס הרב יחזקאל פוגל.

"אתם לא צריכים ללכת ללמוד על איכות הסביבה מהחילונים, אנו החילונים צריכים לחזור למקורות וללמוד מכם". כך אמר השר עוזי לנדאו, בכנס "חרדים לסביבה" שהתקיים אתמול בקרית אונו ועסק בנושא "תכנון ובניה ירוקה במגזר החרדי", בשיתוף "הקריה האקדמית אונו". בכנס נסקרו התועלות שניתן להפיק מ"בניה ירוקה", החיסכון הכספי שנוצר ממנה ודרכים בהם ניתן להגביר המודעות לאיכות הסביבה ולהטמיע בציבור את נחיצותה. בכנס נכחו שרים, ראשי הערים החרדיות, אנשי ציבור, אנשי מקצוע מתחום הבניה ומתחום הסביבה ואנשי תקשורת.

ירוק, לאור התורה

בפתח הכנס נשא דברים הרב אליהו שלזינגר, חבר מועצת הרבנות ורבה של שכונת גילה בירושלים. בדבריו תיאר את המצב הקיים היום בו אדם חרדי הנשאל מהי עבורו "איכות הסביבה", מיד אומר שאיכות סביבה זה בתי כנסיות סמוכים לבית, מקוה, תלמודי תורה וכד'.

בעוד גינות, אויר נקי וסביבה בריאה אינם נחשבים כאיכות סביבה בעיניו. והנה במקורותינו נאמר "הזן את העולם כולו בחן בחסד וברחמים'", כלומר העולם נברא לא רק כשימושי אלא גם בחן, עם דגש על יופי הבריאה. בסיום דבריו קרא הרב לשרים ואנשי הציבור שנכחו בכנס, לאכוף את איכות הסביבה על הציבור.

הרב יהודה גנוט, מנכ"ל חרדים לסביבה, קישר לפרשת השבוע, בה נאמר: "כי יכרה איש בור... בעל הבור ישלם". כלומר, על הגורם לנזק הסביבתי ברשות הרבים לקחת אחריות על מעשיו, התורה מטילה עלינו אחריות. "כאן, בקריה האקדמית, לקחו אחריות וקיבלו על עצמם עול כבד- להטמיע את איכות הסביבה בציבור", אמר הרב גנוט.

גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, אמר בדבריו כי בראש ובראשונה ניתן לבא בטענה לציבור החרדי, שאילו היו מקפידים על קלה כבחמורה בהלכה זו, כמו בנושאים אחרים, הרי כולם היו באים ללמוד ממנו על איכות הסביבה, שהרי נאמר "לעובדה ולשומרה" וגם "תן דעתך שלא תחריב את עולמי".

בהמשך דבריו תיאר השר את המצב בארץ בו יש את גידול האוכלוסיה הגבוה ביותר בעולם המערבי ולפיכך יש צורך בבניה חדשה, שהציבור החרדי נמנה עם צרכניה הגדולים. מידי שנה נוספים בישראל שבעה מיליון מ"ר של מבנים. ולמרות שלכאורה בניה ואיכות סביבה סותרות זו לזו ומעמידה בפני פרנסי הציבור קשיים לא פשוטים, הרי שזו גם ההזדמנות לסייע לציבור החרדי באיכות החיים. השר ארדן הדגיש כי חשוב להבין שבסופו של דבר, בניה ירוקה לא רק שמחזירה את עצמה, אלא אף חוסכת כסף באופן ממשי.

תחרויות סביבתיות

במהלך הדברים הציג השר ארדן את תוכנית משרדו לעידוד הבניה הירוקה. בין האמצעים שבכוונתו לקדם נכללים: חקיקת תקנים חדשים, סל תמריצים ליזמים, עידוד מחקרים אקדמיים ועידוד תחרויות בתחום הסביבתי. והכל בתקצוב של מיליוני שקלים מתקציב המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף, קרא השר ארדן לציבור החרדי לדרוש מנציגיו בממשלה ובכנסת, שלהם השפעה רבה, בניה ירוקה עם תנאים מתאימים למשפחות ברוכות ילדים.

השר ארדן קרא לציבור החרדי, שהינו מגדולי צרכני התחבורה הציבורית, להוסיף ולאמץ את הרכיבה באופניים ולהרבות בהליכה שהינם מועילים לשמירת הסביבה וגם לשמירת הבריאות, במיוחד עבור מי שיושב ולומד במשך היום.

שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, שנשא דברים בכנס אמר שגם לחילונים יש עוד דרך ארוכה לעשות בתחום איכות הסביבה. "הפלורליזם הקיים בעולם הוא תרבות שאי אפשר לקבלה, בעוד שבתרבותנו היהודית יש סדר וכללים באיזון שבין האדם לבין הטבע", אמר השר.

השר לנדאו ציטט הרבה מן המקורות והזכיר את מגדל בבל, בו אמרו "נלבנה לבנים.. נבנה לנו מגדל ונעשה לנו שם" הטכנולוגיה והכוח שהיה בידם גרם להם להפר את האיזון ולהתריס כנגד שמים. בהמשך הפתיע השר ואמר: "אתם לא צריכים ללכת ללמוד על איכות הסביבה מהחילונים, אנו החילונים צריכים לחזור למקורות וללמוד מכם".

לסיום קרא לנדאו: "להנחיל את ערכי הרוח היהודיים, ואת חלום הגג האדום להפוך לחזון הבית הירוק".

החלטה טובה בחברת החשמל

עמוס לסקר, מנכ"ל חברת החשמל, שנעל את הדיון אמר שחברת החשמל נמצאת על קו התפר שבין איכות החיים לאיכות הסביבה. שהרי צריכת חשמל תורמת לאיכות החיים, אך מאידך גיסא פוגעת באיכות הסביבה. מר לסקר סקר את המאמצים והמשאבים שחברת החשמל משקיעה בכדי לשמור על איכות הסביבה. בנוגע לציבור החרדי, אשר רבים בו נמנעים מלהשתמש בחשמל בשבת ומעדיפים את השימוש בגנראטורים, "קיבלתי על עצמי שבמהלך השנה הקרובה, כל תהליך היצור יהיה אוטומאטי לחלוטין ולא כרוך בחילול שבת" אמר מר לסקר לקול תשואות הקהל.

בהמשך הכנס התקיים פאנל בו השתתפו: ראש עיריית בית שמש- הרב משה אבוטבול, ראש עיריית אלעד- הרב יצחק עידן ואנשי מקצוע מתחום הבניה ומתחום איכות הסביבה.

הרב אבוטבול אמר שנעשים מאמצים רבים להכניס סטנדרטים ירוקים יותר בבניה העתידית בבית שמש, למרות שאין עדיין חקיקה בנושא.

הרב עידן אמר שבעקבות דרישת הציבור נעשים היום מאמצים להכניס סטנדרטים ירוקים גבוהים יותר בבניה בעיר, אך קשה יותר לעשות זאת בעיר שלא נבנתה מלכתחילה על פי סטנדרטים אלו.

הפאנל השני עסק בנושאים כלכליים והתמקד בחיסכון שנוצר כתוצאה משימוש בבניה הירוקה, ונידון בו הכדאיות ומשך הזמן בו הבניה הירוקה מחזירה את ההשקעה בה.

במהלך הפאנל אמר יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת ח"כ הרב משה גפני כי "במהלך פעילותי נגד הבניה בחופים, הפעילו עלי לחצים עצומים כדי שארפה מהיזמים ואתן להם להשתלט על נכסי הטבע, אך סירבתי בתוקף".

"פעם העניין הירוק היה נראה שייך לתימהוניים ולאליטיסטים" מוסיף הרב גפני, "הרי היום כולם מבינים שלא מדובר באיכות חיים אלא בחיים עצמם!" בהמשך פירט גפני שבתורה הנושא הירוק הוא מרכזי, "תן דעתך שלא תחריב עולמי" נאמר. וגם במסכת בבא בתרא יש פרק שלם, פרק "לא יחפור", העוסק במזיקים סביבתיים כגון: כובסים ובורסקאים שאינם רשאים להיות סמוכים לעיר. וגם, בהלכה נפסק שאסור להסתיר את הנוף, והלכה זו נאמרה הן בארץ ישראל והן מחוצה לה. ומה שהיום בציבור החרדי אין מודעות לנושא הסביבה, זה מחמת ש"העניות מנוולתן" והמצב הכלכלי הקשה של הציבור החרדי מונע ממנו מלעסוק בנושא חשוב זה.

בנייה ירוקה: הרווח רק גדול

יובל שמיר, מנהל הקיימות בחברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, אמר במהלך הדברים כי למרות שנראה שבניה ירוקה היא יקרה יותר מבניה רגילה, הרי שמעבר לחיסכון שנוצר בשימוש באנרגיה, בניה כזו מחזירה את עצמה בתוך 6-8 שנים ואז הרווח רק גדל.

הרב מאיר רובינשטיין, ראש עיריית בית"ר עילית, אמר בדבריו כי העובדה שבית"ר זוכה ב-5 כוכבי יופי שנה אחר שנה, מעידה כאלף עדים כי הנושא של איכות הסביבה חשוב לציבור הזה וכי יש לו מה לתרום לציבור הרחב, גם בתחום זה.

ארגון "חרדים לסביבה" הוקם על ידי ר' יהודה גנוט לפני כעשור, ונרשם כעמותה לפני חמש שנים. הארגון פועל למניעת מפגעים סביבתיים בשכונות החרדיות, ובסיוע לתושבים בהתמודדות עם מפגעים אלו. כמו כן, פועל הארגון להעלות את המודעות לנושא הבריאות ואיכות הסביבה במגזר החרדי, ובמיוחד בקרב תלמידי הת"תים ותלמידות בית יעקב. הארגון מפעיל "קליניקה ירוקה" בשיתוף הקריה האקדמית "אונו", המעניקה יעוץ משפטי וכללי לתושבים המתמודדים עם מפגעים סביבתיים מסוגים שונים.