אאא

ההמונים יוצאים לרחובות, גודשים את הכיכרות, ובקול ניחר הם זועקים: "העם רוצה להפיל את המשטר".

הם ממורמרים מהמצב הכלכלי, מהשחיתות השלטונית, מהדיקטטורה, והם מוציאים את תסכולם וזעמם, בהפגנות ההמוניות ברחובות הערים.

וכך מתרחשת לה מהפכה.

כך קרה במצרים, בתוניסיה, בתימן, בלוב, ובמדינות נוספות. כך גם קורה עכשיו בסוריה.

ההמון מנהל את המהפכה. הוא זה שמוחה, מפגין, ואם הוא מצליח – הוא מפיל את המשטר.

המהפכה מתרחשת בהמוניות.

כך, בהיסטוריה של ימינו. וכך גם בהיסטוריה הרחוקה יותר.

אחת המהפכות המפורסמות בהיסטוריה היא - "המהפכה הצרפתית", מהפכה עממית שהתרחשה בשנת 1789 למניינם.

הסמל המרכזי של המהפכה הזו, הוא, ההשתלטות על הבסטיליה. ביום הזה יצאו ההמונים וצרו על הבסטיליה, שהייתה מבצר שלטוני, וכללה מחסני תחמושת ובית סוהר. המעניין הוא, שלמרות שבאותה שעה בה השתלט ההמון על הבסטיליה היו כלואים בה רק שבעה בני אדם, עדיין הפעולה הזו היא הסמל המרכזי של "המהפכה הצרפתית", ועד היום, חוגגים בפריז את "יום הבסטיליה" ב-14 ביולי למניינם. היום הזה הוא "יום העצמאות" הצרפתי.

שוב, ההמון מבצע את ההפיכה בהמון.

כך, אצל העמים כולם. והנה, להבדיל, גם אנחנו חווינו מהפכה משלנו לפני 3,324 שנים.

במהפכה הזו יצאנו מבית העבדים בו היינו משועבדים כרד"ו שנים. ולאחר שנים של סבל ועבדות, דיכוי והשפלה, זכינו לצאת משם. לאחר עשרת המכות ש"חטפו" המצרים, זכינו להיגאל.

בליל י"ד בניסן, בחצות הלילה נולד עם.

מבין זרועות הנילוס, מרחמה של ארץ גושן, הגיח ובא לו לעולם העם היהודי.

היום הזה הוא "יום העצמאות" שלנו כיהודים, כך, כמדומה, מכנה הרש"ר הירש את חג הפסח בהגדתו "נחלת השר".

כיצד "נולד" העם הזה בלילה ההוא? לאור ההיסטוריה הקרובה והרחוקה היינו מצפים שהעם יציף את הרחובות, ימלא את הכיכרות, ינתץ את פסליו של פרעה, ישתלט על ארמון המלוכה. כך הלא מתרחשות מהפכות.

והנה, למרבה הפלא, לא ולא!

דווקא בלילה הזה, העם כולו היה ספון בביתו. משפחה ומשפחה הסבו בביתם בלילה הזה.

המצוה הראשונה בה נצטוו ישראל היא מצות קרבן הפסח, שֶׂה לְבֵית-אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת, (שמות יב, ג).

המצוה הזו מסמלת יותר מכל את הבית והמשפחה. יתירה מזו באותה הלילה נאסר על עם ישראל לצאת כלל וכלל מפתח ביתם, וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ עַד-בֹּקֶר, (שם פסוק כב).

וכך, יושבים הם יחד משפחה ומשפחה, האב בראש, האם ממול, והילדים מסביב, אוכלים את בשר הפסח על מצות ומרורים. וכך נולד העם כמשפחה. תא המכיל בתוכו – אבא, אמא, בן ובת. תא ועוד תא שיוצרים יחד עם שלם.

ונפשך תמהה, האם כך נראית מהפכה? במקום לפרוץ החוצה, העם מתכנס פנימה - אל הבית. למה?

המהפכה האמיתית

ללמדנו, כיצד נוצרות מהפכות אמיתיות.

ללמדנו, כיצד נולד עם.

לא בהמון ובקול רעש גדול. לא ולא.

איש וביתו.

זה המתכון של העם שמחזיק מעמד כבר אלפי שנים, למרות כל הסערות והזעזועים העצומים שפקדו אותו.

כי העם הזה לא נולד ברחוב, הוא נולד בבית, במשפחה.

קיימת בניה בגבס, וקיימת בניה בביטון. הבניה בגבס יפה יותר, אולם היא פחות חזקה ויציבה לאורך זמן. הבניה בביטון – לעומת זאת – לא תמיד יפה כל כך, אולם היא חזקה ויציבה לאורך שנים.

העם שלנו נבנה בביטון. כי אין לך גרעין חזק יותר מהגרעין המשפחתי.

וכך כותב הרש"ר הירש: "בנה ה' את עמו, לא מהטפחות, מהיחד, אלא החל מהמסד של "הבית". שה לבית אבות שה לבית, המה קשרי המשפחה, זיקת הבנים לאבות, והאבות לבניהם".

התא המשפחתי, הוא יסוד הפלדה והצוק עליו נוצק עם ישראל.

מספרים על הדלאי לאמה, המנהיג הטיבטי הישיש, שנמצא בגלות עשרות שנים בצפון הודו. יום אחד נודע לו כי לא הרחק ממקום מושבו מתקיים מחנה של ארגון יהודי שומר מצוות. המנהיג הישיש ביקש להיפגש עם ראשי המחנה. בפגישה הוא אמר להם: "אני נמצא בגלות, הרחק ממולדתי זה כמה עשרות שנים, וכבר מרגיש אני כמה קשה לשמור על הזהות, על צורת החיים הייחודית, הרחק מהבית. אתם עם שנמצא בגלות אלפי שנים, ואף-על-פי-כן הצלחתם לשמר את זהותכם העצמית בצורה כה מרשימה וייחודית. אלפוני נא בינה, מהו הסוד שלכם?".

ניסו המשתתפים להעלות רעיונות, זה אומר בכה, וזה אומר בכה. עד שבסוף אמרה אחת הנשים: "מקור עוצמתנו וסוד הישרדותנו היא המשפחה היהודית. בכל מקום בעולם שאליו הגיעו זוג יהודים הגיע הכול – כל משפחה היא גרעין של עם שלם, יש בה מלך ומלכה, כהן גדול (כביכול) ושכינה, הכול מקופל בה".

הקשיב הדלאי לאמה, לחש לעצמו ואמר: "זהו… זהו הסוד… כאן טמון המפתח".

וכך, בכל שנה ושנה אנו מחדשים את המשפחתיות הזו, פסח הוא חג המשפחה והביתיות. פסח הוא חג של הידוק הקשר המשפחתי, והעברת המסורת מדור לדור.

לא לחנם, המצוה המרכזית של הלילה הזה היא: "והגדת לבנך". העברת המסורת הלאה, היא הלוז של החג הזה.

דור לדור יביע אומר.

כך נוצרנו אז, משפחה ומשפחה. וכך היום אנו ממשיכים "ליצור" את הדורות הבאים. [חלק מן המאמר מבוסס על דבריו של ר' יצחק הורוויץ ני"ו.]

הבסיס של הלילה הזה

הבסיס של כל גלותינו וגאולתינו ממצרים, היא כידוע – ברית בין הבתרים שנכרתה עם אברהם אבינו. בברית הזו נאמר לאברהם: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, (בראשית טו יג-יד).

הברית הזו, גם היא נכרתה בלילה הזה, בליל ט"ו בניסן.

(עפ"י מכילתא דרבי ישמעאל, בא. מסכתא דפסחא, פרשה יד. תנחומא, בא, ט; ועוד).

כך אף אנו אומרים בסופה של ההגדה בפיוט "אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ בַּפֶּסַח" - גִּלִּיתָ לְאֶזְרָחִי חֲצוֹת לֵיל פֶּסַח.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אזרחי" הוא כינוי לאברהם אבינו, כידוע. ו"גלית" הוא לשון התגלות [באותה ברית בין הבתרים].

ועל אברהם אבינו נאמר כידוע "

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט).

והנה, נסגר המעגל.

תכונתו המרכזית של אבינו אברהם, לו הובטחה הגאולה, היא, כאמור, העברת המסורת לדורות הבאים - כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, ואנו, בני בניו יושבים בלילה הזה והולכים בדרכו. אנו מעבירים הלאה את המסורת והמורשת בסיפור יציאת מצרים לבנינו ולבני בנינו. [וראה עוד באריכות בשיעורו של הרב שמואל אליהו שליט"א, "קול צופיך" צו תשע"ב, שהאיר בזה.]

מי יתן ונזכה כולנו לקיים היטב את מצות הלילה – והגדת לבנך, ואת יתר מצוותיו, כדבעי, ובמהרה נזכה להבטחת חכמינו, "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

פסח כשר ושמח!