אאא

חג שבועות הוא חג הגרים – חג בו "התגיירו" העם שלמרגלות הר סיני, כשהפכו מבני נח לבני ישראל, וכמובן החג בו קוראים את מגילת רות שהיתה גיורת וזכתה להיות "אמא של מלכות" – סבתו של דוד המלך.

בין אוצרות הרוח הרבים שנתגלו ב"גניזה הקהירית" נמצא גם חיבור בשם "מגילת עובדיה" שכתב גר איטלקי בשם עובדיה, נוצרי לשעבר שנולד לפני כ-800 שנה למשפחה אצילית ממוצא נורמנדי. בחיבורו מספר עובדיה על כל ההרפתקאות שעברו עליו, מאז החליט לעזוב את הדת הנוצרית ולהכנס תחת כנפי השכינה.

הוא נאלץ לברוח מארצו, ובנדודיו עבר בארצות המזרח, וביקר בקהילת בגדד ובקהילות היהודיות בסוריה, ולבסוף התיישב במצרים. במסגרת הכנסייה רכש לעצמו יכולת מוזיקלית מפותחת והתמחה בכתיבת תווים. בכתב היד של עובדיה הגר נמצאו שלושה קטעי תפילה ופיוט בתוספת תווי נגינה.

לא ברור מי הלחין את המנגינות, אבל ברור שמדובר בממצא נדיר ביותר, וזו העדות העתיקה ביותר שיש על לחן לפיוט. אחד הפיוטים עליו כתב הגר הנורמנדי תווים היה הפיוט הבא, שכנראה נאמר בחג השבועות. מחברו לא ידוע.

מִי עַל הַר חוֹרֵב הֶעֶמִידִי

עִנְיָן קָשֵׁב עֲמוֹד עִמָדִי - כְּמֹשֶׁה

מִי מִדְבָּר הִנְהִיג עֶדְרִי

מָן הֶאֶכִילִי נָם עֲלֵי בְּאֵרִי - כְּמֹשֶׁה

מִי רִצָה עֶלְיוֹן חַנּוּן וּמְרַחֵם

רָחַשׁ שׁוּב עַל הָרָעָה הִנָחֵם - כְּמֹשֶׁה

מִי חָז חִזְיוֹן חוֹק עֵדוֹת

חָזָה בַּמַּרְאֶה וְלֹא בַּחִידוֹת - כְּמֹשֶׁה

מִי זֹאת הַתּוֹרָה לִמֵּד וְשִׁנֵּן

זָכָה וְיָבֹא בְּתוֹךְ הֶעָנָן - כְּמֹשֶׁה

מִי קָם אַרְבָּעִים יוֹם בַּשָּׁמַיִם

בְּלֹא לֶחֶם וּבְלֹא מַיִם - כְּמֹשֶׁה

אֶל הָאֱלֹהִים עֲדָתִי קוּמִי

כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד אֲדֹנָי עָלַיִךְ זָרַח