אאא

היה זה במהלך סיור שגרתי בקצה אחד מחופי ארצנו הקדושה. איש הנראה כמכובד בהחלט גחן ארצה ונראה היה מרחוק כמנצח על פרוייקט איסוף אשפה יומרני. כנראה הוא אינו אוהב את שקיות הניילון הנדות במים שאין להם סוף.

עם התקרבנו הבחנו שמדובר במבצע של איש אחד, התברר שעיסוקו באיסוף אשפה זוועתית הרבה מעבר שהדמיון דמיין להכיל. הגוחן המוזר אסף לא פחות ולא יותר, אלא מדוזות. כעת לגמרי התבלבלנו, אולי הוא מ'צער בעלי חיים' או מ'תנו לחיות לחיות', שמא הוא עלול לבקש מאתנו לגדל בביתנו את אחת המדוזות המסכנות שאבדה את הוריה בטרם עת. אתם יודעים, רק עד שימאס לנו, בינתיים הוא ישיג תקציב מאיזה ארגון שמאל חצי ממשלתי ואוי לו למי שיאמר מילה.

מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון, ההלך סיפר שהוא פשוט חסכן אורגני פשוט. מה זה אומר? ובכן לא נלאה אתכם כיצד חילצנו ממנו ברגישות ובנחישות את פשר מפעלו הגאוני. הוא סח לנו (ואכן בדקנו ונמצא כדבריו) כי באחד מערוצי התקשורת (ערוץ 10) במהדורת החדשות המרכזית של שעת צפיית השיא לימדו את המתכון, כיצד מכינים ארוחת ערב מ... מדוזה! בינו נא, לא פחות ולא יותר, הם הסבירו אט אט היאך אוחזים, קוטפים ובעעע... בשביל מה להמשיך את הגועל הזה. מדובר ביהודים בני אברהם יצחק ויעקב, למה להמאיס אותם לפני השינה. חבל.

אין מענייננו ערוצי התשקורת החילוניים, גם לא מתכונים אוויליים שכאלו, לא באנו גם למחות בערוץ המסואב הזה שדוחף בכח את הטינופת והגועל פעם אחר פעם, בתוכניות בישול, ריאליטי ומה לא. רק שם תלמדו היאך בולסים את כל הסחי והמיאוס הקיים בעולם החל ברוטב נחשים וכלה בעיני ומעי בעלי חיים שלא שערום אבותינו. לא משנה הטעם, מתכון צרפתי או אינדיאני, הכל מקובל ורצוי בעבור תאוות הבצע והרייטינג. הכל, חוץ ממשהו יהודי טוב כמובן.

הפעם מדובר בהחלט בעליית מדרגה כנראה, שכן זה קרה כאמור במהדורת החדשות המרכזית של שעת צפיית השיא, יחד עם חדשות היום, שער הדולר והתאריך השחילו בשיא האמינות את המתכון ואת צו השעה. ככה גם יהיו פחות מדוזות בחופים הם הטעימו.

סך הכל זה טוב בשביל סבא מדוזה, אנו רק עושים לו דיגניטאס קטן, יסבירו עריצי העשר, אם באגודת צער בעלי חיים מישהו יקום למחות.

ארבעה איסורים

כאילו שמה שלא חיסלו מיליוני הסינים אנו נוכל לסיים. בושה וחרפה, האם אין כל אמת מידה לאומית מינימלית ומחייבת המותאמת לרוב העם שומר הכשרות, כדי לקבל רישיון שידור במדינה הזו. מוזר.

זה בקנה מדה כללי, אולם מעבר לכך, הרבה מעבר, יש להבהיר את הנקודה היהודית: במשך מאות שנים לא ידע המדע להחשיב את המדוזה לבעל חיים. מלומדים בתקופת הרנסאנס החשיבו אותה לצמח. הם הבחינו שאין לה ראש, סנפירים או לב ובמקום מוח יש לה רשת עצבים ראשונית בלתי מפותחת. אך לפני כמאתיים שנה הסכימו המלומדים להכניס את המדוזה להגדרה של "זאופיט" - יצור כלאיים בין צמח לבעל חיים. רק לפני מעל כמאה שנים הוגדרה המדוזה בעולם המדע חד־משמעית כבעל חיים, לאחר שנמצא שהיא מתפתחת מביצית מופרית, ואיבריה מתפתחים משתי שכבות רקמה בסיסיות אומנם לבעלי החיים המפותחים יותר יש שכבה נוספת הנקראת מזודרמה, אך היעדרה של זו אינו פוסל את המדוזה מלהיות בעל חיים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ובמילים אחרות: כיום התברר מעל כל ספק כי המדובר הוא בבעל חי לכל דבריו, יצור ימי שבהחלט יש לו דין של "שרץ המים" שכן בתורה מוזכרים שלושה סוגים של שרצים אסורים: שרץ הארץ, שרץ העוף ושרץ המים. כאשר זה האחרון כולל את בעלי החיים שבמים ואינם דגים, ובכלל זה כל החרקים החיים במים. איסור אכילתו מופיע בתורה לראשונה בספר ויקרא ( פרק יא, י): "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם. ושקץ יהיו לכם, מבשרם לא תאכלו..." והשניה בספר דברים (פרק יד, י): "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו".

שרצים בפריים טיים

מלבד האזהרות המתייחסות בפירוש לשלושת הסוגים האלו, הוסיפה התורה עוד שתי אזהרות כלליות על אכילת שרצים (ויקרא יא, מג): "אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השורץ, ולא תטמאו בהם ונטמתם בם".

מכאן למדו חז"ל שהאוכל שרץ המים - עובר ארבעה איסורים. ומעניין לציין בהקשר זה כי בטעם הדבר שהתורה קבעה מספר כה גדול של איסורים דווקא לאכילת שרצים, כותב ה"פרי חדש" (סי' פד ס"ק נג): "והחמירה תורה בזה בהרבה לאוין ומלקות להיות שהוא איסור מצוי מאד בפירות, ירקות וקטניות וברוב מיני מאכלות, ואי אפשר להזהר מלהכשל בהם אם לא בזהירות גדולה. לפיכך הוצרך הכתוב לזרז ביותר ולהרבות לאוין".

האם ישנם דברים חשובים יותר לפרסם בפריים טיים של ערוץ 10. אין מצב.

כדאי לדעת שבקרב ההמון הרחב הגבולות מטשטשים תחת שרביטם של שדרני התשקורת. לכן מן הראוי להזכיר ולעורר את הדברים בכדי שיתפרסמו הלאה עד לקצוות שולי העם השוגה בדבר, ה' ירחם.

(המאמר פורסם בשבועון "יום ליום")