אאא

"מדינת ישראל לא תיטול על עצמה סיכונים כלשהם למען השלום אם היא לא תוכל להגן על עצמה", כך הבטיח היום אחר הצהריים ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת שנשא את נאום הפתיחה המדיני שלו בפתח מושב החורף של הכנסת.

אחרי פגרה של שבועות ארוכים שבו חברי הכנסת ומילאו את המליאה, אך אצל רבים מהם עדיין ניכרו סימני הרגיעה והשפעות החופשה הארוכה שבה שהו עד לשעות הבוקר.

נתניהו מיקד את נאומו בהתייחסות ל"דו"ח המעוות שכתבה הוועדה המעוותת". לסוגיות השלום והמשא ומתן. לנושאי חברה וממשל. רבים עקבו היום אחרי הכנסת שהתכנסה לאחר הפגרה ולא ניכר בה שהיא נערכת לעימותים גדולים. גם הנאומים שנשיאו בשעה וחצי של הדיון הפותח היו בעיקרם אוסף של קלישאות מוכרות. השלום ואיראן כיכבו בראש, ונושאים הקשורים לחברה הישראלית, למצב הכלכלי ולאלימות הגואה ברחוב, כל אלו חברו יחד והרכיבו את הרב שיח שלא חסרו בו קריאות ביניים עוקצניות והרחקות ראשונות של ח"כים מאולם המליאה.

נתניהו נתן לנאומו כותרת: "הזכות להגנת עצמית". הזכות למדינה יהודית והזכות להגנה עצמית הן שניים מיסודות הקיום של עמנו, פתח נתניהו ואמר. שתי זכויות אלו שזורות זו בזו. ללא מדינה משלנו לא ניתן להגן על עצמנו, וללא היכולת להגן על עצמנו לא ניתן לקיים את המדינה.

זכויות היסוד הללו של עם ישראל נמצאות תחת מתקפה שהתגברה מאד בעקבות מלחמת לבנון השנייה ומבצע 'עופרת יצוקה'. משימתנו הראשונה היא להדוף מתקפה זו.

נתניהו: "ועדה מעוותת"

וכאן, די בראשית הדברים עבר להתייחס לדו"ח ועדת גולדסטון: ב-12 לינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, החליטה העצרת הכללית של האו"ם למנות ועדה לחקור מה שהיא כינתה: "הפרות חוק הבינלאומי מצד הכוח הכובש הישראלי נגד הפלסטיניאים." שימו לב לניסוח: "הכוח הכובש הישראלי" - וזה אחרי שפינינו כל סנטימטר מעזה! הדו"ח המעוות שכתבה ועדה מעוותת זו מערער על זכותה של ישראל להגנת עצמית. דו"ח זה מעודד את הטרור ומסכן את השלום. אני מבהיר כאן, הרים נתניהו את קולו: ישראל לא תיטול סיכונים כלשהם למען השלום אם היא לא תוכל להגן על עצמה.

בדו"ח זה מוצגים מנהיגי ישראל, מפקדי וחיילי צה"ל כפושעי מלחמה. אך האמת היא בדיוק הפוכה: מנהיגי ישראל וצבאה הם אלה שיצאו להגן על אזרחי ישראל מפני פושעי מלחמה. ועוד אילו פושעי מלחמה!

החמאס הכריז באופן גלוי על כוונתו להשמידנו – והקריאה להשמדת-עם לפי אמנת האו"ם היא פשע מלחמה ראשון במעלה. אנשי החמאס ירו אלפי טילים על אזרחינו – פשע מלחמה שני. הם הסתתרו מאחורי אזרחים פלסטינאים כמגן אנושי – פשע מלחמה שלישי. ולאחר שחטפו את גלעד שליט, הם מחזיקים בו במשך למעלה משלוש שנים בלי לאפשר לצלב האדום לבקר אותו, בניגוד מוחלט לאמנת ג'נבה – פשע מלחמה רביעי.

לעומת זאת, ואני מצטט: "צה"ל פעל כדי לשמור על אזרחים בשטח הקרבות יותר מאשר כל צבא אחר בהיסטוריה". אלה לא המילים שלי, אמר נתניהו. אלה דבריו של מי שהיה מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן. כל משקיף אובייקטיבי יודע אמת זו.

נתניהו בדרכו לישיבת הממשלה, היום (צילום: פלאש 90)

איננו טוענים שדיני המלחמה אינם חלים עלינו. להיפך! צה"ל עומד בהם יותר מכל צבא אחר בעולם. ולכן, כשבאים עכשיו להעמיד לדין את מנהיגי ישראל וחיילי צה"ל, שנלחמו מלחמה צודקת באמצעים צודקים נגד פושעי מלחמה מובהקים, הרי יש כאן היפוך מוחלט של הצדק והאמת.

לא נסכים למצב שבו אהוד אולמרט, אהוד ברק וציפי ליבני – ששלחו את חיילי צה"ל להגן על ערינו ואזרחינו – יזומנו לספסל הנאשמים בהאג. לא נסכים למצב שבו מפקדי וחיילי צה"ל יוקעו כפושעי מלחמה, לאחר שהגנו בכבוד ובגבורה על אזרחי מדינת ישראל נגד אויב אכזר ונפשע.

ממשלת ישראל, כנסת ישראל ועם ישראל דוחים אבסורד זה על הסף!

בעניין זה יש כאן הסכמה מקיר לקיר. כי לא מדובר בדבר של מה בכך, אלא ביכולתנו ובזכותנו להגן על עצמנו, דבר שנוגע לשורש קיומנו ולמסע רב התהפוכות שעבר עמנו במהלך תולדותינו.

"קיבוץ אנושי חסר מגן"

וכאהבתו מימים ימימה, הקדיש נתניהו גם דברים להיסטוריה של העם היהודי בראייתו: המהפך הראשון והנורא בחיי העם היהודי, אמר, היה הפיכתו מעם גאה הנלחם על חירותו בתקופה הקדומה, לעם נרמס, חסר ארץ וחסר ישע בתקופה הגלות. בימי קדם היה עמנו ידוע כעם שמוכן להיאבק בחירוף נפש על חירותו ועל קיומו תחת מנהיגים נועזים כיהושע וגדעון, שאול ודוד, יהודה המכבי ובר-כוכבא.

גם כשמאבקים אלו לא צלחו, תמיד כיבדו עמי העולם העתיק את היהודים כעם הנחוש להגן על חירותו ומולדתו. אך עם אובדן עצמאותנו וארצנו, הלך ונשחק בהדרגה כוח ההתנגדות היהודי. במהלך קרוב ל-2000 שנות גלותנו, הפכו היהודים לקיבוץ אנושי חסר מגן, שהיה נתון לגמרי לחסדי אחרים. והתוצאה ידועה: נפילה מבירא עמיקתא לבור עמוק עוד יותר, מטרגדיה לטרגדיה, עד כדי סיכון עצם קיומנו.

בחודשים האחרונים הצבעתי על הסירוב של הפלסטינאים להכיר במדינה היהודית כשורש הסכסוך המתמשך בינם ובינינו. במשך 62 שנה אומרים הפלסטינאים "לא" למדינה יהודית. אני חוזר וקורא לשכנינו הפלסטינים – הגידו "כן" למדינה היהודית! עשו שלום עם מדינת-הלאום של העם היהודי, שמבטיחה בית לאומי לעם היהודי וזכויות מלאות לכל אזרחיה הלא-יהודיים.

אני יודע שהכרה זו אינה דבר של מה בכך להנהגה הפלסטינאית. זהו צעד הדורש אומץ לב. אני קורא לראשי הרשות הפלסטינאית לומר לעמם את האמת, כי ללא הכרה בישראל כמדינת היהודים, לא נוכל להגיע לשלום.

נתניהו כיוון דברים גם למנהיגי הארצות הערביות במזרח התיכון: זוהי גם שעתם של מנהיגי המדינות הערביות באזור לומר את האמת בגלוי לעמיהם: שמדינת היהודים אינה אויבת האיסלאם אלא מדינה שוחרת שלום, שאיתה יש לעשות שלום. אך אילו הייתה הדרך לשלום עם הפלסטינאים קלה, היה השלום עימהם מושג מזמן.

הוא היה מושג על-ידי שורה ארוכה של ראשי ממשלה בישראל מאז תחילת תהליך השלום, שהיו מוכנים לעשות ויתורים נדיבים לשלום, ושפניהם הושבו ריקם פעם אחר פעם על-ידי ההנהגה הפלסטינאית. רק לפני שנה הציעו בכירים בממשלה הקודמת ויתורים מפליגים ומרחיקי לכת לפלסטינאים. הם ניהלו שיחות רבות, קיימו פגישות למכביר, הקימו צוותים לרוב – אך דבר לא יצא מזה.

מדוע? שאל נתניהו בקול ומיד השיב בעצמו: מפני שההנהגה הפלסטינאית לא הייתה מוכנה להכריז על קץ הסכסוך והתביעות, ולהכיר פעם אחת ולתמיד במדינה היהודית הכרה אמיתית וחד משמעית, זה הכרחי לשלום. אנחנו רוצים בשלום. אנחנו מצפים שהנהגת הרשות הפלסטינאית תהייה שותפה אמיתית לשלום. ואנחנו מוכנים לעבוד קשה למען השלום.

בששת החודשים הראשונים של כהונת ממשלת ישראל בראשותי, הדגיש נתניהו, גיבשנו הסכמה לאומית סביב עקרונות השלום כפי שבוטאו בנאומי באוניברסיטת בר-אילן: הכרה פלסטינאית במדינה יהודית, פתרון בעיית הפליטים מחוץ למדינת ישראל, פירוז אפקטיבי ומוכר של המדינה הפלסטינאית, וקץ לתביעות מישראל. במקביל פעלנו בשטחי יהודה ושומרון להגדיל את רווחתם של שכנינו הפלסטינאים, כפי שלא נעשה שנים רבות. הסרנו מחסומים, ביטלנו נקודות ביקורת, הורדנו מחסומי עפר, הקלנו על חופש התנועה, עודדנו את המסחר, והארכנו את שעות המעבר בגשר אלנבי. אנחנו לא סתם מדברים. אנחנו עושים.

ואכן תרמנו תרומה משמעותית לגידול המרשים בקצב הצמיחה של הכלכלה הפלסטינאית. אני מאמין שלאורך זמן יכול השגשוג לחזק את השלום על-ידי חיזוק הכוחות המתונים והחלשת הכוחות הקיצונים.

אך אין שום תחליף לאומץ הלב של מנהיגים פלסטינאים הנדרשים להכיר במדינה היהודית. הדבר הזה יחדור לליבם של הציבור בישראל שרוצה בשלום. זה היה ונשאר המפתח האמיתי לשלום. כבר אמרתי שאיני מעמיד תנאים מוקדמים לכניסה לשיחות השלום עם הפלסטינאים, ואני מקווה שמאמצינו המשותפים עם ממשל הנשיא אובמה יביאו לחידושן בהקדם.

אני יודע, הוסיף נתניהו ואמר עוד, שישראלים רבים הפסיקו להאמין בשלום. הם ראו ששש-עשרה שנים של שיחות עם הפלסטינאים לא הביאו את השלום. הם גם ראו שהחלופה לשיחות, הנסיגה החד צדדית, גם היא לא הביאה שלום. בניגוד להבטחות, הנסיגה החד צדדית הביאה לירי אלפי טילים על יישובנו. ושוב בניגוד להבטחות, היא לא הביאה להגברת התמיכה הבינלאומית בזכותנו להגן על עצמנו אלא דווקא לשחיקה בתמיכה זו. הבטיחו לנו שהחזון והדרך יביאו את השלום. בפועל הם הביאו מלחמה. ובכל זאת אני אומר: אך אל לנו לאבד תקווה. אנו חותרים לשלום בצורה מפוכחת וריאלית, שאינה תלושה מן המציאות אלא מחוברת למציאות.

אנו מאוחדים סביב הערכים שמאחדים את עמנו. עם מאוחד יכול להגיע לשלום ביתר קלות. אנו פועלים באופן מעשי להביא שגשוג לשכנינו. ואנו מטפלים סוף סוף בשורש האמיתי של הסכסוך בין הפלסטינאים ובינינו. רק כך יושג השלום.

אך עד שיושג, אל לנו לעכב את פיתוחה של מדינת ישראל.

עלינו לחזק את כלכלת ישראל ולשפר את חינוך ילדינו עכשיו, להחזיר את הביטחון לרחובותינו עכשיו, ולצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז עכשיו.ואכן, אנו פועלים לפתרון בעיות אלו מאז הקמתה של הממשלה. הצעדים שנקטנו בהעברת התקציב הדו-שנתי ובשמירה על מסגרתו כבר הצליחו לייצב את כלכלת ישראל. כתוצאה מכך מסתמנת האפשרות שנצא מהמשבר הכלכלי העולמי מהר יותר מרוב המדינות המפותחות בעולם.

אבל כדי שיהיו לנו המשאבים הנחוצים לענות על הצרכים הגדולים של מדינת ישראל בעשור הקרוב – ובראשם צרכי הביטחון שיגדלו, צרכי החינוך, ההשכלה הגבוהה והמדע שגדלו – על מנת לעמוד בכל אלה עלינו להביא להאצת הצמיחה. וכדי להביא להאצת הצמיחה, עלינו לשחרר את החסמים לתחרות ולתנועה במשק. במשך שנים ארוכות הייתה מדינת ישראל תקועה בשורה של פקקים:

פקק צפיפות ענק ברצועת החוף בין גדרה לחדרה; פקק בירוקראטי ענק בקניית דירה, רישום נכס או קבלת היתר בנייה; פקק תנועה ענק כשמגיעים לוואדי ערה, ומזדחלים שעות בכבישים מיושנים.

אנו עובדים במרץ לחלץ את כל הפקקים הללו.

המהפך שאנו מובילים מורכב משלושה חלקים: שחרור הקרקעות, פריסת רשת כבישים מהירים ורכבות, ומהפכה בוועדות התכנון והבניה.

מיוקנעם נסלול את כביש 6 צפונה עד נהריה, וגם את הכביש המהיר צפון-מזרחה עד קריית שמונה. במקביל נאשר בממשלה במהלך החודשים הקרובים תוכנית תחבורה ארצית לנגב ולגליל. זוהי הדרך האמיתית לקרב את הפריפריה למרכז, ואני מוסיף – גם לקרב את המרכז לפריפריה. כי המעבר של ישראלים לצפון ולדרום הוא חשוב גם מבחינת חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת ביטחוננו הלאומי.

סוגיית האלכוהול

נתניהו התייחס בדבריו גם למכת המדינה החדשה האלימות והפשע. ממשלתנו, אמר, תפעל להרחיק את הפושעים מהחברה. אנחנו נביא במושב זה חקיקה להחמרת הענישה בישראל. כמו כן, נעביר חוקים חדשים להילחם במגפת האלכוהול ולמנוע את מכירתו לנוער ולילדים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

אלה הן עיקר המשימות המרכזיות של ממשלתי למושב זה של הכנסת.

אבל בראש סדר העדיפות שלנו נשאר הביטחון והטיפול באיומים על מדינת ישראל. הגדול שבהם הוא ניסיונה של איראן להתחמש בנשק גרעיני. בחודשים האחרונים נחשפו פניה האמיתיים של העריצות האיראנית: משטר שרודֶה בעמו, מאיים על שכניו, מפעיל טרור, קורא להשמדת ישראל ובונה מתקנים חבויים לייצור נשק גרעיני. הנשיא אובמה והממשל האמריקני חזרו לאחרונה על מחויבותם למנוע את איראן מלהשיג נשק זה.

אם יש דבר אחד שמאפשר לנו להתמודד בהצלחה עם האתגרים שציינתי, הדגיש נתניהו לקראת סיום דבריו, זוהי ההכרה שמדינת ישראל היא ביתו היחיד של העם היהודי. רק בישראל יכול העם היהודי לחיות כעם חופשי, יכול להגן על עצמו, ויכול להבטיח את עתידו.

אין ליהודים מדינה אחרת, ואיננו חפצים במדינה אחרת- אלא במדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, שחיה בשלום עם שכניה. ולקראת המשפט האחרון הוכנסה גם התקווה והאמונה בהקב"ה.

נפעל להביא לישראל ביטחון, שגשוג ושלום. ובעזרת השם, כך יהיה לעד, סיים נתניהו את נאום הפתיחה של מושב החורף.