אאא

ארץ מוצא: נולדתי בארץ, למשפחה שהגיעה מארה"ב ומהונגריה. אני חושב שהצד ההונגרי של אמא שלי משפיע על הסגנון שלי, ומעידים על כך "מבינים" אשר שומעים את "ההונגריות" בקולי. אני גם מתחבר לסגנון החזנים ההונגרים.

קורות חיים בקצרה: גדלתי אמנם בישיבה ליטאית שבה לא היתה הרבה שירה וחזנות, אבל היו בעלי תפילה מצויינים, אותם שמעתי עד גיל בר מצווה. בגילאים אלו כשהייתי חוזר הביתה, הייתי נכנס לחדר ומתאמן על התפילה כפי ששמעתי מהם.

מהגיל שאבי איפשר לי ללכת לבית כנסת לבד, הייתי הולך לשמוע החזן משה מרדכי ליכטנשטיין בבית הכנסת "קהל חסידים" בשערי חסד, והוא המורה העיקרי שלי לתפילה.

בגיל בר מצווה קפצתי למים והתחלתי להתפלל לפני העמוד, ובכל מקום ניסיתי לגשת להתפלל, אך אז עדיין הייתי רוב הזמן בישיבה. כשהגעתי לישיבה גדולה התחלתי יותר להתפלל במקומות שונים ובעיקר בבית כנסת הגר"א בשערי חסד, שם בניתי את הניסיון ואת הנוסח שלי לתפילות השבת.

משם התחילו להגיע הצעות, ואז הופעתי במקומות שונים, באירועים ובשבתות פרטיות. מאותה תקופה ועד היום, אני משמש כחזן הבית של מקהלת שירת ישראל בניצוחו של שלמה גולדהור, וזוקף לכך הרבה מההתמקצעות שלי בתחום.

זכיתי גם להגיע לבמה המכובדת של בית כנסת הגדול בירושלים מספר פעמים בשנה. כיום משמש כחזן קבוע בבית כנסת אוהל יצחק בירושלים.

סוג הקול: טנור

דיסקים: יש לי דיסקים שהוקלטו באופן פרטי, כרגע עדיין לא משווקים, בעז"ה בעתיד.

מורה, או שיטת לימוד: פיתוח קול למדתי אצל גרגורי שטקל, ואת כל הנוסח למדתי מתוך הניסיון ומתוך האזנה לחזנים שונים.

זכיתי להיות בתפילות וגם שמעתי תפילות מוקלטות רבות של החזן משה שטרן וחלק גדול מהחזנות שבתפילה שלי למדתי ממנו. הוריה של אשתי מתגוררים בהר נוף, שם מתגורר גם החזן שטרן. כשהייתי אצלם בשבתות, הייתי הולך לבית הכנסת שלו, כדי להתוודע אליו, בפעם הראשונה שהגעתי, אחרי החתונה שלי, נגשתי שם כחזן, וביצעתי בתפילה קטעים שלו מתפילות ישנות, שרק הוא יכל לזכור שזה שלו, אחרי התפילה הוא ניגש אליי ואמר שהוא מבין ששמעתי קלטות ישנות שלו..

בשבת השניה שניגשתי שם, כבר פחות התרגשתי וזה היה יותר טוב, ואז ניצלתי את ההזדמנות לבקש ללמוד אצלו. כמה ימים אחרי ששמע אותי, התקשר אליי ואמר "ניסיתי לראות מה אני יכול ללמד אותך, והגעתי למסקנה שתפילות חזנות, אתה מכיר ויודע, ואין לי מה להוסיף לך." זה החמיא לי אבל התעקשתי, וזכיתי ללמוד ממנו רבות. אפשר לומר שאת החזנות אני לוקח ממנו, בעיקר בתפילות הימים הנוראים, ומוסיף גם את הנוסח שלמדתי מאבי.

בנוסף, מכיוון שכל חיי גדלתי בשערי חסד, הייתי פעמים רבות בבית כנסת הגדול בירושלים, ושמעתי את החזן נפתלי הרשטיק בתפילות, אפשר לומר שגם ממנו למדתי המון, בפרט על השילוב ההרמוני המושלם של חזן ומקהלה.

גלימה? יותר מדי כנסייתי

קטע חזנות אהוב: "רבונו של עולם" של ספירת העומר, בלחנו של החזן משה שטרן.

בית הכנסת הראשון: בית כנסת שלי כיום, "בית כנסת אוהל יצחק" ברחביה, זו למעשה המשרה הראשונה הרשמית שלי. אמנם לשמחתי קיבלתי מחמאות רבות וגם מחזנים גדולים כמו שטרן, אדלר, מילר, מוצן ועוד, אבל המחמאות שהכי משמחות אותי זה דווקא מאנשים ש"סובלים מחזנות" כמו קהל מזרחי, או מי שפשוט לא אוהב חזנות.

בבית הכנסת שלי רובם אוהבים תפילה יפה עם קצת טעמים של חזנות, וחלקם חובבים חזנות כבדה. אני מגדיר את עצמי כ"חזנישע בעל תפילה".

בימים נוראים זו השנה השמינית שאני נוסע לארה"ב. שנה חמישית בקולומבוס אוהיו, בבית כנסת שבנה ג'יי שוטנשטיין, מהגמרות המפורסמות, בראשות הרב הווארד זק.

רגע שיא: כשהתפללתי השנה בישיבת מרכז הרב בתפילת יום ירושלים המסורתית, לפני אלפי אנשים. זו היתה הפעם הראשונה של חזן מקצועי שהוזמן באופן רשמי לישיבה, דבר שלא היה בהיסטוריה מאז הרב קוק ויוסלה רוזנבלט. מרגשת ביותר היתה שירת הקטע אבינו שבשמים, בהשתתפות הרבנים החשובים ובנוכחות ראש הממשלה, ראש העיר ועוד מכובדים.

רגע מביך: אנחנו כולנו בני אדם ויש הרבה רגעים מביכים, לא תמיד הקול בשיא כושרו. בין היתר, היה לי רגע מביך כשר' ראובן פיינשטיין, הבן של הרב משה פיינשטיין, השתתף בתפילות שבת שלי עם כל משפחתו, בבית כנסת "אוהל יצחק" ובדרשתו בין שחרית למוסף, הוא אמר שעשרות שנים הוא לא שמע חזן כמוני בתפילה. לאחר התפילה כשניגשתי להודות לו, הבנתי שהוא אכן נהנה, אבל הוא הודה שאין לו ממש חוש מוזיקלי, בתרגום מאנגלית זה "חירש מוזיקלית".

תלבושת בשבת: בבית הכנסת שלי אני עם חליפת שבת וגארטל. במקומות שונים אני מוסיף כובע חזנים. אני לא מתחבר לגלימה, זה נראה לי מידי כנסייתי.

חזני העבר מול חזני ההווה: חזני העבר התבטאו בעיקר בעמוד התפילה, וכשהגיעו לקונצרט ניסו ככל הניתן להביא את עמוד התפילה לבמה, לצערנו היום זה הפוך. אבל לשמחתי שמעתי גם חזנים צעירים שמשמרים את סגנון העבר.

עתיד החזנות לאיפה: בהמשך לפיסקה הקודמת, אם החזנים ושליחי הציבור של דור ההווה ישכילו להתאים את סגנון התפילה לציבור שולחיהם, מכיוון שהחזן הוא שליח של הציבור ולא של עצמו, אז החזנות בבתי הכנסת תפרח. באולמות הקונצרטים ישנם המון חזנים מצויינים ואני מתאר לעצמי שזה ימשיך.

קטע נבחר שיצורף לכתבה: "אתה חונן" של הצדיק מקאליב עם תוספת חזנות של החזן משה שטרן. "אתה חונן לאדם דעת" זה קטע רלוונטי לכולנו תמיד ובפרט לחזנים...