אאא

שכפ"ציצית: בפתח חדר האוכל של ישיבת מיר בירושלים התקבצו מאתיים בחורים ואברכים והכינו יותר מאלף ציציות עבור לוחמי צה"ל הנמצאים ברצועת עזה. תוך שעתיים הם עמדו ביעד אותו הציב להם תורם הקרוב למוסדות 'שובה ישראל'.

זו הייתה אחת היוזמות מיני רבות למען זיכוי הלוחמים ברצועת עזה. אלו המחוברים לקבוצות ב-WhatsApp וברשות החברתיות הנוספות, קיבלו הודעות רבות בהן נכתב כי הציבור מתבקש לתרום כל שביכולתו עבור רכישת ציציות ומיני מתיקה לחיילי צה"ל. ככל שנקף הזמן התרומות הפכו לרבות ומספר הציציות שנרכשו הגיעו לאלפים. שוחחנו עם כמה מהיוזמים.

לאה שרעבי, תושבת העיר בני ברק, שחילקה אלפי ציציות, סיפרה כיצד הרעיון נולד: "אנחנו שלוש בחורות שיש לנו קרובי משפחה המשרתים ברצועת עזה. תחילה התחלנו להעביר הודעות בקבוצות הוואטסאפ המשפחתיות וביקשנו מהקרובים לתרום כסף עבור רכישת ציציות לחיילים. אחרי כמה זמן הגענו לסכום מסוים, רכשנו וחילקנו".

לאה מספרת כי ההודעה שאמורה הייתה להיות משפחתית, עברה לקבוצות וואטסאפ נוספות ברחבי העולם: "בסוף התברר לנו שההודעה הזו הופצה בקבוצות נוספות. אנשים התקשרו אלינו אפילו מלונדון ומארה"ב וביקשו לתרום כספים עבור רכישת הציציות. בסופו של דבר הצלחנו לרכוש 4,000 ציציות וחילקנו אותם".

"כשהגענו לשם החיילים ממש התרגשו", היא נזכרת. "רובם אמרו לנו שזו הפעם הראשונה שלהם שהם מלבישים ציצית וזה פשוט מחמם את הלב. הם אמרו לנו שהם מבינים שציצית זה השכפ"צ הכי טוב שיכול להגן עליהם. אותם חיילים הבטיחו לנו שהם ילבשו את זה לפחות עד לסיום הקרב בעזה".

אברהם יהל, שחילק חמש מאות וחמישים ציציות, אמר: "כבר לפני שבוע התחלתי לאסוף את הכסף לציציות ולאוכל עבור החיילים שלנו הנמצאים בגבול עזה. העברתי הודעות בין חברים בפייסבוק ובקבוצות הוואטסאפ, וממש הופתעתי מהיענות הרבה מצד כולם. כל אחד תרם כמה שהוא יכול ובסוף הגענו למאות ציציות".

"אני בנאדם חרדי שלא התגייס לצבא. אבל החלטתי שבימים אלו אני יתגייס לפחות לעזור להם במה שאני יכול, וכך עשיתי. אני מתפלל לשלומם ושהם יחזרו בשלום הביתה. הם ריגשו אותי מאוד, כל אחד והסיפור שלו. רואים שהם מתחזקים ברוחניות בעקבות המלחמה". הוסיף אברהם.

יוסי לחיאני שחילק אף הוא מאות ציציות, סיפר על תחושותיו: "זר לא יבין את זאת, אין שני לתחושה הנפלאה והמרוממת ממבט אוהב ומעריך של חייל, מאור ואושר בעיניים של מפקד גדוד. מישהו בכלל יכול לתאר את גודל הסיפוק כשחייל חילוני שם לראשונה בחייו טלית קטן לגופו?. עם ישראל שנרתם ועזר וסייע יקבל על זה שכר גדול משמים, איזה נחת להקב"ה".