אמסלם. ביטויים קשים (צילום: מאיר אלפסי)
אאא

"יום ליום" יוצא למתקפה: בטאון ש"ס שיוצא הבוקר לאור מקדיש מוסף מיוחד להדחתו של חבר-הכנסת חיים אמסלם, ומשתמש במילים קשות כדי לתאר את האיש ואת פועלו.

"דעותיו כוזבות", מדגישים כותבי המאמר, והוא מכונה במהלכו "אותו האיש".

עוד מפניני הבטאון: "תוצאות מעשיו מזהמות חלקים נכבדים מתודעתם של מיטב בנינו, צעירי הצאן. 

"תהיינה טענותיו הנבובות של מר אמסלם מטופשות כאשר תהיינה, עדיין הנזק הנגרם מן האווירה שיצר בסכלותו, עצום ורב.

"ביהירות ושחצנות פעל אותו האיש את פעולתו של עמלק אשר נצטווינו בתורה למחות את זכרו, "אשר קרך בדרך".

"מחה תמחה את זכר עמלק" במקורות

מצוות מחיית זכר עמלק, היא אחת המצוות האחרונות הכתובות בתורה. בסוף פרשת כי תצא, לפני הכניסה לארץ מצווה התורה: "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה´ אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה´ אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כה,יט).

האם מדובר במצווה המוטלת על היחיד או על הציבור? כלומר, האם כשיהודי פוגש עמלקי, הוא חייב להורגו במקום, או שרק לגוף ציבורי (מלך, ממשלה, צבא, בית דין) מוטלת החובה?

מהתלמוד נראה שמדובר במצווה על המלך: "וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה." (סנהדרין כ,ע"ב).

כשם שהמלכות איננה נחלת יחידים ובניין בית המקדש הוא מצווה על כל עם ישראל, כך גם הכרתת זרעו של עמלק היא מצווה על הציבור.

כך נראה גם ממיקום הלכה זו במשנה תורה של הרמב"ם, שהביאה בתוך הלכות מלכים, ועוד הוסיף: "מנוי מלך קודם למלחמת עמלק" (הלכות מלכים א,ב). משמע רק על המלך חלה החובה להלחם בעמלק. קיום עמלק בעולם, הוא אחד הדברים המעכבים את בניית בית המקדש, משום ש"הכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית" (שם)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 

צילום מתוך המאמר בעיתון יום ליום של ש"ס

 

"תלמיד סורר ומורה"

ובחזרה למאמר החריף: "שומו שמים על זאת; יוצא כתב יד חתום, הוראתו בקדושה של מרן מאור ישראל שליט"א, וקם לו איש קל דעת, חסר בינה, המתריס בחוצפה כנגד רבו ומלגלג על דבריו בהבלי שווא".

ב"יום ליום" מציינים את העובדה שאת כתב ההדחה כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בכתב ידו, זה "ביטא בפומבי את גודל צערו וכאבו של מרן שליט"א בעטיו של אותו תלמיד סורר ומורה".

ובינתיים בלוחות המודעות: לא ברור מי אחראי על פשקווילי ענק המופצים בריכוזים החרדיים נגד חבר-הכנסת אמסלם. הלילה נתלו בערים החרדיות מודעות ענק ועליהן החלטת מועצת החכמים של ש"ס.

הכותרת זועקת באותיות של קידוש לבנה: "מכתב ממורינו הגדול, פוסק הדור", ובמודעה מובא גם כתב ידו של הגר"ע יוסף ומכתבו של רבו (לשעבר?) של אמסלם, הגאון רבי מאיר מזוז.