אאא

הבחירות שיתקיימו בחודשים הקרובים, ייערכו בין היתר גם על פי בקשתם של המפלגות החרדיות שדרשו זאת בנחרצות מראש הממשלה בנימין נתניהו ואף הגישו בעצמם הצעת חוק לפיזור הכנסת.

לכאורה, בשביל המפלגה החרדית-אשכנזית 'יהדות התורה' זהו זמן טוב ומתאים לצאת לבחירות חדשות ולנסות להגדיל את כוחה הטבעי של המפלגה.

"יותר גרוע ממה שהיה בשנה וחצי האחרונות לא יכול להיות, אז עדיף לשנות ולנסות משהו אחר", אומר גורם במפלגה. גם הסקרים המחמיאים המראים יציבות של 7 מנדטים ומרביתם אף מעניקים צמיחה ל-8 מנדטים, "קורצים" לראשי הסיעה לנסות את כוחם במגרש הציבורי ולהעמיד עצמם לבחירה מחודשת.

ח"כ משה גפני, יו"ר 'דגל התורה', אף הימר בשיחה עם "כיכר השבת" אמש על תשעה ועשרה מנדטים.

אלא שעל אף כל האופטימיות, יש שיגדירו זאת אולי אפילו זחיחות, הקיימת כעת במפלגות החרדיות בעקבות הקדמת הבחירות, הרי שיש לזכור שקיימות מספר שאלות פתוחות שעשויות להעיב על הלך הרוחות הפנים חרדי, ליצור חיכוכים ומחלוקות ואולי אף להוביל לפגיעה בסופו של דבר בהצלחת המפלגה.

"כיכר השבת" מעלה את כל האופציות לחיכוכים פנימיים שעלולים להוביל לוויכוחים ואי הסכמות במפלגה האשכנזית.

ראשית, צריך להזכיר כי המפלגה החרדית האשכנזית מורכבת משתי תנועות. הראשונה הינה "אגודת ישראל" המייצגת את הציבור החסידי בה חברים נציגי חסידויות גור, בעלזא, ויז'ניץ ונציג הכלל חסידי (שלומי אמונים). התנועה השותפה הינה "דגל התורה" המייצגת את הציבור הליטאי.

בעבר התבסס הסכם הפיוס בין התנועות שהוביל לריצה המשותפת על עיקרון היחס 60-40 לטובת אגודת ישראל מה שגרר אחריו רוטציות שונות ומשונות. אלא שבאותו הסכם שנחתם מצהירים הצדדים כי באם יהיו שמונה נציגים הרי שהיחס הופך להיות 50-50. אם כן המקום השמיני שייך בטבעיות לתנועה הליטאית דגל התורה.

יצוין כי למרות כל זאת עלולים לטעון באגודת ישראל כי כל ההסכם היה מבוסס בזמנו מול ציבור ליטאי מאוחד ומלוכד מה שאין כן כעת, נחלש מעט כוחם, כאשר אנשי הפלג הירושלמי נמנים על הציבור הליטאי ועל כן מצב הדברים כיום שונה ועל אגודת ישראל לקבל עדיפות על פני דגל התורה גם אם לא בקבלת המקום השמיני (המעוגן בהסכם) הרי שלפחות בתפקידים הקואליציוניים.

בהנחה שכן תהיה בסופו של יום הסכמה לכך שהמקום השמיני שייך בבירור לדגל התורה הרי שאז תפתח תיבת פנדורה פנימית בתנועה הליטאית זאת מאחר וכיום מוצב באותו מקום יעקב גוטרמן ראש עיריית מודיעין עילית, שלפחות בשלב זה אינו זוכה לאמון מוחלט מהממסד התנועתי מה שעשוי אולי לגרום להחלפתו בנציג אחר כששוב כאן תיפתח תחרות לא פשוטה בין כלל המועמדים הרואים עצמם כמתאימים וראויים לכהן בכנסת ישראל.

ל"כיכר השבת" נודע כי בין השמות המובילים בגזרה הליטאית נמצאים איצ'ה רייך ראש מועצת רכסים, אברהם רובינשטיין ממלא מקום ראש עיריית בני ברק ומזכיר המועצת, מנחם שפירא סגן ראש עיריית בני ברק ומנהל המחלקה המוניציפאלית של 'דגל' וכן הרב אליעזר סורוצקין מנכ"ל לב לאחים.

בבורסת השמות מסתובבים עוד מועמדים מטעם עצמם אולם כעת אלו השמות המובילים כשכמובן צריך להדגיש שמדובר במשהו ראשוני וכי הכל עדיין פתוח כולל השארתו של גוטרמן במקום השמיני.

סוגייה נוספת שעלולה ליצור "ברדק" לא פשוט הינה מצב יחסי הכוחות הפנימי בתוך אגודת ישראל כאשר אמנם על פניו נראה כי את הסיעה המאוחדת ימשיך לייצג ח"כ יעקב ליצמן (זאת למרות מה שהיה מקובל בעבר בחסידות לא להמשיך יותר משתי קדנציות) ואילו בכלל חסידי ימשיך לנהל מאיר פרוש את שלומי אמונים, עדיין הוויכוח מי יותר גדול ומוביל עלול להביא למחלוקת בעניין התפקידים והג'ובים באם וכאשר ייכנסו לקואליציה עתידית.

בגזרת חסידויות בעלזא וויז'ניץ ההערכה כעת הינה כי הנציגים ישראל אייכלר ומנחם אליעזר מוזס ימשיכו לכהן גם בכנסת הבאה אולם קולות גוברים בשתי החצרות הקוראים לרענן את השורות בכוחות צעירים ודינמיים עלולים לצבור תאוצה ולשנות לחלוטין את ההחלטה שכמובן נתונה בסופו של דבר אצל המנהיגות הרוחנית.

אם נחזור לתנועה הליטאית באותו עניין הרי שיש לזכור כי בעבר רימז ח"כ משה גפני כי הקדנציה הנוכחית (המסתיימת כעת) הינה האחרונה מבחינתו וכי בכוונתו לפרוש לאחריה, השאלה אם התכוון ברצינות למה שאמר - זאת נדע בתקופה הקרובה.

סוגיה נפיצה נוספת תהיה בשעת חלוקת התיקים הפנימית כאשר לאיש אין ספק שלח"כ יעקב אשר הנהנה מנאמנות מוחלטת בקרב המנהיגות הרוחנית הליטאית בבני ברק מגיע תפקיד ביצועי שיביא לידי מיצוי את יכולותיו זאת באם החרדים אכן ייכנסו לממשלה דבר שעלול להשפיע על יחסי הכוחות בתנועה.

וכמובן שאלת השאלות הינה "החור השחור" של המפלגה - כיצד יפעלו הפעם אנשי "הפלג הירושלמי" ואיזו "הפתעה" הם מכינים למפלגה החרדית הוותיקה.

ייאמר מראש כי לכאורה באם המפלגות החרדיות ייכנסו לממשלה הבאה, כפי הערכות, שירכיב ראש הממשלה נתניהו, הרי שהם צפויים לדרוש את ביטול הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס, מה שלכאורה מייתר את המאבק הפנימי בציבור הליטאי ומבטל את הדגל האידאולוגי של הפלג הירושלמי, אולם לכך הכין אמש עיתון הפלס תשובה ניצחת כאשר הוא טוען כי יש לבטל את החוק לגמרי ולא להסתפק בביטול הסנקציות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך או אחרת, השאלה האם פניהם לריצה בנפרד או במסגרת פוליטית כזו או אחרת או שאולי בסופו של דבר בשם האחדות יצטרפו כולם ליהדות התורה.

ל"כיכר השבת" נודע כי אנשי הפלג הירושלמי לא שוקטים על השמרים וביממה האחרונה החליטו לקיים לקראת הבחירות לכנסת ועידה של נציגי מפלגת בני תורה שתיערך בתחילת חודש טבת במלון ציפורי בחפץ חיים ובה צפויים להשתתף נציגי המפלגה ופעילים מרכזיים מכל עיר וישוב בארץ כשלדיונים שייערכו יוזמנו רבנים ואישי ציבור.

בשלב זה אף מבהירים גורמים רשמיים בפלג הירושלמי כדוגמת יהושוע פולק ובועז נקי כי פניהם להקמת מפלגה חדשה שתרוץ בנפרד גם באם לא תעבור את אחוז החסימה.

שאלה נוספת הינה האם כל האיומים הינם בשל כוונתם העתידית להציג דרישות פרסונליות לקבלת מקום ברשימה או תפקיד כזה או אחר - מה שצפוי להידחות כמובן על-ידי דגל התורה מכל וכל.