אאא

י"ט באב ה'תרפ"ט - לפני 80 שנה

נהרות של דם, פצועים והרוגים, גופות מרוטשות וחלקי ידיים ורגליים. זהו המראה המזעזע שהחל להתבהר עם צאת השבת מן השמועות המצמררות אשר הגיעו למנהרת הזמן. הדמעות שוטפות את כל הארץ.

ביום שישי לקראת השעה 2 וחצי בצהריים, החלו להגיע שיירות של פורעים ערביים מוסתים מירושלים, אשר קראו לערביי חברון לצאת במסע נקם על "הרג המוסלמים באל קודס", כלשונם. פעולות ההסתה עשו את שלהם ועל יד איזור המוסכים הותקפו מספר בחורים יהודיים.

הרב סלונים הישיש, אביו של מנהל סניף בנק 'אנגלו פלשתינה' המקומי ר' לייזר דן סלונים, ביקש לצאת לעבר ביתו של מפקד המשטרה אך נתקל בהמון שהחל לצאת בקריאות "איטבח אל יאהוד". הוא הוכה ונפצע אך לא קיבל כל סיוע ממפקד המשטרה שטען כי "ממילא היהודים תמיד אשמים".

מאוחר יותר החלו הפורעים להתקדם לעבר בניין ישיבת "כנסת ישראל- חברון", שם שהו באותה שעה רק השמש ואחד מבחורי הישיבה שהיה שקוד על תלמודו. שאר בחורי הישיבה היו עסוקים בהכנות לשבת. הבחור המתמיד שמואל רוזנהלץ, נרצח על יד הסטנדר באבנים ופיגיונים שאחזו המרצחים הערביים ימ"ש.

במהלך הלילה הסתגרו התושבים היהודיים בבתיהם כשהם מפוחדים ומלאי אימת מוות לקראת שבת בבוקר. "מחר תהיה השחיטה הגדולה", הבטיח אחד השכנים הערביים שגילה את פרצופו האמיתי והשטני. "אל תדאגו, תסתגרו בבית ואני אחראי על חייכם", הודיע אחד מן הקצינים האנגליים.

בבוקר הנורא, עוד הסתובב ר' לייזר דן סלונים עם אחד מבחורי ישיבת חברון בליווי שוטרים והזהיר את התושבים המפוחדים להישמר ולא לצאת מן הבתים.

מספר שעות מאוחר יותר, החלו הערביים להשתולל עם סכינים וגרזנים ברחובות העיר כשפניהם מועדות לעבר בתי היהודיים. ההתנפלות המזעזעת החלה. אין בית שלא הותקף, אפילו 'בית-הדסה' בו נרפאו רבים מבני משפחות התוקפים עצמם. בבית משפחת סלונים – בו סברו יהודים רבים כי יהיו מוגנים בשל חשיבותו – התחבאו למעלה משבעים איש, שרובם ככולם הוכו או נרצחו במהומות ובפוגרום המזוויע שנערך בביתו, כמו בבתים כולם.

צעקות מזוויעות של פצועים החלו להישמע ברחבי העיר. הפורעים תקפו בכלי נשקם בית אחר בית כשהן פוצעים באכזריות שאינה מוכרת את היהודיים. הם נטלו זקנים וצעירים, נשים וילדים, והחלו לדקור אותם עשרות דקירות מוות בכל חלקי הגוף. בידי השטן שלהם הם עקרו איברים, ביתרו ידיים ורגליים של אנשים חיים מהם רבים מצעירי הישיבה, כשהם לא פוסחים על שום התעללות אכזרית. מניקור עיניים, עד התעללות בגופות ובבני ובנות התושבים התמימים והטהורים. בנות נרצחו באכזריות נוראה כשקרביהם נשפכות למול עיני הוריהם, אבות נדקרו למוות לצד בניהם.

אין בעולם לב שיכול להכיל את שקרה. אין בעולם אוזניים שיהיו מסוגלות לשמוע את צווחות הכאב והפחד. עוד לא נבראו העיניים שיביטו בתינוקות תלושי זרוע וגופות מחוררות. כל אלו, מאחינו, רבנים, תלמידי ישיבה, בנות ישראל, בכל גיל שהם שנטבחו, נשרפו, נסקלו, עונו ונחנקו על ידי הפורעים ימ"ש.

הטבח הזה עוד ייחרט כיום אבל נורא לנצח בתולדות ישראל בכלל, ובתולדות עולם הישיבות בפרט, אשר עשרות מתלמידי ישיבה חשובה שכזו, הוכו, נרצחו ועברו התעללות איומה של סבל וכאב בכל חלקי גופם על ידי סכינים, אבנים ומוטות ברזל. לא ניתן להעלות על הכתב ולו טיפה מן התחושות האיומות או סיפורי הטבח הנורא, אך זעקות ה'שמע ישראל' דמוה כי נשמעו בכל רחבי הארץ.

לעת עתה מספר ההרוגים עומד על כ 59, מהם רבים תלמידי ישיבת חברון, כמו כן כעת מנסה השלטון האנגלי - שיכל להציל את המצב ולא עשה זאת - לנסות לדאוג להמוני הפצועים מחברון ביניהם 8 פצועים במצב אנוש מאוד. בבניין המשטרה מושכבים הפצועים, שותתי דם הניגר על הארץ, חרוכי גוף, מנוקבים וקטועי איברים כשהם גונחים במר ליבם מכאב על שאירע להם ולחבריהם.

אלמנות צעירות ויתומים רבים מסתובבים כמתים חיים וניכר בהם כי השפיות הולכת ואוזלת מהם. בשל מחסור מוחלט ברופאים, עוסקים צמד רופאים יהודיים ללא הפסקה בניסיון להציל את מה שניתן. לאחר שנשטף המקום בדם רב, הובלו הפצועים אל בניין בית הבריאות הממשלתי.

הממשלה מבטיחה כי תעמיד עצורים ערביים לחפור את קברי האחים בהם ייטמנו הרוגי הטבח הנורא. כה אירוני הוא לחשוב כי אלו שביצעו את הזוועה כעת ייהנו גם מחפירת הקברים לקורבנותיהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הטבח שהמשיך את שאירע בעיר הקודש ביום שישי המשיך עתה ויש חשש רב כי הפרעות טרם הסתיימו ומקומות רבים בארץ מועדים לפורענות.

כעת עדיין לא ברור לגמרי גודל הזוועה ויש לאסוף את הגופות הרבות, לבדוק האם נותרו פצועים בבתים ולדאוג לספרי התורה שהושחתו.

כוס התרעלה עברה על קהילת יהודי חברון ועל ישיבת "כנסת-ישראל" בעיר.

ה' אל תעזבנו. אוי לנו כי השברנו. ארץ אל תכסי דמם.

נשמח לשמוע את הערותיכם ורעיונות נוספים למדור מנהרת הזמן, כמו כן ציון של תאריכים הראויים לסיקור, אזכור וכדומה - לכל פניה או בקשה: mr@kikar.net