אאא

שלום לך יאיר לפיד

כאדם חרדי יש לי דבר או שניים לומר לך בימים האלה.

לפני הכל, אני רוצה להקדים ולומר שאני מעריך אותך. בניגוד לרבים מחבריי אני חושב שאתה אדם ערכי, לשיטתך. שיש לך משנה סדורה ומגובשת בנושאים השונים שעל סדר היום.

נראה לי, יאיר, שאתה משהו אחר, שונה מכל שונאי ומדירי החרדים שהסתובבו פה תמיד. אתה לא מונע רק מִדחפים שנאות וכאבי בטן, ולא פועל מכוח איזה עושק-ילדות בלתי מוגלד. יש לך תפיסת עולם בעלת בסיס רעיוני וגם אמונה גדולה בצדקת הדרך שאתה הולך בה.

אני גם מאמין לך כשאתה אומר שהמשא ומתן שניהלת היה על מהויות, לא על תיקים ודומיהם. זו באמת לא הרמה שלך לריב על זוטות כאלה. משום שאתה מכוון הרבה יותר גבוה.

אתה מתכוון להיאבק על הריבונות.

כך הגדרת את דרישותיך בענייני דת ומדינה במהלך המו"מ: "המאבק" אמרת "הוא על הריבונות". כלומר, אתה רוצה להבהיר לציבור החרדי שהמדינה היא הריבון והיא תשליט את חוקיה על נתיניה, יהיו אלה אשר יהיו.

המשפט הזה הוא משפט מפתח כדי להבין את מה שאתה מתכנן פה. אבל יש בו דבר אחד שאני קצת מתקשה להבין: משום מה אתה תופס את המדינה במתכונתה כדבר שהכל נדים לו ראש ומקבלים אותו, לא רק כעובדה מעשית אלא גם כעובדה רעיונית, ולכן אתה מצפה לכניעה חרדית למוסד הזה. אתה נוטה לשכוח שהמאבק על הריבונות הוא מאבק ארוך שמתנהל בין החרדיות לציונות כבר כ- 150 שנה. במאבק הזה, הקמת המדינה הייתה רק סיבוב אחד – סיבוב שאכן הסתיים בניצחון של הציונות. אבל סיבוב שלפניו ואחריו התקיימו סיבובים נוספים, עם מנצחים אחרים...

ואתה דורש מהחרדיות, בשם סיבוב אחד של ניצחון ציוני – לכרוע ברך, לסיים את המאבק הזה ופשוט להצטרף אליך, אל המדינה?

אתה יודע מה? בעיניי זה משול לכך שתוך כדי הקרב המתמשך והמתיש באל עלמיין היה ארווין רומל (בלי להשוות, כמובן) דורש מהגנרל מונטגומרי למסור את נשקו ולסיים את הקרב. "המאבק הוא על הריבונות" היה אומר לו...

אתה ודאי תאמר שאם אכן זוהי ההסתכלות שלנו על המדינה, אם אנחנו רואים בה סיבוב אחד בתוך מאבק ארוך, מדוע אנחנו נהנים משירותיה ומתקציביה בכל הזמן הזה? על השאלה הזאת אפשר לדון, אבל היא שולית לענייננו. למה שולית? כי אני שואל אותך: עם יד על הלב, לו היינו מוותרים על הכסף היית אתה מוותר על הריבונות?

חשוב להבין אחת ולתמיד מהו ה'מאבק' הזה שמנהלת החרדיות מול הציונות, לא רק בעניין ה'שוויון בנטל' אלא בכלל, על מה בעצם 'נלחמים' החרדים כל הזמן?

אז זהו, שבניגוד לאיך שזה נתפס בעיניים חילוניות – ולא מעט בעזרתך – אין כאן איזה אופורטוניזם חרדי ולא אגואיזם גס. אין כאן השתמטות מחובות חברתיים ולא ניסיון להתחמק מאחריות. יש כאן עימות, שמתנהל ביסודו סביב השאלה 'מיהו היהודי'. מן הצד האחד עומדת החרדיות שמוּנעת – גם אם זה לא נראה כך - מתחושת אחריות כבדה מנשוא לגורלו של העם הזה, והיא נאבקת בחרוק שיניים לשמר את התוכן המקורי של המונח הזה, כלומר שהתורה והמצוות תהיינה ההגדרה היסודית של היהדות. הציונות, מן העבר השני, מנסה לכל אורך המאבק הזה ליצוק תוכן אלטרנטיבי למושג 'יהודי', ניסיון שגם אתה נטלת בו חלק.

ב - 60 השנים האחרונות חיו כאן שתי התפיסות הללו זו ליד זו. החרדיות לא נעשתה ציונית והציונות לא נעשתה חרדית. אבל איכשהו, בקושי רב, בלי הרבה נחת או הסכמה, הן הצליחו להתקיים יחד.

אבל אתה יאיר, במעשיך ובתוכניותיך, רוצה להביא את שתי התפיסות הללו לעימות חזיתי. אתה חותר לכך שבמקום אחת ליד השניה – תהיה זו אחת במקום השניה. הלא המאבק הוא על הריבונות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כי מה שאתה רוצה זה לא לעזור לנו, וזה גם לא לעזור לך. אתה מונע ממשהו הרבה יותר עמוק. אתה רוצה דבר אחר לגמרי, השאיפה שלך היא לכונן מחדש את היחסים בין החרדיות לציונות.

אתה רוצה להביא את העימות המתנשף הזה להכרעה.

ואת זה אגב, לא יודעים המצביעים שלך, כי חלק ניכר מהם לא היה ממש מתלהב מהרעיון הזה. הרוב החילוני בישראל יודע היטב שללא הנטל הערכי שבו נושא הציבור החרדי יהיה די מפחיד לחיות כאן במדינה הזאת.

יאיר, רבים מנסים בימים האלה לדבר על ליבך, אני מדבר אל מוחך. הוא חריף דיו: מן הקרב הזה שאליו אתה מוציא אותנו, עשוי מישהו שלא לחזור. ואם תרשה לי להשתמש בסגנון המוכר לך אז 'אני מניח' שזה לא יהיה אנחנו אלא דווקא אתה.
כי עם כל הכבוד, אתה באמת משוכנע ש - 65 שנים של מדינה או 150 שנים של ציונות יכריעו 3,000 שנה של יהדות יהודית, מסורתית, של עול תורה ומצוות? אתה באמת חושב שניסיון עקר של מאות שנים לשכנע שהציונות היא היהדות יצלח לפתע פתאום, רק בגלל שיאיר לפיד בא לשכונה?

יכול להיות, ייתכן שאתה מאמין ש'כן אתה יכול'. אז אם כך - אתה מוזמן לנסות.

וניפגש בסיבוב הבא.
אנחנו, בכל אופן, נהיה שם.

לתגובות – avisch333@gmail.com