אאא

את הסערה שחולל הרב חיים אמסלם (חבר הכנסת מטעם ש"ס) בראיון לאבישי בן חיים במעריב איני יכול להותיר ללא תגובה ברורה וחד משמעית.

מחד, מדובר בתלמיד חכם ורב חשוב שכתב מספר ספרים חשובים ועשייתו התורנית אינה נתונה במחלוקת כלל ועיקר. מאידך, למרות גדלותו התורנית הרב אמסלם הינו חבר כנסת משקיען ומוצלח הפועל ללא חת במגוון רחב של נושאים ידועים יותר וידועים פחות.

יש לי הערכה רבה לרב אמסלם ולעשייתו הברוכה בכל התחומים. אך אני מרגיש חובה לעצמי להבהיר את דבריו ולחדדם.

הרב אמסלם בראיון: "אני לא חושב שקיים שד עדתי. אם הוא קיים - הוא פרי יצירה שלנו."

לצערי הרב טועה כאן הרב אמסלם טעות חמורה. השד העדתי קיים והוא חי, נושם ובועט במלוא הכוח. כמי שעומד בראש עמותה המטפלת בפניות הורים מכל רחבי הארץ אשר עומדים חסרי אונים מול מנהלי/ות מוסדות חינוך אטומים/ות שניתן בידם כוח גדול מדי להכריע בחייהם הרוחניים של אותם/ן תלמידים/ות (וצאצאיהם עד סוף הדורות) הנותרים/ות מחוץ לגדר באיבחת החלטה וללא שום דיון כשברוב המכריע של המקרים מדובר בשיקולים זרים לחלוטין (שיקולים שאינם מונעים לקבל תלמידים/ות אשכנזים/ות בעלי נתונים זהים לחלוטין. כגון: האב עובד, האם נוהגת, האח לא לומד בישיבה) או במקרים חמורים יותר בהם השיקול העדתי ברור וחד כדוגמת בית יעקב בעמנואל בו ניתן בשבוע האחרון פסק דין בבג"ץ. או באי קבלת תלמידים אתיופים למוסדות החינוך (אפי' הספרדים ובניגוד לדעתו ופסיקתו של מרן) כשכל אשמתם היא שנולדו להורים שעלו מאתיופיה.

הרב אמסלם המשיך ואמר: "עובדים לעתים למען האידיאולוגיה הליטאית", אמר אמסלם: "אני מאשים את ראשי ש"ס שהם מצליחים להכניס את ילדיהם למוסדות אשכנזיים, אבל נותנים בעצם דוגמה שכל מי שהוא ספרדי חשוב אומר: 'גם אני רוצה לשים את הבן שלי שמה'. למה לנו לרעות בשדות זרים?, הדרישה שלי: תהיו אתם הדוגמה וראש התורן ההולך בראש המחנה, תדאגו שיהיו מספיק מוסדות ספרדיים איכותיים, ותשלחו את ילדיכם למוסדות האלה".

אני מסכים עם כל מילה כאן. לדוגמא רק אביא כאן את ההסתייגויות שהגשנו בועדת החינוך של הכנסת בנוגע לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים של חבר הכנסת גפני. ההסתייגויות ביקשו לחייב את כל מוסדות החינוך בנוהל רישום וקבלת תלמידים מסודר נדחו בגלל פעילות עניפה של ח"כי ש"ס ובראשם אלי ישי שפעלו כזרוע הארוכה של גפני וחבר מרעיו.

תשאלו את שלמה ברילנט מזכיר איחוד מוסדות התורה. כמה הוא חושב שאלי ישי וראשיה הפוליטיים של ש"ס נתונים בכיס הקטן שלו ונכנסים לפאניקה מכל הגיג שלו.

נקודה נוספת ובעיני הכי חשובה שאמר הרב אמסלם: "יש מספיק מוסדות ספרדיים איכותיים, לא צריך ללכת לרעות בשדות זרים ולא צריך לדפוק על דלתות שנטרקות לנו בפנים".

יש אמת בדברים של הרב אמסלם כל עוד מדובר במוסדות החינוך לבנים דהיינו תלמודי תורה, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות וכוללים. אכן בעיני ספרדי (ובוודאי נציג ציבור ספרדי) ששולח את בנו למוסד חינוך אשכנזי הוא ממש פושע.

אני הקטן שולח אידיאולוגית את בני למוסדות ספרדיים לכתחילה ולא בדיעבד. אני לא מבין מדוע ראשי ש"ס שגרים בהר נוף אינם יכולים לשלוח את בניהם לתלמוד תורה "אור חדש" הספרדי (כמו הרב אמסלם) אלא שולחים את ילדיהם לתלמוד תורה "איתרי" האשכנזי?!

אך בנוגע למוסדות החינוך לבנות דהיינו בתי יעקב והסמינרים. גם הרב אמסלם שלח את בנותיו לבית יעקב של החינוך העצמאי מכיון שאין פתרונות אמיתיים לציבור הספרדי. כאן ראשי ש"ס מתגלים במלוא חדלונם בכך שאינם מקימים מוסדות ראויים לבנותינו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כל עוד שש"ס לא הקימה מוסדות חינוך לבנות הספרדיות צריכים להגדיר בחוק או בהוראת מנכ"ל משרד החינוך כי המוסדות הללו הינם מוסדותיו של כלל הציבור שהרי הוקמו עוד בימים בהם ש"ס עדיין לא היתה אפי' במחשבה, בימים בהם כל הציבור המסורתי הצביע אגודת ישראל בגלל הוראת הבבא סאלי זיע"א והציבור החרדי ומרן בראשם ללא יוצא מן הכלל הצביע לאגודת ישראל כי לא היה משהו אחר. בכוח הפוליטי הזה הקימו את החינוך העצמאי שראשיו הגדירו אותו כרשת מוסדות חינוך לציבור הספרדי (כדברי הרב ליזרזון במספר פעמים והזדמנויות בהם שמעתי אותו). כדאי לעיין בדבריו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל בענין (מכתבים ומאמרים חלק ג') שגם לדעתו ראוי כי כלל הבנות ליטאיות חסידיות וספרדיות ילמדו יחד בבית יעקב אחד.

לסיום, נקודה למחשבה:

היום בבוקר ישבתי בהרצאה של קצין חילוני בדרגת סגן אלוף המפקד על אחת מהיחידות המובחרות ביותר בצה"ל. אותו קצין דיבר בפני קבוצת רבנים על דמות המנהיג בעיניו. במסגרת הדברים סיפר כי לכל אדם יש "שריטה" מהגלגולים אותם עבר בחייו הפרטיים המשפיעים על התנהגותו והלך מחשבתו של אותו אדם. לשם הדוגמה הציג הקצין את הסיפור המזעזע הבא:

"גדלתי כבן לאימא מרוקאית בשכונת קרית מנחם בירושלים. אימי היתה גננת ומצאה עבודה בגן חרדי. לאחר תקופה בה עבדה במקום, הגיע אליה מנהל הגן והציג בפניה דרישה כי כל ילדיה ילמדו במוסדות חינוך חרדיים. אימי הסכימה וכך אני זוכר את עצמי כילד קטן שפוסע עם אימו להתקבל למוסד חינוך חרדי כלשהוא שיואיל בטובו לקבלני לשורותיו. למותר לציין שלא היה מוסד שהסכים לקבל אותי. התוצאה הייתה שאימי פוטרה מעבודתה".

"מאז במשך שנים רבות לא הייתי מסוגל להביט בפניו של אדם חרדי בלא שהשנאה תבעבע בקרבי. במסלול התקדמותי בצבא הגעתי לפיקוד על יחידות שמבחינת תקן נדרש שיהיה להן רב צמוד ובלא לדעת ש"השריטה" שלי עובדת שעות נוספות לא הסכמתי שיהיה לי רב ליחידה".

והדברים מדברים בעד עצמם ואכמ"ל.