אאא

שאפו למפגינים ברוטשילד. מה לא שפכו עליהם התועמלנים של ביבי וכמה פובליציסטים מוכי הערצה של הנ"ל במחנינו. אמרו שהם מעשני נרגילות ואוכלי סושי. אמרו שהם מובלים באף על ידי אנרכיסטים נוסח צ'ה גווארה ופידל קסטרו. טענו שכל מטרתם היא להפיל את השלטון ולכונן משטר חדש שירמוס את החרדים והמתנחלים. והם אפילו לא ידעו שהם כאלה.

הן אמת שזו המטרה המוצהרת של שטרסלר את אברמוביץ את בן כספית (סגל מובחר  שא. רוזנברג  המנוח היה כנראה  שמח לצרף לצוות כותביו אלמלי שנולדו לאם יהודיה), אבל זו לא האג'נדה של המפגינים שנכון לעכשיו עומדים בכבוד מול הפיתוי להצטרף לגל ההסתה.

מי שהיה או צפה בדרך כל שהיא בעצרת במוצאי שבת לא ראה שלטי מחאה ולא שמע דברי הסתה נגד חרדים ומתנחלים. כאילו שאותם סטודנטים או אנשי היי טק משכילים לא קוראים עיתונים, לא צופים במהדורות האלקטרוניות  ומנותקים מהלוך הרוחות של התקשורת המעניקה למחאתם את הרוח  שבלעדיה הם כבר מזמן היו מקפלים אוהלים וחוזרים הביתה.

לא מנותקים

והם ממש לא מנותקים. יש בין המארגנים גם כאלה שחושבים בדיוק כמו השטרסלרים והאברמוביצים אבל הם מספיק חכמים לדעת  שזה לא מה שמוציא מאות אלפים לרחובות.

נושאי דת מדינה והתנחלויות  מעסיקים את דעת הקהל במדינה מזה עשרות בשנים וכמעט אף פעם לא הוציאו יותר מכמה אלפים בודדים לככרות ולעצרות.

זאת ועוד  המיין סטרים של המפגינים לא באמת חושב שהתקציבים לישיבות או להתנחלויות הם שורש המשבר החברתי- כלכלי במדינה.

הם זועמים באמת ובתמים על חורבנה  של מדינת הרווחה על ידי ביבי נתניהו- החסיד המושבע של הקפיטליזם חסר החמלה-בשנת תשס"ג, ומבקשים לחזור עשר שנים אחורה. לימים בהם לא שליט אליל ההפרטה וחיסול השירותים הציבוריים. לימים בהם לא הופחתו המיסים הישירים (אותם משלמים בעיקר האמידים) והועלו המיסים העקיפים המכבידים בעיקר על שכבות הביניים והחלשים.

כן. היום זה נשמע כמו חזון אחרית הימים אך רק לפני פחות מעשר שנים היתה לכל זוג צעיר אפשרות להגיע לקורת גג צנועה, מעונות יום וגני ילדים לא עלו אלפי שקלים, ומחירי המזון הבסיסי היו מהנמוכים בעולם המערבי.

ביבי מתפאר היום כי הצעדים שנקט בשעתו הצילו את הכלכלה הישראלית והכניסו אותה למועדון המדינות המפותחות והעשירות. הוא רק שוכח לספר לנו שזמני המפולת הכלכלית וההתאוששות שבאה לאחריה חופפים בדיוק את מועד תחילת האינתיפאדה השניה ואת מועד סיומה. כששרון דיכא ביד ברזל את המהומות בשטחים שהותיר לו ברק הכושל חזרו המשקיעים לבורסה, התיירים למלונות, והערבויות האמריקאיות שהחזיקו את המדינה בשנתיים הקשות הפכו למיותרות.

רוצים הוכחות? בבקשה. תשאלו את ביבי מה היה מצבה הכלכלי של המדינה בקדנציה הראשונה שלו בין תשנ"ו לתשנ"ט. הוא עצמו הרי מתפאר ששרר אז שקט בטחוני והמשק היה מאוזן להפליא. הקואליציה שנשענה אז על קולות החרדיים והדתיים לא נתנה לו לחסל את שירותי הרווחה ואף לא לקצץ בקצבאות ושום דבר לא קרה. עד שבאה האינתיפאדה והברנש שמצא את עצמו שר אוצר עם ראש ממשלה מברזל כמו אריק שרון, ניצל את ההזדמנות ליישם את משנתו האנטי חברתית הידועה.

תמשיכו חברים

מכל הסיבות האובייקטיביות  שבעולם, צריך להחזיק אצבעות למפגינים ולייחל להצלחתם. אין סעיף אחד במפת הדרישות האין סופיות שלהם שממנו לא נהנה גם אנו. אם לא במישרין אז בעקיפין. החל מדיור בר השגה ועד שינוי במערך המיסים שכאמור לעיל מובנה כעת לטובת פרות הבשן המדושנות והטייקונים של קיסריה.

מה ששוכני האוהלים ברוטישלד והמפגינים ברחבי הארץ השיגו בשבועיים ימים לא עשו עבורינו המפלגות החרדיות במשך שנתיים ימים.

שימו לב כמה זמן נאבק שר השיכון אריאל אטיאס עד שזרקו לו את העצם מדולדלת הבשר של מענקים צנועים בשלושים ישובים שרק היושב במרומים יודע מתי בכלל תחל שם הבניה. על דברים מהותיים כמו הוזלת מחירי הקרקע לא היו מוכנים אפילו לדבר איתו, ומדובר באיש ובמפלגה שמחזיקים את הקואליציה בגרון.

והנה קמים להם כמה בני בלי שם (מישהו שמע לפני כחודש את השם דפנה ליף) מבתי הקפה של תל אביב, מוציאים המונים לרחובות, מכניסים את ביבי לפאניקה, ומלמדים אותו שתם עידן הקפיטליזם המרושע. פתאום יש מחירי קרקע מוזלים. פתאום עוצרים את עליית מחירי הדלק ובמטה קסמים מורידים את הבלו על הדלק וחותכים בעשרה אחוז את עליית מחיר החשמל.

חברים יקרים. אם לא הייתם כל כך חילוניים ותל אביבים (עם זמרים אתם מפגינים בתשעת הימים?) הייתם מגלים שיש לצידכם הרבה מאוד  חרדים, אנשי מעמד ביניים שעובדים בפרך ועמלם נשדד בידי אחרים.

מעמד הביניים החרדי

לפני כשבוע הופיע איש הסקרים אבי דגני בועידת אגודת ישראל בניר עציון והציג מחקר די מעמיק על התפלגות האוכלוסיה החרדית ונתוני הצריכה שלה בתחומים שונים.

מרבית הממצאים פורסמו בהרחבה גם בעיתונות היומית המפלגתית שסקרה את האירוע ההסטורי. רק ממצא אחד לא זכה לפרסום נוסף, ולא בכדי.

דגני בדק ומצא כי הגיל הממוצע של מכונית במגזר החרדי הוא חמש שנים. הנאספים הסתירו את חיוכם. אחד מהם לאט בשקט לשכניו  כי לוא היה הסוקר מפנה מבט אל מגרש המכוניות שבחזית הבניין הוא היה מעדכן את ממצאיו. הגיל הממוצע שם היה בערך שנה. והדגמים- משופרא דשופרא.

מי שמחזיק את המכוניות בנות החמש ומעלה הם בני מעמד הביניים החרדי. משפחות ששני בני הזוג עובדים לפרנסתם כשכירים וביחד מגרדים את סף עשרת השקלים. לא עלה בגורלם להימנות על אצולת הממון אותה פוגשים באירועים הנוצצים בקינג דייויד ובכתר הרימון.

אין הם נמנים על העשירון הממסדי העליון המאכלס בעיקר  מנהלי ארגונים ומוסדות מבוססים (לא כולם, ואף לא רובם, אלא מיעוטא דמינכר שמנקר עיניים באורחות חייו ויכולותיו הכלכליות), נציגי ציבור שהתברגו במקומות הנכונים, ופובליציסטים מדושני עונג מזן מסויים, שפרנסתם מצויה ברווחה מהטפה לאחרים להסתפק במועט.

ניפגש בבחירות

בני מעמד הביניים החרדי  הם נעדרים- נפקדים שנזכרים בהם רק לפני בחירות.  לפני כן איש לא שת ליבו אליהם. בתפיסת עולמם של המפלגות החרדיות קהל היעד הוא העשירון העליון מצד אחד ומקבלי הבטחת הכנסה או משפחות מאוד מעוטות הכנסה מצד שני.

הדאגה לחלשים היא כמובן דבר מבורך אבל מישהו שאל פעם את עצמו כיצד גומרים את החודש (והם לא גומרים) בעלי ההכנסות הבינוניות. אלה שלא מקבלים שקל הנחה בגני הילדים והמעונות. אלה שפושטים להם את העור  בשכר לימוד מלא בכל מוסדות החינוך- מהת"ת עד הישיבה הגבוהה,מהגן ועד הסמינר – ואלה שעוברים בעצמם את חודשי החגים הקשים( מבחינה כלכלית) בלי עזרה של מכירות מסובסדות ושאר ירקות. 

חישוב פשוט יגלה שבלי כל התמיכות ומערך ההנחות המאזן החודשי של הכנסות מול הוצאות לא מביא אותם לתוצאה יחסית שונה בהרבה, אם בכלל, מהשכבות החלשות שלהם. 

ומדובר, יש לזכור, במשפחות ששני בני הזוג " קורעים" את עצמם מבוקר עד ערב בשתיים ולפעמים גם בשלש משרות. נכון. הם לא זקוקות לתמיכה ישירה, אבל כלום לא מגיע להם לשים בצד  פרוטה ליום סגריר בגלל יוקר המחיה? 

נציגי המחלקה הראשונה

 בני מעמד הביניים החרדי לא מבלים במסעדות, לא טסים בביזנס או בפירסט בקו נתב"ג- ניו יורק כמו בני העשירון העליון החרדי (אם יזדמן לכם לבקר פעם בחלבית של רמדה או בפרה על הגג של פלאז'ה תמצאו שם בעיקר נציגי ציבור ומנהלי מוסדות. כנ"ל גם במחלקות הראשונות המעופפות).

הם גם לא רוכשים מותגים ולא מבלים בבית קפה כמו העשירונים הבינונים החילוניים. כל חטאם הוא שהם מחזיקים מכונית משומשת ורוצים לחסוך ממשכורתם מוכת המיסים כדי לחתן ילדים בלי להזדקק לגמחי"ם או תרומות.

ממשלת ביבי לא מאפשרת להם לעשות זאת כי היא מחייבת אותם לשלם הון תועפות לביטוחים רפואיים משלימים (כדי לקבל את מה שבעבר נתנו קופות החולים בפרוטות).

כי היא העבירה את כספי הפנסיה שלהם לשוק ההון ולידי הטייקונים הגדולים שמגלגלים עליהם את השקעותיהם הכושלות(מה שנקרא : תספורות) וכי היא מפילה עליהם את כל כשלונות השלטון המקומי בהעלאות ארנונא בלתי פוסקות.

אלו הן רק דוגמאות בודדות. על מצוקות אלו אי אפשר לדבר מילה וחצי מילה באוזני המפלגות החרדיות. אלו עוסקות רק בתקציבים למוסדות  או לתמיכות בסיסיות לשכבות החלשות. אלו ואלו ברוכים אבל מה עם כל האחרים? 

אנחנו סובלים יותר

המחאה הכלל ציבורית מופנת לא רק נגד ביבי אלא גם, ובעיקר, נגד בעלי ההון שארחו לו לחברה. בעלי ההון מואשמים ביצירת קרטלים, בהשתלטות על שווקים וביכולת להכתיב מחירים המנוצלת תמיד לרעה.

במחנינו אין עדיין טייקונים אך לא חסרים גופים ואנשים המנצלים את כוחם לעשיית הון ולא במשפט על חשבון הנתונים לשליטתם. יעידו על כך אלפי עובדים  שמקבלים משכורות נמוכות בהרבה מאלה שמקבלים עובדים באותם תחומים ממש במגזר הכללי.

מישהו יכול להסביר מדוע מתכנת חרדית מצטיינת עם תעודה מוסמכת, המועסקת, לדוגמא, בפארק הטכנולוגיה במודיעין עילית, מקבלת חמישים אחוז ממה שמקבלת הקולגה שלה בהרצליה פיתוח?! ומדוע היא עצמה תקבל את מלוא השכר המקובל בענף אם תיסע כל יום עוד חצי שעה לכל כיוון ותעבוד בחברה שאינה מיועדת דווקא למגזר החרדי?

ההסברים המקובלים של המעסיקים החרדים (או החילונים שפותחים שלוחות עבור החרדים) היא שיצירת מסגרת לעובדות חרדיות נושאת בחובה עלויות יקרות בשל ההתחשבות במגבלות ובשעות העבודה.

את הסיפורים האלה שיספרו לכתבי היחצנו"ת במחנינו שנשלחים על ידי מחלקת המודעות. האמת העגומה היא המעסיקים מנצלים את רמת החיים הנמוכה יחסית במגזר החרדי כדי להציע תנאים מופחתים. 

במקום לנסוע להודו ובנגלדש, הם אומרים בראיונות לתקשורת החילונית (בתקשורת החרדית הם מדברים אחרת), יש לנו בערים החרדיות מאגר של הנדסאיות מצטיינות שניתן לנצל את התלות שלהם בתנאי עבודה מסויימים (פחות שעות יומיות והתחשבות בצרכים נוספים) כדי לשלם להם הרבה הרבה פחות.

כנ"ל גם אצל רואות חשבון חרדיות , אדריכליות, גרפיקאיות וקליניאיות תקשורת. הצד השווה לכולן: משכורת נמוכה לעומת המקובל רק בגלל שהן חרדיות שהממסד הרגיל אותם להסתפק במועט. 

ועדיין לא הזכרנו את הניצול המחפיר של מצוקת התעסוקה במחנינו בתחומים שממילא נמצאים בתחתית סולם ההשתכרות. כאן כבר לא מדובר בהפרשי שכר של אלפי שקלים אלא בשלילה של זכויות יסוד.

יעידו על כך אלפי נשים שמקבלות בתום כל שנת לימודים מכתבי פיטורין והולכות לחתום אבטלה עד תום החופש הגדול.

ילמדו על כך אלפי עובדי הוראה שחיכו בסוף החורף שעבר לקבל את המענק המיוחד של אלפיים שקלים שהצליח להשיג עבורם ח"כ הרב משה גפני, אך מגל הפניות ללשכתו של הנ"ל התברר, כי  הכסף אכן הועבר למוסדות אך רבים מאוד מתוכם לא ראו את הכסף בפועל והוא.

באיזה שיטות השתמשו כדי לא לשלם להם מוטב שלא נספר בפומבי. עם כל הרצון להוקיע עוולות, לא נספק חומרים לגורמים עויינים מבחוץ. את הכביסה שלנו אנחנו מעדיפים לכבס בפנים.

וגם משלמים יותר

סוד גלוי הוא שכמעט כל מוצר או שירות המיועדים ספציפית לציבור החרדי עולים יותר מאשר במגזר הכללי. התירוץ המקובל ההכשר המהודר והתאמות מיוחדות לצרכיו של הצרכן החרדי.

בתחומים בהם מערך הכשרות הוא עתיר כח אדם כמו בענפי החקלאות והבשר יש לכך הצדקה. דא עקא שההרגל לשלם יותר עבור מוצרים ספציפיים אלו גרם נותני השירותים ל"חלוב" אותנו גם במקומות בהם אין לזה שום הצדקה. חותמת על שקית במבה לא צריכה לייקר את העלות ביותר מאגורה או שתיים וחותמת על אקונומיקה לא צריכה לעלות פרוטה שחוקה. 

עינינו לא צרה בנותני ההכשרים שעל פי רוב גם עושים מלאכת קודש בתנאים לא קלים, אפס כי יורשה לנו להציע להם לאגד את הכח הצרכני החרדי שבידם להוזלות ולא להתייקרויות.

הראשונים שעשו זאת, ויבואו כאן על הברכה, הם אנשי ועדת הרבנים לענייני תקשורת שהזרוע המסחרית שלהם היא חברת קו ונקי בע"מ. מדובר במונופול רב עוצמה השולט על כל החברות הסלולאריות הנטולות כל גישה לציבור החרדי בלעדיו.

גם כאן יש מערך כשרות הצורך משאבים רבים ולוא חפצו חברי הועדה לגבות רק אגורה אחת מכל שיחה הם היו מצטרפים חיש קל לעשירון העליון החרדי נטול דאגות הפרנסה. 

אך ראה זה פלא. לא זו בלבד שהם  לא מגלגלים על כתפי הצרכנים את עלות הפיקוח פלוס רווחים כבדים, כנהוג וכמקובל,  אלא הם כופים על החברות הסלולאריות להעניק למגזר החרדי שירותי תקשורת במחירים זולים עשרות מונים מהמקובל במגזרים אחרים. 

מספר כתבים כלכליים בעיתונות החילונית שתהו לפשר האפליה מקבלים מהסלולאריות תירוצים מכאן ועד להודעה חדשה.

הסיבה האמיתית היא פשוטה: כאשר גוף שלא אץ להתעשר מאגד מאה אלף צרכנים הוא  יכול להוציא מנותני השירותים מחירים שלא ניתנים לאחרים?

צדיקים בסדום

פה ושם יש עוד כמה צדיקים מסוג זה במחנינו (בתוכם נציין את הרב מרדכי בלוי שהכשיר בצפון הארץ אתר קיאקים לציבור החרדי בזמן הנופש וחרף עלויות הפיקוח הצמוד המחירים באתר זה נמוכים מאשר באתר החילוני המקביל) אבל נער יספרם.

הציבור החרדי שסובל ממכת ההתייקרויות כמו כל אזרחי המדינה נושא בעול נוסף שלא תמיד יש לו הצדקה.

המוזר הוא  שהתפיסה הצרכנית שכל מה שנושא תווית חרדית צריך לעלות יותר גולשת גם לתחומים שאין להם כל קשר לכשרות ולהשגחה.

מדוע מכונת כביסה או מצלמה או ספת ישיבה הנרכשים בחנות באיזורים החרדיים יקרים יותר מאשר במקומות אחרים?

העדפת הפרנסה לאנ"ש, כך לימדונו רבותינו, היא להעדפה בלבד ולא לתשלום נוסף המצטבר שקל לשקל, מאה למאה, ומשסע בסוף החודש את תקציב המשפחה.

למחאה החרדית אין אתרי אינטרנט ויציאה למאהלים אינה לרוח היהדות הנאמנה, אבל ההצלחה של המפגינים ברוטשילד  מחלחלת גם אלינו.

הזעם על הנטל ההולך ומכביד וההתייקרויות הפנים חרדיות הבלתי מוצדקות גורם לתחושה של חוסר נוחות גובר והולך בצמרות המפלגות החרדיות.

גם שם מבינים כי ההתעלמות רבת השנים מצרכי המעמד הבינוני החרדי והתעסקות רק בתקציבים וקצבאות היתה טעות שיש לתקן אותה כמה שיותר מהר. ועוד לפני הבחירות הקרובות.

יש יהודי שקוראים לו אריה דרעי הבונה קמפיין שלם סביב ההנחה שזה לא מה שהם יעשו. הסקרים מנבאים לו ששה עד שבעה מנדטים שלפחות שניים מהם ילקחו מהשתיים הקיימות. אם תמשך המחאה זה יכול לעלות גם לשלושה וארבעה.

טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'.