אאא

זה זמן רב שאנו מנסים לשתוק, לא להביע את עמדתנו לכאן או לכאן, לעמוד מן הצד ולהתפלל שכולם יחזרו לשפיות. חלילה שלא נובן לא נכון, איננו מתנגדים לכל מחאה נגד פגיעה בקודשי ישראל. ההפך. אבל, הגיע הזמן להבחין בין מחאה אמיתית וכנה לבין חילול שם שמים ברבים.

אסור לנו להמשיך ולשתוק כשאנו רואים את אותם קומץ קטן של אנשי שוליים שמעזים להרים יד בגדולי ישראל שליט"א, להשליך ביצים ולרגום את רכבם וביתם באבנים. אסור לנו לעמוד מהצד ולא למחות נגד חילול ה' הגדול שהם עושים וכפי שעשו גם השבוע, בהשלכת אבנים על יו"ר תנועת ש"ס, השר ר' אליהו ישי, שבא לניחום אבלים בבית הגרי"ש אלישיב שליט"א על פטירת בתו ע"ה אשת הגר"ע אוירבעך שליט"א. ואותם פורעים ניקבו את צמיגי מכוניתו של הר' ישי. והם לא הסתפקו בכך: הם המשיכו להשליך אבנים ובלוקים לעבר הר' ישי גם בעת שנכנס לבית הגרי"ש אלישיב שליט"א, ובלוק פגע בראשו של הרב ברילנט, יו"ר איגוד הישיבות. עד להיכן הם הגיעו. והר' ישי כדרכו בקודש ביקש להרגיע, הודיע לשוטרים שהגיעו למקום כי אל להם לנהוג באלימות כלפי הפורעים.

אותם חצופים מחפשים בכל דרך להתגרות בכל מי שאינו מצטרף לפרעות שלהם. שלא נטעה חלילה: אין לעדה החרדית כל קשר לאותם אנשים, הם לא מייצגים את היהדות החרדית הנאמנה. הם מייצגים את מחללי שם שמים ברבים.

מי התיר לחצופים הללו לדרוך במכוון על דגל שהוא סמל בעבור איש זה או אחר. נכון, יש לנו מחלוקת גדולה עם הציונות, אבל לא עד כדי מצב של לראות חילוני ובכוונה לדרוך לידו על הדגל או לשרוף אותו. מי התיר להם את ההתגרות הזו. אם הם חושבים שיש למחות נגד הציונות, שיעשו זאת, אבל בדרכים שהוביל רבי עמרם בלוי זצ"ל. קנאות יחד עם אהבת חינם ולא שנאת חינם. יש גבול והם חצו אותו.

אותם פורעים, לצערנו, גוררים אחריהם ציבור גדול שחושב שזו המחאה נגד פגיעה בקודשי ישראל. עלינו לדעת כי הם משיגים תוצאה הפוכה. מחאה אמיתית חייבת להיות, אבל לא פרעות.

חשוב לשים את הדגש על ההבדלים בין מחאה למעשיהם, וחובתנו למחות נגדם. לקום ולעצור אותם. לומר להם: גם לנו כואב ודואב על חילול קודשי ישראל, אבל יש מחאה ויש מחאה.

הם פוגעים אך ורק בנו – החרדים לדבר ה'. הם שורפים את פחי האשפה והרמזורים בשכונות החרדיות. האם הם חשבו פעם על סבא שלהם ששואף את כל העשן הסמיך הזה והוא עלול לחטוף התקף אסתמה? האם הם חסים על הזקנים ממאה שערים שצריכים ללכת מרחק של 2 ק"מ ברגל עם שקי אשפה? האם יש להם רגישות לסירחון והמחלות כתוצאה מערימת הזבל הנערמת לאחר שריפת הפחים? האם הם עוד יכולים להתלונן נגד אנשי בזק וחברת חשמל שאינם יכולים להיכנס למאה שערים, בגלל שרוגמים אותם באבנים? והשאלה הכי קשה: האם הם מדמיינים לעצמם איזה פיקוח נפש יש בשריפת רמזורים בכיכר השבת? זו סכנת חיים של ממש!

טרם הוספנו אש למדורה של השנאה הגדולה שהם יוצרים ביציאתם נגד הציבור החרדי כולו. מי שגר בערי השדה חש זאת היטב, הוא רואה את התגובות של עמך בית ישראל. כמה יהודים יקרים הם הרחיקו מהיהדות, ואחר-כך עוד יאמרו לנו מדוע מפלגתו של יאיר לפיד – שינוי המתחדשת, עשויה, לפי הסקרים לקבל 15 מנדטים. הגיע הזמן לומר להם את האמת: הם פוגעים בנו – הציבור החרד לדבר ה' בארץ ישראל. נתפלל שהקב"ה ייתן להם את הדעת והתבונה לדעת איך למחות כנגד כל פגיעה בקודשי ישראל ולהביא להישגים חשובים, ולא את ההפך. לאהוב את האחר ולא לשנוא. לקרב את החילוני ולא להרחיקו. בזה אנו ננצח את אותם אלו הפוגעים בכל דבר שבקדושה.


(הכותב הוא עורך בטאון ש"ס, "יום ליום").