אאא

הפילוג הליטאי, הויכוח האידיאולוגי: דם רע רב ופוליטיקה אינטרסנטית משקפים בחודשים האחרונים את מהות הויכוח בין הפלגים השונים בציבור הליטאי, בעיקר בנושאים של השפעה שליטה וכוח פוליטי. אולם מתברר, כי המחלוקת הינה רחבה ונוגעת גם במישור האידיאולוגי וההשקפתי, כאשר ה"סמל" הינו צורת המאבק הנכונה בגזירת הגיוס, ושאלת התייצבות בני הישיבות בלשכות הגיוס.

בעקבות מעצרם של בחורי הישיבות וההפגנות שנערכו מול כלא 6 על ידי אנשי העדה החרדית וההנהגה הרוחנית של תנועת בני תורה, כותב היום העיתון הליטאי יתד נאמן מאמר רחב ומקיף, בו הוא מנסה להסביר לעומק את שיטתו והשקפתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן בסוגיה.

"הנה יש המנסים לגרור את בני הישיבות והאברכים להפגנות רחוב, שיכולות להגיע אף לדרכים אלימות. וידוע שדעת רבותינו גדולי הדור אינה נוחה מכך בעת זו, ולדעתם עיקר המאבק צריך להתנהל בדרכי השתדלות מחד, ומאידך על ידי ריבוי חיזוק בלימוד התורה ושקיעות בה על ידי בני התורה וכל הנלווים עמהם, יחד עם ריבוי תפילה לפני בורא עולם שיושיענו מגזירה נוראה זו".

"כדי להבין את הסוגיא על בוריה", כותב העיתון, "מהראוי ללמוד את הדברים המועטים שהשמיע מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, בפתח ישיבת מועצגה"ת שהתכנסה במעונו בחודש כסלו בשנה שעברה, ובהם היו שזורים יסודות דרכי המלחמה בעת הזו, כפי המקובל לנו מרבותינו".

"חז"ל אומרים על כמה דברים שצריכים חיזוק תמיד, ואחד מהם זה תורה, ותורה צריכה חיזוק בין מבפנים ובין מבחוץ, ועכשיו אנו באים על החלק שמבחוץ" צוטט הרב שטיינמן ביתד נאמן.

"בימינו יודעים שיש בכל פעם גזירות, שחלילה וחס בני הישיבות לא יוכלו להצליח, ובדרך כלל יש ב"ה הצלחה גדולה בישיבות ובבחורים, כל הישיבות מתמלאים בבחורים שרוצים ללמוד, ואפילו הורים שפעם לא היו כ"כ, היום הם שולחים את בניהם ללמוד תורה. ב"ה נתרבו ספסלי ביהמ"ד. אבל מצד שני יש תמיד קשיים, וצריך מאוד רחמים".

לטענת כותב המאמר ביתד, "ברור הוא לכל בר דעת, שאם לא היו מעגנים את ההסדר של בני הישיבות בחוק, וכל הענין היה מתנהל רק בדרך של מלחמה, היו רבים מבני הישיבות נפלטים, ובודאי שלא היו מתרבים הספסלים, ולא היינו עדים לתופעה המופלאה של ריבוי בחורי ישיבות הבאים מבתים שבאופן טבעי לא שייכים למסגרת הזו של הקדשת כל החיים רק לתורה בלא שום דבר אחר". 

 (צילום: שלומי כהן)
יתד נאמן, צילום אילוסטרציה: פלאש 90
הגדלה

"נמצא, כי המלחמה של עולם התורה היא לא רק על אלף או אלפיים בחורים בשנה שבאים מבתים חזקים שהשרישו בהם את הערך העליון של לימוד התורה, שעליהם אין אנו חוששים כל כך. אבל מה יהיה עם כל האלפים הרבים שהבתים שלהם לא כאלה חזקים? בחורים שבאים מבתים שלא שמעו על הערך העליון של לימוד התורה בלבד בכל מחיר ותנאי. האם אנו בטוחים שכל אלו היו באים גם אם לא היו מצליחים בהסדרים השונים מול השלטונות? מה עוד, שהסכנות מהשהיה בין כותלי הכלא, אינן נופלים בחומרתם מהסכנות האורבות לבחורי הישיבה במסגרת הצבאית, אם לא חמורות מכך. ובפרט, שגם לאחר השהיה בכלא, הרי שהסכנה לגיוס הינה מיידית וחמורה הרבה יותר".

יתירה על כך, כותב העיתון, עצם העובדה שבימים אלו ממש, הוגים רבבות בני הישיבות ואברכי הכוללים על תלמודם, למרות כל החששות מהחוק הקרב ובא, ולמרות כל הצווים שכבר נשלחו, האם היה זה נראה כך לו לא היו נוהגים אלפי בחורי הישיבות באחריות הזהירה, כפסיקת מועצגה"ת, בהמעטת המלחמה מול גורמי השלטון והצבא?

"בימים אלו מתגלה", פוסק המאמר, "כי כל אלו שנשמעו להוראות רבותינו חברי מועצגה"ת וראשי הישיבות שליט"א, יכולים להמשיך בתלמודם בלא כל הפרעה, וכולנו תקווה שמצב זה יוכל להימשך לאורך זמן, לאורם של רבותינו שליט"א המנווטים באמונה את ספינת עולם התורה מול כל הגלים הסוערים המתרגשים ובאים עליה כדי להטביעה ח"ו".

"וזה אחד מהדברים העיקריים שצריך ללחום עם הממשלה, ואין הכונה ללחום בדרכים לא נכונות, רק צריך לבקש, כי כמו שצריך לא להתגרות באומות, כך אין להתגרות עם אנשים אחרים שאין להם את ההשקפה מה שצריך, רק צריך לבקש רחמים ולהתנהל אתם בטוב".

"במשפט קצר וברור של מרן טמון היסוד". כותב מחבר המאמר: "אין זה סוד שמאז הקמת המדינה, ניצבו שתי אסכולות מרכזיות זו מול זו. האחת בהנהגת רוב מנין ובנין של גדולי הדור זצוק"ל, החל ממרן החזון איש זיע"א, שסברו כי משהוקמה המדינה הרי שנמצאים אנו בגלות תחת שלטון המדינה, ועלינו לנהוג מול השלטון המקומי בדיוק כמו שנהגו בפולין וברוסיה מול השלטונות".  

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"מול דרך מלחמה, מורה מרן ראש הישיבה שליט"א, כפי המקובל מגדולי ישראל זיע"א, ועל זה היו דבריו על הדרכים הנכונות שיש להלחם מול גזירות הממשלה".

"מול דרך זו, ניצבה השיטה של נטורי קרתא והעדה החרדית, שעיקרה מבוססת על שיטתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצוק"ל, שאינה מכירה בשלטון המדינה הציונית, ואסרו כל שיתוף פעולה שהיא עם השלטון, וגרסו תמיד את דרכי ההפגנות, כדרך מאבק מול גזירות השלטון חדשים לבקרים".

"מרן הגרא"מ שך זצוק"ל היה רגיל לומר, כי אין לנו שום ויכוח אידיאולוגי עם נטורי קרתא. בדעות אנו נטורי קרתא, הויכוח הוא רק על הדרך. כלומר, גם אנו סוברים שהמדינה היא מדינת רשע, ואנו יודעים שמטרתם הבלעדית של כל הציונים מימין ומשמאל היא להעביר על הדת. כל השאלה היא על הדרך בה יש להתנהג ולהתנהל מול עוקרי הדת ומדינת הרשע, האם בדרך של "חאפן" כמשלו הידוע של החפץ חיים, או בדרך של "גיוואלד".

"עפ"י דברי החפץ חיים, אף הורה מרן הגרא"מ שך זצוק"ל בשנת תשל"ז להכנס לקואליציה ולקחת תפקידי ביצוע ממשלתיים, על אף מחאות שונות של גורמים גם מתוך המחנה פנימה, ובהם גדולים בתורה, ביניהם מתלמידיו של מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל. אך מרן הגרא"מ שך זצוק"ל כמנהיג הדור וכתלמידו הקרוב של מרן הרב מבריסק, ידע והבין טוב יותר את הדרך הנכונה בכל עת כיצד להשיג יותר במאבק מול גזירות הדת. ואם נוצרה דרך להצלת יסודי הדת על ידי כניסה לקואליציה ממשלתית ונטילת תקציבים למוסדות התורה,זהו המשכת הדרך כמו שהיה קודם לכן".