אאא

בבוא האדם לחלוק את חייו עם בן זוג, את חלקו השני הוא מחפש.

חלק, בהגדרה, הוא מקצת מדבר שלם, הדבר השלם שווה לסכום חלקיו וסיכומו אינו יכול להיות גבוה יותר.

חלקו השני של האדם אינו שלם, אינו יכול להיות שלם ורצוי שלא יהיה כך. היותו שלם - חסרון הוא.

אדם, מעצם היותו בן אנוש, מאופיין במעלות מחד וחסרונות מאידך, וזה בסדר וקביל כל עוד מדובר באדם עצמו. אז, כל חסרון מתורץ בהיותו בסה"כ בנ'אדם.

התכונה המאוד אנושית הזו, להיות בעל חסרונות, יוצאת מכלל פרופורציה בחיפוש אחר בן-זוג.

לפתע, כל חסרון הוא אסון, כל שינוי מן המודל מהווה עילה לפסילה בלא לתת את הדעת לעובדה הבלתי סימפטית, כי אם יפרשו בפנינו חסרונותינו, נגלה כי רחוקים אנו מאוד מן האפשרות לדרוש שלמות.

לכן, הגישה בחיפוש החלק השני צריכה לעבור מהפך, שינוי של ממש בהרגלי החשיבה.

רווֵח במקומותינו להיפגש על מנת לבדוק תוך תחכום וקריאה בין השורות את חסרונותיו של הצד השני. ואז, משנתגלה קלונו, יוצא הבודק במחול מנצחים על אשר לא נפל בפח. תבונתו, פיקחותו ואומץ ליבו עמדו לו לעת צרה וממנה נושע. באותו הרגע נסתם הגולל על בן-הזוג גם אם יוכח כי הוא מתאים בנקודות אחרות.

בעצם, תמצית הגישה הזו אומרת כי רק מלאכים יכולים לעמוד בדרישות.

היות שמוסכם כי חסרונות הם דבר נחוץ להרכבת הזוג האידיאלי השלם, הרי שבהכרח יעלו על פני השטח בשלב זה או אחר של ההכרות, אין צורך להתאמץ ולחפשם, חבל על האנרגיות.

 (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
הגדלה

כיון שהאנרגיה ישנה, כדאי לנווט אותה לאפיקים הנכונים והמועילים.

החיפוש צריך להתמקד בטוב ובחיובי, בניסיון לקרוא את הפוזיטיב.

החיפוש הפוזיטיבי משמעו, לתת צ'אנס מלא ולהיפגש עד למיצוי של כל הנקודות החשובות לחיים בכלל ולחיי נישואין בפרט.

אם הורגל אדם לחפש מגרעות ולצהול במציאתן, יקשה עליו לצאת מזה עם הבאים בתור, זהו הרגל קשה לשליטה וכדי לנטרל אותו נצרכת עבודה עצמית מעמיקה.

ככלל, ערנות למפגעי הזולת נובעת בד"כ מ"מומו פוסל", קשה לו לאדם לראות את מגרעותיו ניבטות אליו בלובי המלון או בסלון הוריו. הקושי להתמודד עם המפגעים האישיים יוצר לעיתים דחייה אינסטינקטיבית מן האדם אותו פוגשים, ויתכן שדווקא זהות החסרונות יכולה לעזור להתגבר עליהם, בעבודה זוגית משותפת.

העולם, במנגינת איש לרעהו יעזורו פורט את שיר הפשרה הנודע, ומנגן אותו גם באזני מי שאינם מוכנים לשמוע.

המונח פשרה מקומם את הבריות, ובצדק, כי האיך יכול אדם להורות לרעהו לוותר על דבר זה או אחר כשההכרות עימו מסתכמת בהיותו שכן ברחוב המקביל ואפילו בבנין?!.

אך לעיתים, כל כוונתם של האומרים לבדוק את הדברים ברצינות הראויה, לראות את השוני וההבדלים מן הזווית שבה יוארו הדברים באור נכון, אמיתי וברור יותר.

פשרה אינה בהכרח ויתור, פשרה טומנת בחובה את הפשר והפרשנות, פרשנות חיובית יכולה למצוא פשר לחסרון בבן-הזוג ולהעמידו כנקודת צמיחה משותפת.

בשיתוף אתר 'תובנות בענייני שידוכים'