אאא

מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) את הארכת כהונת הרבנים הראשיים לישראל בארבעה חודשים, או עד לקיום בחירות חדשות לרבנות הראשית. 

את הצעת החוק הציג סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן מ'הבית היהודי'.

משה גפני תקף את ההצעה ואמר: "זה חוק של מה שמכונה הפוליטיקה החדשה. הייתי תומך בחוק עד שקראתי את ההסכמים הקואליציוניים ומצאתי בהסכם עם הבית היהודי שני סעיפים, שיאריכו את הכהונה ושיתאפשר לרבנים הראשים המכהנים להתמודד שוב. 

"התברר שיש שני הסכמים", הסביר גפני: "אחד קובע שייבחר רב אחד ושני קובע שייבחר רב שני – זו הפוליטיקה הישנה זו המפד"ל הישנה והרעה – ביש עתיד הולכים להצביע על הפוליטיקה הישנה והרעה".

סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן שהגיש את ההצעה ענה לטענות: "אין שום סיכום ואין שום קומבינה, יש פה רצון להאריך את כהונת הרבנים הראשיים שהם אחד מסמלי השלטון".

ח"כ ראובן (רובי) רבלין אמר: "רק לפני שלושה חודשים ישבנו פה והצענו להאריך את כהונת הרבנים הראשיים כי הבנו שאנחנו בעצמנו לא מאפשרים לבחור רבנים ראשיים. לא אישרנו כי יו"ר ישראל ביתנו אמר שלא מאריכים".

"אני מזהיר את הכנסת", הוסיף ריבלין, "מפני תעלולים שמאפשרים ליושבי ראש ועדות לעכב תהליכים שצריכים להיות מובנים מאליהם. לכן אני מציע להצביע בעד החוק והרב גפני הצביע בעד ועל דעת כולם חשבנו שצריך להאריך את החוק, אך הפוליטיקה הישנה לא אפשרה זאת.

ח"כ רות קלדרון מ'יש עתיד' אמרה: " אני שייכת לציבור החילוני ועוסקת בחינוך היהודי כל חיי. הרבנות הראשית מעולם לא נגעה בחיי והתקציבים המרשימים שהיא מחלקת מעולם לא סייעו בידי ובמאמצי לנהל אורך חיים יהודי משמעותי. לא בחתונה ריבונית.

"התקציבים שהיא מחלקת מעולם לא סייעו במאמצי הכנים לנהל אורח חיים יהודי משמעותי. לא בחתונה ריבונית, לא בקבורה יהודית ריבונית, לא בבר-מצוה ובת-מצוה לרוחי. לא בחגים ובמועדים ולוח השנה העברי. לא בבניית בתי מדרש ולא בלימוד.

"אני מקווה, שהרבנים הראשיים החדשים יראו אותנו ויבינו שהם רבני כל ישראל, וגם לנו יש צרכים יהודיים שגם אם אינם צרכי דת, הם צרכים אמיתיים שעשויים לאפשר לרוב העם היהודי, שהוא בינתיים חילוני, לחיות את התרבות שלו ולחיות בתוכו בהתאם לערכי חייו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

ח"כ יעקב אשר עלה גם הוא כחבר האופוזיציה ותקף: "אני חושב שכל אחד שיושב כאן יכול לדמיין לעצמו איך היו סוערות פה הרוחות אם היה מגיע היום שר החינוך החדש והיה מודיע שהוא מבקש חוק זמני, הוראת שעה, להגדיל את תקציב הישיבות באופן דרמטי או אולי באופן אפילו מתון, הרי הכול היה רוחש וגועש ואולי אנחנו היינו אומרים: במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. אבל ודאי שכל אדם בר-דעת היה בא ואומר: רגע, מה קורה פה?"

"באותה כנסת שאנו נמצאים", המשיך אשר ותקף, "שבה התהפכו היוצרות, אז גם דבר כזה – שאני הרי לא מהכנסת הקודמת, אבל אני קצת יודע מה היה – והתנגדות כה עזה של שתי סיעות מרכזיות שהיו בקואליציה הקודמת ונמצאות היום בקואליציה העכשווית, שהתנגדו באופן נחרץ לחוק הזה, היום, עוד לא שקע אבק הממשלה, עוד לא שככו קולות האי נוחות מהשותפויות החדשות, ופתאום הפוליטיקה החדשה במיטבה".

"אף אחד לא מתכוון פה לטובת הרבנות הראשית, האשים יעקב אשר, "אף אחד לא מתכוון פה לדבר הטבעי שהיה צריך להיות, שהרבנים הראשיים ימשיכו בתפקידם לפחות עד בחירת רבנים אחרים, ואני חושב שגם להגביל בארבה חודשים זה לא נכון, אבל מאחר ואנחנו רואים את חצי הכוס, ואת החצי השני ראינו בהסכם הקואליציוני שהוצג לנו אתמול, אז ודאי שאנחנו צריכים לעשות אחד ועוד אחד, וגם אנחנו – אנשים לא כל-כך משכילים – יודעים שאחד ועוד אחד זה שתיים.

אשר סיים ואמר: "אין פה שום רצון של המשכיות של הרבנות הראשית. יש פה דיל שרוצה לקעקע את הרבנות הראשית שמייצגת היום ונותנת שירות היום לכל האנשים שרוצים להשתמש בשירותי הרבנות הראשית".