אאא

בגלריה הפוליטית של ישראל, סגן שר הוא תפקיד נטול משמעות אמת. על אחת כמה וכמה במשרד האוצר, שם הוא היה סוג של תואר נבוב. הפעם זה אחרת.

אולי בגלל דמותם ואופיים של שר האוצר יובל שטייניץ ושל סגנו החרדי יצחק כהן. שמא בשל הניסיון שצברו ויכול להיות שגרם לכך סדר היום הכלכלי, שכמו בשנת תשס"ג גם השנה הוא דוחק את סדר היום המדיני-בטחוני ומאפיל עליו בחשיבותו. כך או כך, כהן עובד קשה וזה יפה לו.

על הנייר, כהן הוא סגן של שטייניץ. למעשה, כהן מגיע למשרד לאחר עשר שנים של שררה ממשלתית, ולאחר ששימש בעבר בתפקיד. אם שטייניץ הפילוסוף הגיע מעמדה של מסבירן לאומי ופרשן של ביבי, כהן מגיע עם רקורד מהתחום. במצב כזה, כשהסגן צומח מהשטח וכבר למד תקציבים שנתיים על פה, בעוד שהשר לומד את התפקיד לראשונה, הופך הסגן לענק.

שר רגיל שנקלע למצב כזה, ישפיל עד לעפר את סגנו ויוכיח לו על כל שעל מי הבוס האמיתי. שטייניץ קורץ מחומר אחר ומשובח. הדוקטור החיפאי כמו כרת ברית עם איש השטח האשקלוני. השניים, כך מסתבר, מכירים עוד מימי ועדת חוץ וביטחון כאשר שטייניץ כיהן כיו"ר וכהן כחבר, אז התפתחה כימיה מפתיעה בין השניים שלמדו לכבד זה את זה. הגדיל לעשות איציק כהן שטרח להביא לד"ר שטייניץ ספרי הלכה של מרן הגר"ע יוסף מעוטרים בהקדשות חמות.

כשש"ס דרשה סגן שר באוצר, שטייניץ, שקולו דומיננטי במשפחת נתניהו, הסכים ואפילו רצה שאיציק כהן יהיה סגנו. נכנסו השניים לתפקיד ונעשו צמד חמד. פתאום אין ישיבה של שר האוצר ללא שכהן ישב מימינו או משמאלו, מאחוריו או מלפניו, כולל בישיבות הממשלה המייגעות בנושאי התקציב. אפילו במסיבות העיתונאים המתוקשרות, אם על עסקת החבילה עם ההסתדרות, אם על תוכניות כלכליות של בלימות ותנופות, יוצא שר האוצר מגדרו ומשדר כאילו הוא וסגנו אינם אלא שרים במעמד שווה תחת שר אחד מעליהם.

"זה האוצר שלי", אומר האשכנזי המאופק על עמיתו המחייך. שטייניץ שולח אותו להתראיין על נושאי המשרד, לא בנושאי דת והלכה ואיומים. הוא משגר אותו לתת הודעות במליאה. יתרה מכך: שר האוצר לקח שני תחומים מרכזיים ודומיננטיים כמו שוק ההון ורשות המסים ומינה את סגן שר האוצר להיות ממונה בלעדי עליהם. על פיו יישק כל דבר.

הפרשנים שליהטטו במטותיהם אחרי הבחירות ומיתגו את המנצחים והמפסידים, נזהרו בכבודו של כהן, כדי לא לזרות מלח על פצעיו מעבר למה שחתכו בו חבריו. אמרו באיפוק שהבולדוזר ירד כיתה. תהו איך יתמודד עם השינוי. צועדי מסדרון עברו לצד השני כדי לא להיתקל במבטיו הכאובים.

אבל הפוליטיקה הדינאמית, מספקת הפתעות. האיש שביום השבעת הממשלה השתרך ממנו ועד אין קץ תור של מנחמים - הפך לשחקן מפתח מרכזי בקרבות התקציב. בעקיפה מטאורית הגיח כהן מפינת המושפל לקתדרת המנצח היושב עם מנכ"ל המדינה עופר עיני בישיבות תקציב, המוזמן לישיבות עדכון ליליות עם נתניהו ולזה שאחראי על המדיניות הפיסקאלית. מה לעשות שהפילוסוף לא רוצה להתחיל ישיבות בלעדיו ולא משום שהוא רוצה לשמוע דברי תורה ממנו בפתיחת הישיבה.

אפו מגיע לשר האוצר. מישהו אחר במקומו היה נוהג בקטנוניות שהיתה הורסת לכל הצדדים. את פירות הבגרות שמגלה שטייניץ, לועס איציק כהן בעסיסיות. האיש שכילה את כוחותיו ולילותיו בניסיונות למנות רב לירושלים, מגלה שיש חיים אחרי ירושלים, חיים לגמרי לא רעים.

כדי לא לזרות מלח על פצעיו מעבר למה שחתכו בו חבריו. אמרו באיפוק שהבולדוזר ירד כיתה.

סיפורי מירון

ערב העלאת התקציב להצבעה בכנסת, מככבות בזירה הרגישה שתי דמויות מפתח שמעצבות את המישורים הכלכליים הנוגעים במישרין לציבור החרדי. בראשות וועדת הכספים, בחזית של הרשות המחוקקת, ניצב ח"כ ר´ משה גפני ואילו במשרד האוצר, בחזית הזרוע של הרשות המבצעת, עומד כאמור סגן השר ר´ יצחק כהן.

התקציב הנוכחי נהנה מיתרון ומחסרון בו זמנית. החיסרון של תקציב דו-שנתי הוא שיתוק העשייה למשך שנתיים שאחרי כיבוי האורות. מרבית התקציב נקבעת בהסכמים הקואליציוניים ומשם והלאה השחקנים המרכזיים מאבדים כוח. מה גם שתקציב דנן מריח כמו התקציב הראשון והאחרון שיהיה בממשלה הזאת. גם ביבי לא יהיה מוכן לחתום כי הממשלה תסחב בהצלחה עוד שנתיים לתקציב הבא. כשהחגיגה באוצר ובוועדת הכספים היא חד-שנתית, מקבלים הנציגים משנה כוח וכרים נרחבים לפעולה. מצד שני, התקציב הנוכחי גובש בעת שמכהנת ממשלה ידידותית. לשכת ראש הממשלה אוהדת ושרי הממשלה קשובים. זה יתרון.

לעת הזאת, גפני את כהן הם שחקנים מרכזיים. ראש ועדת הכספים היה תמיד שחקן משמעותי. מה לעשות שהוא החותמת הסופית שמאשרת את החלטות האוצר. ההפתעה קשורה לסגן שר האוצר איציק כהן שלהפתעת כל מספידיו, הצליח ליצוק תוכן פלדה לתפקידו.

השבוע מצאנוהו עמוק בתוך תוכי הדרמה של התקציב. עובד קשה ונהנה מכל רגע. שאלנוהו אם הוא מרוצה מהתקציב שהוא חתום עליו לצד שטייניץ, לא עוד כשתדלן רב-קשרים או כמאכער מוצלח אלא כאחראי ושותף. יש בכך משום האחריות המחייבת, משותף מצפים תמיד ליותר. הרבה יותר.

"אנו נמצאים במשבר כלכלי", מסביר סגן שר האוצר את מה שיודע כל ילד, ובכל זאת יש לנו הישגים רבים. "ההישגים הם בתקציבי הרווחה, בקצבאות הילדים ובעיקר בתקציב עולם התורה. לא רק שמרנו על תקציב עולם התורה אלא השגנו הגדלה משמעותית. עצם העובדה שהצלחנו לשמר את הגובה של המלגות למוסדות בתקופה כה קשה, נותן מקום לשביעות רצון. במחצית השניה של 2009 ייהנו מוסדות התורה מתנופה בגובה המלגות לאברכים ולתלמידי הישיבות, מה שיסייע לעולם התורה. זה הסיפור הטוב של התקציב".

בקשנו לקבל מספרים ונתונים. אין כמו מספרים ונתונים לשמש כמעבדה שבה מעבירים את הקלישאות. לרוב, הן אינן שורדות את המעבר.

"איני אוהב להיכנס למספרים", מסביר איציק כהן, "במיוחד כשיש עוד אנשים שנחשפים לנתונים ולא טוב שהם ייחשפו לכמה כל אחד מקבל. אבל מה שאוכל לומר הוא כי יש סכום מצטבר של קרוב למיליארד שקל לעולם התורה. אמנם ב-2003 עמד התקציב המצטבר לעולם התורה על מיליארד ומאה אלף, אבל יש לשקלל את המשבר הכלכלי ולהבין שמעולם לא היינו קרובים לתקציב 2003 כמו שאנו היום".

ועוד מוסיף סגן שר האוצר לבשר: בקצבאות הילדים השגנו הישג מדהים. החל מהראשון לשמיני, כל משקי הבית במדינה, הן חרדיים והן לא חרדיים, יראו בחשבון הבנק את הבשורה הזאת. זאת הבשורה שהמפלגות החרדיות וש"ס בראשן עבדו קשה כדי להביאה בצורת ההישג הזה. הזורעים בדמעה עכשיו ברינה יקצורו".

הרי אתה יושב על מקום שבו ישב עד לפני זמן לא רב שר אוצר, שלילי ומלא משטמה, ניסינו להבין, ישב כאן אדם שהסית נגד עולם התורה, שפגע מוראלית בשכבות החלשות ונלחם בהן בכיס, הרי היה כאן רוני בראון, האיש והשנאה, איך אתם משקמים את ההריסות.

כהן מסרב לדבר נגד בראון. לא שהוא אוהב אותו. השבוע, כשחברי הכנסת רצו לממש את זכות ההצבעה למינוי חברי הועדה למינוי שופטים, ניתן היה לראות איך הם מגייסים את כל ספרי המוסר שגמעו פנימה בשנותיהם בישיבה כדי לבלום את תאוות הנקמה שפעפעה בהם. הם שלשלו בחדווה את כל הפתקים של המועמדים שלא קראו להם רוני בראון.

בקלפי הסודית הם כנראה משוחררים יותר. כהן מתמקד בקיים ולא בעבר. "שטייניץ שר מוצלח, יש לו אמונת חכמים, מתלהב הסגן. אתה יודע שהוא עלה לקבר הרשב"י להתפלל שהתקציב יצליח? ברור שאם אדם שיושב במקום משמעותי יש בו אמונה והוא יודע לכבד את עולם התורה ובמקביל יש בו גם רגישות חברתית, הרי שהוא זוכה לסיעתא דשמיא יותר ממי שבטוחים שהם המציאו את הגלגל".

בתקופה כל כך קצרה - חוזר איציק כהן ושוטח על השולחן את ´ההישגים´ כלשונו - "בתקופה קצרה כל כך הגשנו גם תקציב דו שנתי שהצריך שינוי בחוק יסוד, גם תכנית כלכלית חדשה שמתמודדת עם מחנק אשראי קשה ועם נתוני אבטלה קשים, יצרנו תוכנית של 25 מיליארד שקל הזרמות לאשראי. אני חייב לומר שהייתי בעבר באוצר ופגשתי שרי אוצר, אך להעביר את כל זאת בחודש וחצי, זה פשוט נס".

עצרתי את סיפורי הישועות. תרשה לי לשאול אותך שאלה קשה, ביקשתי. בשבתך בתפקיד כשליח של הציבור החרדי, האם אתה מחויב רק להם או לכלל האזרחים. הרי לפעמים האינטרסים מתנגשים?

כהן לא מתלבט. "אני כאן לעזור לכלל ישראל והציבור החרדי בתוכם. אני מחויב לכולם ולדעתי אין קידוש השם גדול מזה שיהודי מאמין דואג לכל אחד ולכל אדם. אני דואג שיהיו מקומות עבודה גם לכאלו שאינם חרדים ותקציבי רווחה וחינוך לכולם. התפקיד שלי הוא לדאוג שמפעלים לא יסגרו, בלי קשר לחרדים או לא חרדים, להקל על מחנק האשראי בלי לבדוק בציציות. הרי בשביל זה באנו לכאן.

"ככל שנדאג שיהיה יותר כסף בקופה נוכל להזרים יותר לתשתיות, לעולם התורה, ולכל מה שחשוב. גם השר ובטח שאני הקטן, מודעים לכך שאנו שחקנים קטנים על לוח השחמט. בסופו של דבר אנו זקוקים לסיעתא דשמיא ובטוחים שנזכה לזה".

מסביר את הייעוד

אז אתה לא מתגעגע לבראון, ניסיתי שוב לגרור את סגן שר האוצר ולשמוע את עמדתו על הכהונה המרושעת שבה נכנסה הכלכלה הישראלית לרכבת הרים חסרת בלמים והתנגשה בפראות בכל מה שזז.

"אני לא אתייחס לבראון", מתרעם כהן. "יש לנו שר טוב ומוקיר רבנן. אתה צריך לשמוע איך הוא מדבר על גדולי ישראל. אפילו הגר"ע יוסף יש לו חיבה אליו. ב"ה יש לנו על מי לסמוך ולמי לקוות".

חזרנו אם כן לשאלות פיננסיות. אתה הרי קיבלת סמכות להעמיק את הגבייה במדינה באמצאות האחריות על רשות המסים ושוק ההון. תסביר לנו בהגיון איך אפשר להתמודד עם גרעון שלילי כזה, האם לא נצטרך לפתוח מחדש את התקציב באמצע השנה?

כהן נאנח. "הכאב ראש הוא הגירעון השנתי המוערך ב-40 מיליארד וכך גם בשנה הבאה. הוי אומר שניאלץ להתמודד בתקציב דו-שנתי מול גירעון של 80 מיליארד שקלים. קבענו אמנם שהתקציב יגדל ב-6% אחוזים מעבר לגירעון כדי שנוכל לממש את ההתחייבויות הציבוריות שהממשלה לקחה, אבל אנו חייבים להחזיק חזק את המסגרת".

"אם מסגרת הגירעון תיפרץ", מזהיר איציק כהן, "נהיה עדים להשתוללות אינפלציה ולעליית מחירים ונגיע למצב שיכניס את המשק לחולי אמיתי. חובה עליונה לשמור על מסגרת הגירעון שלא תגדל. במקביל אנו משתדלים לנקוט בפעולות שיגרמו לצמיחה, ואם ההכנסות יגדלו, אזי במקום לשלם כספים לריביות נעביר כספים לתשתיות חינוך ורווחה והיה זה שכרנו. הייתי רוצה מאוד להיות האיש באוצר שמעביר כספים לשכבות חלשות, אבל אני יודע שאנו חייבים להיות זהירים במשמר על הקופה ואסור לנו להשתולל".

בשבתך באוצר ובלכתך במסדרונות, אתה בטח נתקל באותם פקידים רפרנטים שמתייחסים אלינו החרדים כאל יצורים לא יצרניים ואל הכספים שהולכים לתורה ולחינוך ככספים אבודים, ניסית להתמודד עם הדעות הקדומות הללו? שאלנו את הכהן העושה את ימיו בבית הקברות.

כהן של משרד האוצר אינו כהן של משרד הדתות. מילותיו נבחרות. מחר הוא עלול להיתקל במסדרון בבחורים שעליהם הוא דיבר. יש להם תאוות קריאה לבחורים האלו, והם קוראים את השורות האלו.

"יש הרבה דיונים על העוני", מסביר כהן, "ואני מוצא את עצמי מסביר את ההשקפה על ייעודם של בני התורה. כמה הם שומרים על העם וכמה עלינו לשמור עליהם כדי לשמור על העם. חשוב מאוד שיושב יהודי חרדי בדיונים על בעיית העוני, ואני מנסה לאט לאט לשנות את המבט שלהם. יש להם בהחלט דאגה מאחוזי ההשתתפות הנמוכים של החרדים בשוק העבודה, אבל ברגע שהם מודעים לייעוד בן התורה ולחשיבותו העליונה - אפשר להתמודד".

מה, כבוד סגן השר, מה לדעתך ייחשב כהצלחה, שאלנו אותו. מה תהיה הצלחה אישית שלך, אחרי שכל ההישגים הושגו לכאורה בהסכם הקואליציוני. האם הצלחה תיחשב בהשגת עוד 100-200 מיליון שקלים לעולם התורה או שמא בכלל הצלחה תהא בשכלול שיטות הגבייה שיזרימו עוד מיליארדים לקופת המדינה.

כהן יורה את תשובתו. "ההצלחה היא שתקציב המדינה לשנתיים הבאות ייתן מענה לכל הפרויקטים, בהם הפרויקט של מיליארד שקל לעולם התורה. ההצלחה תהיה אם נגרום לציבור גדול לצאת מקו העוני ולעלות חזרה, ואני מתכוון לעניים מכל סוג של חוג. איני רוצה שמי שגר בארץ יסבול מחרפת רעב. וגם אלו שחשקה נפשם בתורה - שיוכלו לעשות זאת. היום יש כאן מאות אלפי ילדים שחיים בתנאים לא תנאים, אנחנו חייבים לתת להם הזדמנות".

בדיונים ובמגעים

באוצר יש בטן מלאה על ח"כים חרדיים שלוחמים את מלחמת ביטול המע"מ על פירות וירקות. באוצר סבורים שהחרדים מתערבים על ריב לא להם. לדעתם, ההטבה הכספית של הפטור ממע"מ אינה עוברת את 200 מיליון השקלים, כאשר מרוב הכסף נהנים הקיבוצים ומעלימי הסחורות.

"מילא מפלגת העבודה נלחמת לטובת הקיבוצים, אבל איך אתם בתמונה?" כועסים באוצר, "את מי אתם מייצגים? את ה-150 מיליון שיפסידו השכבות החלשות? אנחנו מוכנים לתת הטבה כפולה של 300 מליון שקל ונשפה את העניים".

בשלב זה הנציגים מסרבים להגיע לעסקה. מעבר לויכוח העקרוני אם ראוי לבטל את הפטור ממע"מ בפירות וירקות, יש כאן כיפופי ידיים בין האוצר והעזים שלו לבין החרדים שמבריחים את העזים. גם אם העז לא מסוכנת לציבור, המאבק הוא על היוקרה והסמל. לעזאזל התחשיבים מי נהנה ומי לא.

כשאתה יושב בחדר הזכוכית במשרד האוצר, במקום שבו ביחד עם משרד המשפטים מרוכזים כאבי הראש של הציבור החרדי, האם אין זה הזמן להפסיק את השפלת הביקורות ואת הרדיפה האובססיבית נגד עולם התורה בביקורות כפולות ומכופלות, משפילות ומבזות? ביקשנו להבין מסגן השר. מכל שקל שמקבלים המוסדות יורד אחוז ניכר למימון ארגון הביקורות ולפרנסת מנגנונים של משרדי רואי חשבון שמבקרים זה את זה!

כהן עובר לעמדת החרדי. "לא יעלה על הדעת", הוא אומר, "שיעמידו אנשים לסלקציות עם תעודות זהות ויבקשו מהם להזדהות. במיוחד אם במוסדות להשכלה גבוהה לא נוהגים כך. המצב הנוכחי לא משביע רצון וצריך למצוא פיתרון. אנו במגעים עם איגוד הישיבות בחיפוש אחרי פיתרון. אני בטוח שמוסדות התורה לא מתנגדים לביקורות, אך אסור שהם יתנהלו תחת תחושת רדיפה. ביקורת שנעשית בצורה לא מכובדת ומשפילה, קיימת רק במוסדות תורה ולכן היא גורמת לחשוב שיש שיקולים אחרים מעבר לאימות הדיווחים".

הבה נעבור לחוק ההסדרים, הצענו. איך תתמודד עם העז שהכניסו פקידי האוצר בהוראה כי קצבאות ניתנות רק לתלמידים במוסדות מוכרים?

"הבעיה תיפתר חד משמעית", מבטיח האיש שלנו באוצר. "לאף אחד לא היתה כוונה להפלות. יש דיונים. המטרה היתה להבטיח שכל הילדים בארץ יחוסנו שלא תהיה פריצת מחלות, והיו שחשבו שזאת הדרך. הנושא נמצא בדיונים. הדאגה לחיסון הילדים נכונה, אך נמצא דרכים אחרות ולא בהפליה של קצבאות".

הנה עוד סוגיה, הקשינו על האיש של האוצר. בהסכם הקואליציוני הצלחתם יחד עם יהדות התורה להוסיף בקצבאות הילדים. באו נערי האוצר והתחכמו לקבוע כי התוספת תינתן רק על ילדים שנולדו אחרי שנת תשס"ג. האם זה סביר ליצור הפליה בין ילדים לילדים?

"כרגע הסוגיה בדיונים", מבטיח סגן שר האוצר גם כאן. "אקווה", הוא מוסיף, "שעד הבאת החוק לוועדת הכספים תגיע הבעיה לפתרונה".

אבל יש בעיה נוספת, הערמנו עליו מתוצרת אנשי משרדו, בהסכם נקבע כי השינוי בקצבאות הילדים יחל מה-1 ל-7 והנה באה יד נעלמת ודחתה את השינוי ל-1 ל-8.

"זאת שאלה חשבונאית שנמצאת בדיונים", מדגיש סגן שר האוצר. "אומר רק במשפט אחד: ההסכם הקואליציוני על כל המספרים והתאריכים שכתובים בו יקוים ככתבו וכלשונו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

איזה ציון נותן סגן שר האוצר לממשלה על התנהלותה במשבר הכלכלי. ובכן, לטעמו של כהן, הממשלה של נתניהו היא ממשלה חדשה שנקלעה למשבר שישראל לא ידעה מאז היווסדה. "היתה סיעתא דשמיא שנקלענו למשבר בצורה נכונה כתוצאה מהתנהלות נכונה של מוסדות המשק. ספגנו בחסד וברחמים. הפעילות השמרנית של הרגולטורים במשק גרמה לכך שהמוסדות הפיננסיים לא יקרסו. אנו רואים סימנים מעודדים ליציאה מהמשבר, ואני מקווה שבסוף השנה נמצא את המשבר מאחורינו. אנו יכולים רק להיות מאושרים וגאים מכך שבעוד שהמשבר הכלכלי ברחבי העולם יצר כאוס מוחלט, כאן הוא עובר בשקט יחסי".

כחבר ועדת חוץ ובטחון, רצינו לשמוע מאיציק כהן איך עלינו להתמודד עם צרת אובמה המתבררת כאיומה מיום ליום.

"אני יודע מה צריך לעשות", חורץ השר גורלות. "צריך להגיד לאובמה את האמת ולא להתחמק מתשובות. להגיד על מה אפשר לוותר ועל מה אי אפשר לוותר. לא להתחמק. כשאומרים את האמת גם אם היא לא נעימה לצד השני, משלימים עם האמת. שלא ידחפו אותנו למצב מסוכן. ההשוואה בין פליטים פלשתינים ליהודים שנרצחו בשואה היא השוואה מקוממת. שום דבר אינו בקו אחד עם השואה. לפני יומיים העברתי לנתניהו מסמך שישמש אותו מול האמריקנים. כתבתי לו שאם יש השוואה אזי היא ההשוואה של הפליטים הפלשתינים לפליטים היהודים כמונו שגורשו ממדינות ערב, וכשבאים לעזור לאלו נעזור לאלו".

איך יחסיך עם ביבי? תהינו. "טובים מאוד", אומר כהן בחיוך, "אנחנו עובדים ביחד, מבלים הרבה שעות וערבי שבתות ביחד. ביבי הוא ראש ממשלה טוב, ואני מקווה שהממשלה תחזיק ותאריך ימים".

טורו של אליטוב, המטבחון, מתפרסם בשבועון החרדי ´משפחה´.