אאא

בחסידויות הגדולות מתכוננים בהתרגשות רבה לקראת חג הפסח הקרב. בניגוד לעולם הישיבות הליטאיות בו קיימת חופשת בין הזמנים והבחורים שוהים בסעודות החג בביתם יחד עם בני משפחתם, ברוב חצרות החסידים נוסעים בחורי הישיבה להסתופף בצילו של האדמו"ר במשך החג.

בחסידות בעלזא נערכים בשבוע האחרון לקליטת למעלה מאלף בחורי הישיבות שיתארחו בליל הסדר בשולחנו של מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א. הבחורים סועדים בישיבה על שולחנות המסודרים על מספר קומות כשלכל אחד קערת ליל הסדר משלו

נקודה מעניינת הינה כי ליל הסדר הינו הזמן היחיד בשנה בו סועדים הרבנית תליט"א ושאר בנות המשפחה לצד שולחן האדמו"ר, וזאת כפי שהיה מקובל בבעלזא בשנים קדמוניות.

יצויין כי כ"ק האדמו"ר מבעלזא מזהיר בכל שנה את נכדיו שיזכרו כי אין לגנוב את האפיקומן וזאת כנהוג בחסידות בעלזא בשל העניין שלא להרגיל את הצעירים כי ישנו "מעשה גניבה" המותר כביכול לעשותו.

האברכים ובעלי המשפחות מגיעים לטיש ליל הסדר לאחר "שולחן עורך", אחרי שסיימו לערוך אותו בביתם יחד עם בני המשפחה.

בחסידות ויז'ניץ הוחלט השנה בהחלטה תקדימית על-ידי מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א שהורה כי אין לאברכים בעלי משפחות להשתתף בעריכת ליל הסדר ע"י האדמו"ר, ועליהם לעשות אותו בצוותא יחד עם בני המשפחה, לאברכים יותר להשתתף רק עד "שולחן עורך" כשלאחר מכן עליהם לשוב לביתם ולערוך את הסדר עבור ילדיהם ובני המשפחה.

מנגד, כבשנים עברו, בחורי הישיבות של החסידות ישהו בעריכת ליל הסדר אצל הרבי, כשבויז'ניץ נהוג לגנוב את "האפיקומן" כשבדרך כלל עושה זאת אדם הזקוק לישועה כשעל פי המקובל - הבטחת הצדיק אינה שבה לעולם ריקם.

בחסידות צאנז הדברים קצת שונים. רובם של בחורי ישיבה נוסעים לערוך את ליל הסדר אצל הוריהם, אך היחידים הזוכים להסתופף בצילו של הרבי ולשהות בצד שולחנו בליל הסדר הינם דווקא אותם האברכים הנמצאים בתוך השנה הראשונה לנישואיהם.

שריפת חמץ עם הרב קנייבסקי

הסיבה היא: בכדי שילמדו מהרבי כיצד על אברך לנהוג בליל הסדר בביתו. בצאנז ישנו מנהג מיוחד בו במהלך הסעודה אומרים כל נכדי האדמו"ר בפניו פלפול תורני מיוחד אותם הכינו לבד, המכונה "פלפול מה נשתנה".

כמו בבעלזא, גם בצאנז לא נהוג לגנוב את האפיקומן.

סדר יומו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א: ביום י"ד בניסן קם מרן ארבע שעות לפני הנץ ולומד את לימודיו הקבועים, ולאחר מכן, בזמן הנץ, יוצא לתפילת שחרית בבית הכנסת לדרמן הסמוך לביתו.

מיד אחרי התפילה, בחצר הבית כנסת ובהשתתפות מאות אברכים ובני ישיבות עורך מרן הגר"ח קנייבסקי שהינו בכור את הסיום השנתי על תלמוד בבלי וירושלמי.

בסוף זמן אכילת חמץ ובתחילת זמן הביעור יורד מרן הגר"ח מתחת לביתו לשרוף החמץ, שב לביתו ומתחיל מחדש את התלמוד הבבלי והירושלמי כשלומד את שמונת הדפים הראשונים ממסכת ברכות בכל אחד התלמודים.

בליל הסדר כבר 50 שנה שמתארחים אצל מרן הגר"ח, בנו בכורו הרב הגאון רבי אברהם ישעיהו קנייבסקי ובני משפחתו.

מרן הגר"ח ישוב בראש השולחן כשעל ראשו חבוש השטריימל אותו נוהג לחבוש בימי חג ומועד, ומתחיל את עריכת ה"סדר".

מרן הגר"ח מקפיד לאכול ל"מרור" חזרת מיוחדת מרה במיוחד כשבערב החג מגיע רופא בכדי לבדוק ולמדוד את הכמות אותה מרן יכול לאכול וזאת בשל החריפות היתירה.

הגר"ח מתנגד בנחרצות לגניבת האפיקומן ואומר תמיד בשם אביו מרן ה"סטייפלער" זצ"ל, שאיננו מחנכים את ילדינו לגנוב חלילה.

"עם הגר"ע, מרגישים את יציאת מצרים"

מרן אומר את ההגדה בהטעמה ושר את כל השירים בניגונים המקובלים מבית אבא.

הגר"ח אינו מרבה להוסיף על מה שכתוב בהגדה ובשולחן עורך אומר ווארטים קצרים על מעלת חג הפסח,

ליל הסדר בצילו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, הינו חוויה רוחנית שלא נשכחת -מספרים נכדיו. עד לפני 5 שנים כל בניו ונכדיו היו מסובים גם יחד על שולחנו של מרן, אך בשנים האחרונות בשל הריבוי בלי עין הרע, מתארח אחד הילדים עם בני משפחתו.

הרב עובדיה שם דגש על חינוך הילדים, כשלדברי המסובים הוא מספר ומתאר את יציאת בני ישראל ממצרים ממש כאילו והדבר מתרחש היום.

במשפחתו של מרן מקובלת המסורת שהנכד שהגיע לפרקו, זוכה להטיף מהגביע של מרן בשעה שקוראים את עשר המכות כשעל פי העבר כל מי שזכה לעשות כן, מצא בסיעתא דשמיא את זיווגו באותה שנה.

סדר ליל הפסח אצל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן נערך בהשתתפות המשפחה המצומצמת, כשאצל הראש ישיבה נהוג כי כל אחד מהנכדים שואל את שאלת ה"מה נשתנה" בנפרד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במהלך הסעודה מרבה מרן ראש הישיבה לשלב בעיקר מפירושי קדמונים כשלעיתים מוסיף הערות מדיליה. מידי פעם הוא פונה בחביבות לאחד מנכדיו ומבקש ממנו להשמיע תירוץ על קושיה מסויימת.

ה'ראש ישיבה' אומר את ההגדה בנעימות מיוחדת, כשהוא משתדל לומר גם את ההלל לפני זמן חצות.

את תפילת "נשמת כל חי" אומר ראש הישיבה בהתעוררות מיוחדת כשהוא מדגיש ומטעים כל מילה ומילה.

 את הפיוטים בסוף ההגדה משורר מרן ראש הישיבה בניגונים מיוחדים וישנים המקובלים אצלו מזמן לימודיו בעיר בריסק, ניגונים שאינם ידועים בקרב הציבור,אך מרגשים ומעוררים את הנפש.