אאא

יש לנו שכן, מהמחמירים הגדולים של בני ברק והגלילות. בכל שנה כשפורים מפנה את מקומו בשמחה לפסח, לחץ הדם שלו שובר שיא חדש . רק מהלחץ איך הוא יספיק את ה"חי רגעים" הוא כמעט מת.

שנה שעברה פגשתי אותו בליל שבת הגדול עם פרצוף "שבת תשובה". "קרה משהו?" שאלתי בדאגה.  "תגיד, לוח שנה אתה מכיר? "כן", עניתי "אפילו לוח הכפל" . "נו אז מה אתה שואל, עוד יומיים פסח, מה אתה רוצה שאני ישב רגוע עם ארבעס?".  "בסדר, אבל שבת היום, מה יש לעשות? אתה לא יכול אפילו לשטוף את החסות למרור". "איזה חסות? זה מרור זה!? תבוא אלי אני אתן לך מרור אמיתי שלא תשכח אותו גם כשתאכל תפוח בדבש".  

"לא מעוניין תודה, אבל באמת ר' אלימלך, למה לא תנוח? לפחות בשבת". אמרתי.  "מה לנוח? שבת הגדול אצלי זה היום הכי לחוץ בשנה, אני חייב למצוא חומרא חדשה לפסח, זה מנהג אצלי כבר עשרים שנה, כל פסח-חומרא חדשה, זה גם פוטר לי איזה ספק בברכת שהחיינו". "טוב מצטער שהפרעתי" נפרדתי ממנו מנסה להבליע את החיוך הסורר. "אולי תעזור לי למצוא משהו, גם לך לא תזיק איזו חומרא קטנה". הוא קרא אחרי.

בבוקר השבת  פגשתי אותו אחרי התפילה תוך כדי שהוא גורר בצעקות את ילדיו הבוכים לאכול פיתות בשמש הקופחת.  "נו מצאת משהו?" שאלתי. "לא. גורנישט. היה לי דווקא משהו טוב, אבל יצא לי שזה חומרא דאתי לידי קולא, אז זה ירד מהפרק. מה עושים??? עוד מעט ליל הסדר!" הוא אמר בקול רועד.  "הקב"ה ימצא לך חומרא הגונה בעתו ובזמנו" ברכתי אותו בחום ציני, ועליתי לסעוד עם משפחתי בסלון הממוזג.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בדרשת שבת הגדול רב השכונה שליט"א דרש בדין שמחת יו"ט, הוא ציטט את השו"ע באו"ח תקכ"ט "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים עליו.כיצד משמחן? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין..." הוא דן במשך שעה ארוכה האם דין שמחת יו"ט מדאוריתא או מדרבנן וסיים בברכת פסח שמח.

בסיום הדרשה נגשתי לשכני ר' אלימילך ושאלתי אותו איך הוא מקיים את דין שמחת יו"ט בביתו. "תשמע, אני שותה רבעית יין כל יום בפסח, יותר מזה אני לא יכול, גם הכמות הזאת משביתה אותי. לגבי אשתי, היא מוחלת קבוע על מתנה, אז זו לא בעיה. והילדים מקבלים מצה עם שוקולד זה יותר מ"קליות ואגוזים" לא?". חשבתי רגע ואמרתי "אולי אתה צודק אבל מצאתי לך חומרא חדשה, לך תקנה לאשתך איזה תכשיט, לילדים איזה משחק יפה, ואל תשכח גם אותך. תקנה לך משהו שאתה אוהב". "נו באמת אני לא מחפש חומרות של עולם הזה, אני מחפש משהו קצת יותר רוחני." הוא כמעט נעלב.

ביו"ט ראשון ראיתי אותו הולך בנחת לא אופיינית עם משפחתו. "גוט יו"ט" הוא ברך אותי בהתלהבות, "שכוייח על החומרא. לא מצאתי שום דבר אחר, אז קיבלתי את ההצעה שלך, פינקתי את המשפחה כמו שרק מחמיר כמוני יודע. תאמין לי כזה פסח שמח לא היה  לנו מעולם, ממש חומרא דאתי לידי שמחה".