אאא

25 ממשפחות המגורשים שהשבוע עברו להתגורר באהלים במושב "בוסתן הגליל" בצפון, כבשו את הכותרות. לא בעיתונות החילונית, אלא בדתית.

אך בקרב המגורשים עצמם, אומרים ל"כיכר השבת" שבעייתם של אלו שלא הצליחו להתארגן, אין להם בית ואין להם עבודה הוא דבר מחריד וקשה, אך לא פחות קשים מהם הם חיי כלל ההורים שגורשו מבתיהם שבנוסף למכת הגירוש, ספגו מכה אחרת בדמות התנתקות יותר ממחצית מילידיהם מן הדת ומן המסורת.

נתונים אלו כלולים בחומרים שהכינו המגורשים לוועדת החקירה שנתמנתה לבדוק את (אי) טיפול הממשלה במגורשים.

החומר שריכזו המגורשים מביא עדויות על כך שקרוב ל-60 אחוז מכלל המגורשים, מבוגרים כצעירים, נזקקים מאז הטראומה שעברה עליהם, לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. כמה מן המתיישבים הלכו לעולמם כשלבם נשבר עליהם, ואחרים שמו קץ לחייהם.

השר דניאל הרשקוביץ, שמונה לטפל במגורשים, אמר היום כי "העובדה ש-4 שנים לאחר ההתנתקות העקורים עדיין רחוקים מלגור בבתי קבע היא בושה למדינת ישראל".

הרשקוביץ ביטל את תוכניותיו שנקבעו מראש ויצא למושב "בוסתן הגליל", שם נפגש עם מגורשי גוש-קטיף שנכנסו לגור באוהלים, נועד עם נציגיהם ושמע את סיפוריהם.

אבישי בר יהודה, העומד בראש קבוצת המגורשים שעברה לאוהלים אמר לשר כי "הממשלה לא קיימה את ההבטחות שנתנה לנו בנוגע לבתי הקבע ופתרונות התעסוקה. אנחנו אנשים מתים מהלכים. כמעט כולנו בגילאים מתקדמים, ללא עבודה וללא אפשרות להקים בית. אנחנו בסך הכול רוצים להגיע אל המנוחה והנחלה, לבנות בית, לעבוד ולהמשיך קדימה".

"אנחנו רוצים להתיישב בגליל. עד שמישהו ממדינת ישראל ייתן תשובות ופתרונות לישיבה שלנו בגליל פיצלנו משפחות וניתקנו ממשפחותינו כדי ליישב את מדינת ישראל אך עכשיו אנחנו שוב משלמים את המחיר".

"מדינת ישראל התחייבה ליצירת מקומות תעסוקה גם למגזר הציבורי ונכון להיום אף אחד מאיתנו לא השתלב בעבודה כזו, הבטחות לחוד ומעשים לחוד".