אאא

השבוע בימים שני ושלישי התקיים בירושלים "פורום המנהלים" הרביעי של עיתון המודיע. פורום מעין זה מהוה מפגש חשוב שמנהל מוסד ועסק חרדי כמעט ואינו יכול לוותר עליה, ואכן היה שם פסיפס רחב ביותר של הציבור החרדי על חוגיו ורובדיו ברמה ארצית רחבה ביותר, עם ביתנים ותצוגות עשירות ומעשירות, ודיונים ופורומים רבים שנידונו בו רוב ערכי הליבה הנוגע ליכולת קיומו ושגשוגו של הציבור החרדי בארץ-ישראל בעצם התהוותו, על אפשרויות חייו הרוחניים והכלכליים, מול שלטון זר ומתנכר לערכי החיים התורתיים של עם ישראל הממשיך את מורשת אבותיו.

ההשקפה הצרופה עליה התחנכתי וגדלתי, ממורשת אבות אבותי חרדי אשכנז, דרך חממת גידולי ופעולותי במסגרת העדה החרדית, והחוג אליה הנני משתייך, בודאי שלא קיבלה ביטוי ומשמעות באותו פורום, ואלו שכיכבו שם כראש המדברים בודאי שלא היו יכולים להיות האנשים שאני וסביבתי הטבעית מתחככים בהם, מעצם העובדא שאיננו נסמכים על תקציבי השלטון הכופר, זאת על פי הוראת רבותינו מדור-דור, ואיננו כלל שותפים וחברים עם ראשי המדינה וזרועות הביצועיות שלהם.

כל קשר הכרחי שיש בינינו לבין הרשויות הם אך ורק נקודתיות ומעשיות, להבטיח את יכולת קיומינו בדרכנו אנו, שלא יפגעו בנו במגורינו בארץ ישראל שאנו גרים בה במצוות ישוב אר"י ואהבתינו לארץ המבטחת מדורי דורות, עוד לפני והרבה טרום הסכמת הציונות להחליף את מקום הקמת המדינה הציונית בארץ הישוב העותומאני בפאלאסטין במקום העדפה ה'הרצל'אית וה'נורדאו'ית באוגנדה.

אך דבר אחד השתקף לכל אורך הדיונים הפוליטיים והמדיניים של פורום המנהלים: תחושת הנרדפות וההתנכלות לציבור החרדי... הבריח התיכון בתוך הדיונים המבריח מן הקצה אל הקצה, בדיונים של ליצמן את גפני, ישי את אטיאס, פינדרוס את קנופ, הפוליטיקאים החרדיים בכנסת המינים ובעיריות, דרך העיתונאים ואנשי הלוביסטים והמקצוענים בכל תחום ובכל מקצוע, כולם דיברו על התנכלות שיטתית ונחושה של כל זרועות השלטון, בכל המשרדים ובכל הלשכות, מכל השכבות ובכל המחלקות לקפח ולפגוע בציבור החרדי:

בחינוך, בדיור, באפשרות לצאת לעבוד במקצועות הנקראות חופשיות. בכל תחום ופינה, ישנו תחושה ברורה ומוכחת של התנכלות סידרתית ושיטתית לציבור החרדי, ואין שום מקום דרך של פשרות והבנות, כי על מה שלא נלחמים בכל הכח והעוצמה, אי אפשר להשיג.

הדברים שאני כותב הנני עדות אישית ויכול לחתום על הדברים. יש גם אפשרות לקנות את ההקלטות של הדיונים, ואם תרצו ותאזינו לדברים, גם אתם תשמעו לנימי הדברים האלה.

משמעות הדברים הוא, כי תחושה זו מקיפה את כל הציבור החרדי, וזו לא תחושה – זו עובדה!

* * *

חוט אחד חוצה את כל המעגלים החרדיים, והתחושות הם אותם תחושות, והעובדות הם אותם עובדות. סדנא דארעא חד היא.

הציבור החרדי עד למערכה קשה ומסובכת בענין אשה כשרה מירושלים, אמא מסורה לחמשה ילדים הנמצא בתקופה רגישה בחייה, ונעצרה במעצר אכזרי קשה וסאדיסטי, בחשד נדיר ביותר, כאילו היא חולה על מחלה הנקרא תסמונת מינכהאוזן, שאיבחונה נדיר ביותר, והיא האשה החרדית הראשונה בהיסטוריה הרפואית במדינת ישראל החשודה כמאובחנת בתסמונת זו.

מי שלא ראה את הזעם וחרדת הקודש של הציבור בירושלים בליל שישי האחרון, לא ראה מוכנות למסירות נפש מעולם. וכולם עם אותה תחושה שהשלטונות כאן בארץ רוצים ומתכוונים לפגיעה מכוונת בציבור החרדי על כל שלוחותיו ורובדיו – בדיוק כמו תחושת החכי"ם וחברי העיריות ואנשי הרשויות השונים בפורום המנהלים. חוט אחד חוצה את כל המעגלים האלה, וזה תחושה והרגשה שאי-אפשר להתכחש אליה.

כחמשת אלפים איש יצאו מככר השבת אחרי שמיעת דברי רבנים חשובים, וקיבלו על עצמם לעמוד בשער למחות עד כדי מעצר, במטרה למלא את בתי הסוהר במדינה עם אלפי החרדים, ומתוך תחושה שרק על ידי כך ישכילו השלטונות לשמוע את הכאב והזעקה נגד ההתעללות באשה כשרה אשר השלטונות רוצים להרוס לה את הבית היהודי המפואר שלה.

בין הדברים שנשמע בעצרת נאמר, כי אין כל עילה להאשמות כלפי האשה, והכל עלילה שפלה של הרשויות בכדי להרוס בית יהודי נאמן לה' ולתורתו, ואם מדמים להם אנשי המשטרה והפרקליטות שהם חזקים ממנו, אנו אומרים להם אתם טועים, אנחנו חזקים ממכם. לכם אמנם יש צבא ומשטרה עם בתי סוהר סוסים וזרנוקי מים מקלות ואלות, אבל לנו יש את הצוואר שאנו מוכנים להושיט אותה למען להציל משפחה יהודית ואמא כשרה בישראל, ומול הצוואר שלנו כבר ניסו גדולים ואבירים ממכם, ואנחנו יכולנו עליהם וניצחנו אותם.

זו היתה התחושה ולקראת זה יצאו כולם בנחישות ובמסירות. הם הגיעו לכביש מספר 1 והתישבו על האספלט; לא זזו ולא נבהלו ולא ברחו לא מזרנוקי המים, ולא מהסוסים והפרשים שדהרו מעל ראשם, ולא ממכות השוטרים מיחידת הגבעונים שהכו בהם ללא רחם באלות; ולא מול תשעה האמבולנסים של מד"א שפינו אברכים אמיצים עם שברים בגלגולת ובכל חלקי גופם; וגם נדחקו והתחננו להיעצר בבית האסירים.

למעלה ממאתיים חמישים איש נעצרו ע"י המשטרה באותה הפגנה, חלקם שוחררו אחרי שישבו אזוקים באזיקונים בדשא של מלון עץ הזית למשך שעתיים, חלקם ישבו כל הלילה והבוקר של יום שישי על הדשא בחצר מגרש הרוסים, וחלק בתוך בית העצורים.

התחושה היא אחת - תחושה המאחד את כל הציבור החרדי - כל אחד בדבר הקרוב אליו: כל רשויות השלטון נגדנו!!!

* * *

חז"ל (תענית כד ע"ב) מספרים לנו: אמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לע"ש. ומכאן למדים אנו שגדולי הדור הם המזינים אותנו, ועלינו לשמור עליהם מעל כל משמר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מאוד קשה להבין את נציגי העיריה שניסו להבין ולהצדיק את הכרזתו של ראש העיריה שעוצר את שירותי העיריה בשכונות גאולה ומאה-שערים, שזה כולל אי-פינוי הזבל בימים החמים הקשים האלה, ואנו יודעים כמה מחלות הם עלולים להביא על תושבי השכונה, וכמה הם עלולים להיפגע מכך. ובל נשכח שהענישה כולל גם את גדולי ישראל הגרים באיזורים הללו, גם הגרי"ש אלישיב בכלל...

* * *

העיתונאי הבכיר נחום ברנע מ'ידיעות אחרונות', ציטט בעיתונו בער"ש האחרון את חבר מועצת העיר ירושלים, שלמה רוזנשטיין, כמי שאמר: "אני חושב שאילו הייתי חילוני, הייתי תומך היום בהשמדת המגזר החרדי".

כתגובה לדברים הנשמעים קשים מאוד, יצא רוזנשטיין בכותרת ואומר: הציבור החרדי לוקה בהבנת הנקרא. הבנתם? כולנו מפגרים, כולנו דבילים, כולנו טועים, ויש רק אביר אחד בציבור שקוראים לו רוזנשטיין, שיכול להגיד הן ולא בנשימה אחת; להטיח דברים ולהתכחש אליהם בעפעף עין. ואנחנו עוד צריכים לסבול שבר-נש זו מייצג את ה'חרדים' בעירית ירושלים...

אזניי שמעו אתמול את תוכחתו של שותפו מר פינדרוס, שאמר לרוזנשטיין בדיון מושב עיריית ירושלים שבהנחייתו בפורום המנהלים של המודיע, כשפינדרוס נענה לרוזנשטיין במיקרופון פתוח: תפסיק כבר לעשות נזק עם הדיבורים המיותרים שלך...