אאא

ילדיו של ר' יעקב בן ה-78 הרגישו שמשהו לא בסדר בתפקוד שלו. הוא החל לשכוח היכן השאיר את מפתחות הבית, לעיתים אפילו פספס את תחנת האוטובוס בה הוא אמור לרדת בדרכו לבקר את נכדיו.

למרות זאת, ידעו ילדיו של ר' יעקב כי הוא ממשיך לשנן וללמוד דבר תורה, וממשיך ללמד את שיעוריו בישיבה לצעירים, כך שלא חשבו שייתכן כי הוא מאבד את זכרונו ובעצם חווה את שלביה הראשונים של מחלת האלצהיימר. לאחר תקופה מסוימת החליטו יעקב שכבר חש בעצמו כי זכרונו מתעתע בו, אשתו וילדיו כי הגיעה העת לבדיקה רפואית. למרות החששות פנו לאבחון פסיכו-גריאטרי אשר הצביע על סימנים ראשונים למחלת האלצהיימר. "הכול מעשה ידי שמיים" אמר יעקב שלא התייאש וביקש לקבל את הטיפול הטוב ביותר. ההתחלה המוקדמת בטיפול התרופתי והלא-תרופתי, המעקב הרפואי המתאים ותמיכת המשפחה הבלתי מסויגת אפשרו ליעקב ולבני משפחתו עוד מס' שנים של זמן איכות יחדיו בטרם הידרדר מצבו.

מחלת האלצהיימר היא מחלה המחולקת למספר שלבים המצריכים היערכויות שונות במישור הטיפולי, הן בטיפול התרופתי והן בסיוע לחולה. השינוי בתפקוד ובצורכי החולה בין השלבים השונים הוא משמעותי אבל הדרגתי ולכן דורש ערנות והיערכות מתאימה של הסביבה לתמיכה בחולה ובמטפל העיקרי בחולה. פרופ' יורם ברק, מנהל החטיבה הפסיכו-גריאטרית בביה"ח אברבנאל מפרט על דרכי הטיפול השונות במחלת האלצהיימר:

הטיפול התרופתי

"בהנחה שהאבחון בוצע מוקדם, השלב הקל של המחלה הוא השלב המגיע מיד אחריו. בשלב זה לא יחולו שינויים דרמטיים בתפקוד ובזיכרון אלא בעיקר תחושה של שינויים בזיכרון וצורך בתזכורות שונות. לעיתים האדם עצמו ירגיש זאת ולעיתים סביבתו הקרובה. בשלב זה מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי מוקדם ככל האפשר כדי להאט את קצב ההידרדרות של המחלה, טיפול זה ייעשה באמצעות תרופות ממשפחת בולמי מפרק האצטילכולין. בשלב הבינוני של המחלה תשולב בטיפול תרופה ממשפחת הממנטין שתסייע אף היא בהאטת קצב ההידרדרות.

הטיפול התומך

"הטיפול התומך בחולה מתבסס על טיפול בבעיות התנהגות ורגש דוגמת בעיות שינה, אכילה, דיכאון וכן הלאה. מעבר לכך מתבסס הטיפול שאינו תרופתי על הקפדה על שימורם של מספר אלמנטים באורח החיים כך שיסייעו לחולה בתחושותיו ובשימור יכולותיו הקוגניטיביות. הקפדה על חשיפת החולה לחברה חשובה, בדגש על השלב המוקדם והבינוני של המחלה, החשיפה יכולה להיות הן ברמת המשפחה והן ברמה של מעון יום המאפשר מפגש חברתי עם בני גילו של החולה. ביצוע התאמות שונות בבית כך שתתאמנה לצרכי החולה מהוות נדבך נוסף בשימור איכות חייו. כמו כן, משערים כי טיפולים תומכים באמצעות מוזיקה, מגע, הבעה ביצירה וכן הלאה עשויים אף הם לסייע בהרגעת החולה ובשמירה על יכולותיו המחשבתיות.

התמיכה במטפל העיקרי

"המטפל העיקרי הוא בד"כ בן זוגו של החולה או אחד מילדיו. מטפלים אלה עומדים בפני אתגר לא פשוט. בשלבי המחלה הראשונים ההתמודדות היא בעיקר עם תופעות של אבדן זיכרון אך בשלבים מתקדמים יותר מדובר בהפרעות התנהגותיות שעלולות לבוא לידי ביטוי בזעם, בהתנהגות בלתי הולמת וכן הלאה. ברקע של בעיות אלה קיימת העובדה כי החולה אינו מודע למצבו ולעיתים אפילו לא מזהה את המטפל, מה שעלול לגרום לעלבון. חשוב לסייע למטפל ומומלץ להיעזר בפעילויות עמותת החולים – עמד"א, הכוללות קבוצות תמיכה, טיפול פרטני וכו'. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה נכנס האלמנט הנדרש של עזרה סיעודית, בין אם זה בבית ובין אם זה באמצעות אשפוז החולה במוסד סיעודי.

לדברי ד"ר טלי וישנה, מנהלת מרפאה פסיכיאטרית לנשים, ביה"ח "מעייני הישועה": "התמיכה המשפחתית וחיי הקהילה המאפיינים את הציבור המאמין מאפשרים תמיכה טובה יותר בחולה האלצהיימר ובעקבות זאת מסייעים בשמירה על תפקודו ובהאטת הידרדרות המחלה. התפילות במהלך היום, השבת במהלך השבוע, ראש החודש וחגים ומועדים אחרים מסייעים לחולה לשמור על חיבור למימד הזמן". עוד מוסיפה וישנה: "חשוב לסייע לחולה להמשיך בלימוד תורה ושינון תפילות על מנת לשמור על רמת פעילות קוגניטיבית מסוימת, דבר אשר עשוי לסייע אף הוא בהאטת קצב ההידרדרות של המחלה. המעטפת הכוללת את התמיכה המשפחתית בחולה יחד עם הטיפול הרפואי המתאים היא חובה שעלינו למלא כלפי הורינו כחלק ממצוות כיבוד אב ואם".

פרופ' ברק מסכם: "הטיפול באלצהיימר מתבסס על שני עוגנים מרכזיים. העוגן התרופתי כולל הקפדה על טיפול כבר בשלב מוקדם והתמדה בטיפול לאורך מהלך המחלה תוך הסתייעות בטיפולים תומכים. העוגן הנוסף והחשוב לא פחות הוא התמיכה והסיוע למטפל העיקרי. שמירה של שני עקרונות מרכזיים אלה תאפשר להאט את קצב הידרדרות המחלה ולשפר את איכות חייהם של החולה ושל בני משפחתו".

למידע נוסף בנושא הטיפול במחלת האלצהיימר ניתן לצפות בסרטון בהשתתפות פרופ' ברק באתר "חיים עם אלצהיימר" – Alz.co.il.