אאא

בסקירה הפיסקלית החצי שנתית פרסם אתמול בנק ישראל, הוא הדגיש כי היקף הגזירות, קיצוצים תקציביים ותוספת מסים, שיהיה על הממשלה להטיל על הציבור בתקציב השנה הבאה, יסתכם בסכום גדול במיוחד של כ-18 מיליארד שקל. גורמים באוצר טוענים כי הפער בין התחייבויות הממשלה לבין תקרת התקציב יעמוד על 15-10 מיליארד שקל.

יחד עם הערכות אלה אומרים גורמים בסביבתו של שר האוצר, כי למרות הצהרות בנק ישראל על הצורך בעלאת המסים בהיקף של כ-11 מיליארד שקל, לא תהיה כל העלאת מסים.

משרד האוצר טרם סיים את מלאכת חישוב העלויות לקראת תקציב 2015. כבר בשלב זה, מסבירים באוצר, ניתן לומר כי גם משרד הביטחון יאלץ לעשות התאמות בתקציבו כלפי מטה. "על משרד הביטחון להיכנס לאלונקה יחד עם שאר המשרדים שכן אם לא יעשה זאת הפגיעה במשרדים החברתיים תהא גדולה", מסבירים באוצר.

הערכות משרד האוצר מבוססות על מודל שונה מזה של הבנק וכאמור מגיעות לסכומים נמוכים משמעותית. באוצר לא מסבירים את מקור הפער הצפוי בהערכות ונמנעים מלהשוות או להסביר את נתוני הבנק.

הבחירה שלא להעלות מסים משאירה למשרד האוצר שתי אפשרויות - לקצץ בהוצאות הממשלה בהיקף של החריגה שתמצא, או להגדיל את הגירעון, שאמור לרדת ב-2015 ל-2.5% מ-2.75%. לכל בחירה יהיו עלויות - בין אם ריבית על החוב שתושת בעתיד, שזו האפשרות הפחות מועדפת על בנק ישראל, ובין אם קיצוץ בהוצאות שנרגיש כבר עכשיו.