אאא

נצרכתי השבוע להגיע לקניון מלחה בירושלים, לקנות דבר מה.

בקניון זה, שלא ראוי שיסתובב בו אדם חרדי אף פעם, ראיתי עשרות עשרות של בנות חרדיות מסתובבות. משועממות.

בנות שנראות מבית טוב, כאלו שלומדות בסמינר טוב, כאלו שלא יקראו חלילה שבועונים וכדומה, הלכו להן לקניות שם - בקניון, עיר החטאים.

*   *   *

עַל הַנִּסִּים

וְעַל הַנָסוֹת

הַנָסוֹת וּבוֹרְחוֹת

מִבֵּית הַסֵּפֶר

*   *   *

אני לא מדבר על הכסף הרב שמתבזבז שם על ביגוד, אני אפילו לא מדבר על סוגי הבגדים שקונים שם, אני לשמחתי גם לא מבין בזה בכלל, אני מדבר על המקום.

להסתובב בקניון בלי לעשות כלום, זה דבר נוראי, הבטלה מביאה לידי שעמום.

ומי אשם בכל זה? מנהלי הסמינרים ובתי הספר.

מי שמע על חופשת חנוכה? האם כל כך קשה לבנות ישראל לראות את אביהן מדליק נרות עד שהן נזקקות לחופשה?

או שאולי כל כך קשה להזריק ריבה לתוך הסופגניה, ולכן צריך לתת לכל המורות חופש?

תחשבו קצת על הגרורות של המחלה הנוראה הזו, מחלת החופש.

*   *   *

רַבִּים בְּיַד מְעַטִים

רַבּוֹת מִתַּחַת לְמַּעַטִים

מַעֲטֵה שֶׁל קְנִיּוֹת

בְּעֵמֶק הַבָּכָא.

*   *   *

אני לא יודע מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, אבל אני יודע גם יודע שאם לא יהיו ביצים לא יהיו תרנגולות.

איך בת, שמכלה את זמנה על סיבובים בקניונים תצמח להיות אמא יהודיה למהדרין?

איך מנהלי הסמינרים חושבים שהבנות תוכלנה לצמוח למורות בדרך ישראל סבא, אם יאפשרו להן לנבור באשפתות?

איך הורים יכולים לברך את בנותיהם שיצמחו ויגדלו כשרה רבקה רחל ולאה, בה בשעה שהם עצמם נותנים להן לגדול כושתי וזרש?

איך? איך? איך?

*   *   *

יִמּוֹל לָכֶם כָּל זֵכֶר

וְלֹא -

יִשָּׁאֵר רַק זֵכֶר

ל - לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתְךָ

*

ובענין אחר:

עוד בעודי בירושלים עצר לידי רכב ובו ארבעה צעירים, חילונים למהדרין.

כבוד הרב – פנו אלי – איזה נר מדליקים קודם ביום השני? את הנר החדש או את הנר הישן?

עניתי להם שכמובן מדליקים קודם את הנר החדש, שנוסף היום, לחיבובה של המצווה, וממשיכים ומדליקים את הנרות הישנים.

כנראה שטעיתי כשלא רציתי להרחיב ולומר להם שיש כמה שיטות בדבר.

אתה רואה? פנו שלושה מהם לרביעי, הרב שלך הוא "סתם נעל".

כוחה של תמימות. כוחה של הסתה.