אאא

פרויד, תת מודע, קונפליקטים וספה

ראשיתו של הטיפול הפסיכולוגי הוא אי שם במאה ה19, כאשר זיגמונד פרויד טבע את המונח פסיכואנליזה. הטיפול הפסיכואנליטי המוכר גם בשם טיפול דינמי הוא טיפול שמטרתו להעלות למודעות את היצרים, המניעים והדחפים הנמצאים בתת מודע. הנחת היסוד של הפסיכואנליזה היא שלכל אדם יש יצרים ודחפים אפלים שאסור לו לחשוב עליהם והם נמצאים בתת מודע. אותם דחפים יוצרים קונפליקטים פנימיים בלתי מודעים, שמפריעים לשלוותו של האדם ומתבטאים בקשיים נפשיים. דוגמא לכך יכולה להיות אדם שבתת מודע שלו יש כעס גדול על הוריו. אם אותו אדם אינו מרשה לעצמו להרגיש את הכעס הזה, והוא מתכחש אליו, הכעס יכול לצאת בצורה מעוותת, לדוגמא בתור דיכאון, שהוא כעס המופנה פנימה. המטרה בטיפול אם כך היא, להבין את הדחפים, להפסיק להתכחש אליהם ולפחד מהם, ואז לבחור בהתנהגות הנאותה, מתוך מודעות ובגרות, ולהשיג שלווה.

אנשים באו לטיפול פסיכואנליטי על מנת לגלות את צפונות ליבם. הם נהגו לשכב על הספה ולדבר בחופשיות כאשר המטפל נשאר אנונימי ומאופק. המודעות הושגה על ידי שיטות כמו אסוציאציות חופשיות, ניתוח חלומות וניתוח היחסים שבין המטופל למטפל. זאת שיטת טיפול ממושכת, מעמיקה ויקרה, שהתבצעה על ידי 4 או 5 פגישות בשבוע במשך תקופה ארוכה. שיטה זו כמעט ואינה קיימת כיום.

אחרי פרויד, קמו הניאו-פרוידיאנים, תיאורטיקנים שונים כמו ביתו של פרויד - אנה פרויד, אריק אריקסון, אלפרד אדלר ועוד רבים שיצרו תורות נפש חדשות, והתמקדו באספקטים שונים של האשיות.  כיום מקובלת שיטת "פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית", המבוססת על התיאוריות של פרויד ושל הניאו-פרוידיאנים. זאת עדיין שיטה החותרת להבין את המניעים העמוקים להתנהגות, אך היא כוללת שיחות של פנים אל פנים, המטפל מעורב יותר בשיחות, הפגישות נערכות פעם או פעמיים בשבוע, ובמקום לערוך ניתוח מלא של כלל האישיות, תהיה התמקדות במקורותיהם של הקשיים הספציפיים המפריעים למטופל.

פסיכותרפיה פסיכואנליטית, היא השיטה אותה מדמיינים רוב בני האדם כאשר הם חושבים אודות טיפול פסיכולוגי. זאת שיטת טיפול המתאימה לאנשים המעוניינים לטפל בבעיותיהם לעומק, ולהגיע לרמת מודעות והבנה גדולים יותר. אנשים בעלי קשיים ביחסים בין אישיים, בעלי יחסים סבוכים עם ההורים, ובעלי הפרעות אישיות יפיקו תועלת מסוג כזה של טיפול. טיפול דינמי מתאים גם למגוון של הפרעות, כמו סכיזופרניה, דיכאון, חרדה, התמכרות וכו', אך חשוב לדעת כי כיום קיימות שיטות רבות לטיפול. חלקם פולשניות פחות וקצרות יותר.

מהספה אל המציאות בשטח, ביהייביוריזם, פסיכולוגיה קוגנטיבית, ומה שביניהם

כנגד מעמקיה של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית קמה הגישה הביהייביורסטית (התנהגותית). הביהייביוריסטים מתמקדים בהתנהגות ובשינוי ההתנהגות. הם מתמקדים בהווה במקום בעבר, ומחפשים תוצאות ממשיות ולאו דווקא הבנה או שינוי רגשי. הטיפול הביהייביוריסטי מבוסס על ההנחה, כי אם נצליח על ידי למידה ותרגול לשנות את התנהגותו של המטופל, הרי שהשגנו את מטרתנו, ואחרי הפעולות נמשכים הלבבות. טיפול ביהייביוריסטי הוא יותר טכני וכולל שיטות אימון מפורטות לשינוי ההתנהגות.  הוא נמצא יעיל במיוחד לטיפול בפוביות ספציפיות כמו פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה, וכן לשינוי התנהגות של אוטיסטים, פגועי נפש קשים ואסירים.

גישה נוספת המתמקדת בהווה ובעתיד, אך עדיין שומרת על עומק היא הטיפול הקוגנטיבי. ההנחה הבסיסית של שיטה זו היא, שרגשות והתנהגות מתווכים על ידי מחשבות ותפיסות, וכי שינוי של צורת החשיבה ותפיסת המציאות יגרור לאחריו שינוי של התנהגות ורגשות. בשיטה זו אנשים לומדים להיות מודעים לדפוסי מחשבה מזיקים ולאמונות בלתי רציונאליות כמו לדוגמא "אני חייב שכולם יאהבו אותי" או  "אסור לי להיכשל" וכדומה, ולומדים להחליפם במערכת אמונות ובמחשבות חיוביות ומועילות יותר. זהו טיפול היעיל במיוחד להפרעות של חרדה ודיכאון.

ישנו גם תחום ביניים של שילוב של שיטות ביהייביוריסטיות –קוגנטיביות. אלו שיטות המתמקדות בשינוי ההתנהגות והחשיבה, הם משלבות טכניקות של אימון התנהגות יחד עם שינוי חשיבה. הטיפול המשולב נמצא יעיל בטיפול בהתקפי פאניקה, הפרעות אכילה ודכאון.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מטיפול בבעיות, למימוש עצמי - הומניזם ואקזיסטנציאליזם

כנגד הפסיכואנליזה והביהייביוריזם המנסים, כל אחת בדכה שלה לתקן בעיות ולהתמודד עם מחלות, קמה התנועה ההומאניסטית האופטימית והאידיאליסטית שהכריזה כי האדם הוא טוב במהותו, וכי יש צורך לעודד אנשים להיות בריאים, חזקים וממומשים, ולא רק נעדרי מחלות. התרפיה ההומניסטית מתמקדת ביצירת מרחב בטוח שבו המטופל יכול להרגיש חופשי ומוגן ובכך להיוודע לכוחות הטמונים בו. המטפל ההומניסטי ישקף למטופל את מחשבותיו, ויעודד אותו למצוא את ייעודו ולממש את עצמו. גם טיפול אקזיסטנציאליסטי עוסק במימוש עצמי, אך הוא קצת פחות אופטימי. גישה זו עוסקת בנושאים של חרדה קיומית ונתינת תוכן ומשמעות לחיים. גישות אלו מתאימות לאנשים שהם בריאים ביסודם, אך נתקלים בבעיות של ריקנות, חוסר משמעות ודכדוך. גישות אלו מתאימות גם לאנשים שעברו משבר, כמו גירושין, שכול, או כל טראומה אחרת ורוצים לעבור את המשבר באופן בריא ומחוזק.

בתכל'ס, מי יעזור לי?

אנשים רבים נרתעים ללכת לפסיכולוג מסיבות שונות. לעיתים התחושה היא שהליכה לפסיכולוג היא חותמת המעידה על חוסר כשירות נפשית. אך יש לזכור כי כיום, פסיכולוגים רבים עוסקים עם אנשים שהם מטבעם בריאים, אך מעוניינים לשפר את רווחתם האישית. פניה לטיפול אינה מעידה על פגיעות, היא מעידה על ניסיון כן ואמיתי להתמודדות ולשיפור. זהו עידן שבו אנשים שמים דגש על אושר ומימוש עצמי, ומוכנים להשקיע ברווחתם הנפשית. גם עניין העלות היקרה המרתיע רבים מלהגיע לטיפול פסיכולוגי נמצא בשינוי. פסיכולוגים רבים פועלים תחת מסגרות קופות החולים, ולמטופלים יש אפשרות להנחות משמעותיות.

כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי כאשר מתמודדים עם בעיה הפוגעת באיכות החיים. טיפול פסיכולוגי אינו כולל חתימה על חוזה לחיים, לעיתים מדובר בכמה פגישות קצרות שיעניקו כלים להתמודדות עכשווית ולאורך זמן. שביעות הרצון מהטיפול משתנה לפי חומרת הבעיה, איכות המטפל, והחיבור בין המטופל למטפל.

חשוב ללכת למטפל המטפל בשיטה המתאימה למבנה הנפשי של המטופל. אם לדוגמא המטופל אוהב לדבר ולחשוב, ומעוניין בטיפול מעמיק וכוללני, כדאי לו ללכת למטפל פסיכואנליטי, אם לחליפין הוא מעוניין בפתרון לבעיה ספציפית, כמו התמודדות עם מחשבות טורדניות, כדאי יותר ללכת למטפל קוגנטיבי, או קוגנטיבי-התנהגותי. עם זאת, לרוב חשוב המטפל עצמו יותר מאשר שיטת הטיפול שלו. חשוב מאד לקבל המלצות ולבדוק בעצמכם את איכות המטפל והכימיה ביניכם. פגישה ראשונה עם פסיכולוג היא פגישת גישוש, ורצוי להחליף מטפל אם הוא אינו מוצא חן בעיניכם. חשוב לבחור מטפל המכיר את תפיסת עולמכם ואת המגזר ממנו אתם מגיעים. מישהו שאתם מרגישים שאתם מעריכים, ורוצים לשמוע את דעתו. זכרו: איכות החיבור בין המטפל למטופל היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהצלחת הטיפול.

שנהיה בריאים!