אאא

מעבר לדאגה, ולתפילות להצלחת העובדים, יצאנו לבדוק את הפן היהודי, אם מותר על פי ההלכה למעביד לפטר את עובדיו מתי שמתחשק לו, ובאיזה הגבלות. וגילינו שלפעמים מותר לפטר, לפעמים אסור, ולפעמים מותר אפילו להכות את העובד...

ובכן, קודם כל צריך לבדוק מה ההסכם שהיה לכל אחד עם המעסיק. מי שאין לו חוזה עם המעסיק לתקופה מסויימת, עירית ירושלים במקרה זה, לכאורה אינו יכול לדרוש להעסיק אותו, אבל בכל אופן, יש מקרים מסויימים שבהם אפשר לאסור על המעביד לפטר עובד בגלל הנוהג במקום. וצריך לבדוק כל דבר לגופו, ולשאול רב.

מי שיש לו חוזה מסודר עם המעסיק, יכול לתבוע ממנו שישלם לו משכורת עד סוף תקופת החוזה, אלא שבניגוד לחוק במדינה שמחייב לשלם משכורת מלאה ברוב המקרים, על פי התורה משלם לו משכורת בניכוי מסויים, כ"פועל בטל", כי הרי כל אחד היה מסכים לקיצוץ במשכורת ולא לבוא בכלל לעבודה...

מי שהתקבל לעבודה בזמן שהיתה לו עבודה אחרת, או בזמן שהיה יכול בקלות להשיג עבודה אחרת, יש מקרים שבהם יכול לתבוע גם את אובדן הרווח שהיה יכול להשיג, בקצות החושן מגדיר את המצב הזה נזק ב"גרמי", אלא שמסייג בכמה הסתייגויות, ואכמ"ל. וכל דבר כמובן צריך שאלת רב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

את מי מותר לפטר

עובדי ציבור שכשלו, בשולחן ערוך כתב שאפשר לסלק אותם מעבודתם אפילו בלי התראה מוקדמת. מי נכלל בגדר עובד ציבור, והאם עובדי עיריה הם עובדי ציבור? צריך לשאול רב. מה שברור, שראש העיר (וכן ראש ממשלה) הוא עובד ציבור, ואם הוא כשל במלאכתו, על פי ההלכה אפשר לפטר אותו.

עובד שחשוד בגניבה, או בגרימת נזק למעביד, יכול לפטרו בלי הודעה מוקדמת. והוסיף הרמ"א דין מעניין - אם העובד מגיע לעבודה ולא רוצה לצאת מהמקום מותר אפילו להכותו עד שיצא.

נ.ב. לא נכלל כאן בדיון מעמדה של עיריה והחובה עליה בקיום הלכה, ואם יש חובה - על מי היא מוטלת.