אאא

השבועות הקרובים הולכים להיות קשים מבחינה כלכלית למרבית המשפחות החרדיות. השמחה היא אכן גדולה, ליל הסדר זהו ההזדמנות היחידה של רוב המשפחות, להתכנס סביב שולחן מפואר אחד ולהרגיש בני מלכים, לפחות פעם בשנה. 

אך תרבות האירוח הנפלאה הזו, של "כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח" מותירה את רובנו לאחר הפסח לפני שוקת תקציבית שבורה. חלקנו ממש נופלים למינוס כבד, אחרים לוקחים הלוואות ומתקשים בהחזרים והשאר נכנסים להכבדה תקציבית ויוצאים ממנה בקושי רב. 

מדור צרכנות נבונה מגיש מספר טיפים שיעזרו לכם לצאת מליל הסדר עם כיס שלם. 

כלל ראשון ניהול תקציב נכון

אם מעולם לא ניהלנו תקציב, יתכן שבשלב ראשון ייקח לנו זמן בכדי לבנות תשתית עליה נשען בניהול התקציב השוטף בחודשים הבאים.

דווקא בניית תקציב תוך כדי ההוצאות הכבדות של האירוח בפסח, יכולות להביא לתוצאות טובות בהמשך, מכיוון שאנו מתחילים מלמטה למעלה. 

בשלב הראשון עלינו לרכז את כל ההוצאות שלנו במקום אחד (אם נעביר את כל הוראות הקבע, התשלומים, המיסים וכו' לכרטיס אשראי אחד, יהיה זה דבר שיקל עלינו את העבודה עד מאוד).

אם אינכם משתמשים בשירותי הדואר האלקטרוני בכדי לקבל את הודעות החיובים השונות, שימו את כל הקבלות, תלושי המשכורת, החיובים וההודעות מהבנק במגירה אחת.

את הוצאות הפסח חשוב לרכז בנפרד. הסיבה לקח היא שהוצאות הפסח משתנות ועלולות להגיע לסכומים העולים על המשכורת החודשית שלנו. בכדי לכסות הוצאות בלתי שגרתיות אנחנו מייחדים כל חודש סכום חודשים מהמשכורת (כמו שתראו בהמשך), כשנדע את כלל הוצאות הפסח שלנו, נוכל להוסיף עוד סכום כסף לסכום החודשי אותו אנו מייחדים להוצאות לא שגרתיות, וכך נוכל לכסות את הגרעון שנוצר בתקציב. 

לאחר שיש בידינו את כל החיובים וההוצאות, יהיה זה הבסיס למאזן החודשי, ומכאן הדרך לניהול תקציב מחושב היא קצרה.

לאחר שיש בפנינו את תמונת המצב הכללית שלנו, נתחיל בעריכת מסגרת תקציב לפי האפשרות הכספית שלנו. נתחיל בהקצאת 5% מההכנסה להוצאות בלתי מתוכננות, אם לפי הודעות החיובים שלנו (כרטיסי אשראי צ'קים וכדו') נראה כי סעיף זה גדול יותר, נפעל כדי להקטין את ההוצאות המיותרות בסעיף זה, או שנקצה אחוזים גבוהים יותר מהמשכורת להוצאות בלתי מתוכננות. לדוגמה, אם התחלתם לתכנן תקציב מייד לאחרי הפסח, תצטרכו לייחד יותר מ-5% להוצאות בלתי מתוכננות. 

לאחר מכן נגדיר את ההוצאות השונות לפי סעיפים: דיור (חשמל, מים ארנונה, תשלומים משכנתא וכדו'), רכב, כלכלת בית וכדו'.

על פי הממוצע מהחודשים הקודמים נוכל להגיע לסכום קבוע לכל אחד מן הסעיפים. את החשיבות יש לתת להוצאות משתנות כמו קניות, מזון, ביגוד וכו'.

תשלומים קבועים כמו משכנתא אינם משפיעים על המינוס המצטבר מכיוון שהם קבועים ואין לנו אפשרות לשחק איתם (לשלם פחות משכנתא לא בא בחשבון, אך לקנות פחות ביגוד בהחלט כן, עם כל הצער שבדבר).

כדאי לחלק את התקציב החודשי בשבוע, כלומר, אם סעיף הוצאות המזון שלנו עומד על כ-2,000 ₪ נחלק אותו ב-4.3 ונקבל 465 ₪ לשבוע. כך נהיה עם היד על הדופק, במידה והוצאנו השבוע כ-500 ₪ על מזון, בשבוע הבא הוצאות המזון יקטנו ב-35 ₪.

הוראת קבע חוזרת? דו"ח חניה? שלמו מייד. ההתמהמהות עם תשלומי קנסות עולה לנו ביוקר. אומנם מכעיס שלא ראינו את התמרור "אין עצירה אין חניה" אך אין לנו הרבה מה לעשות עם זה (בניגוד לאגדות האורבניות על ביטול דוחו"ת), כך תחסכו את הקנסות על פיגור בתשלומי קנסות.

לקחתם הלוואה בכדי לכסות את הוצאות הפסח? כך תלוו חכם

הלוואות לצורך ההוצאות השוטפות - כמו אירוח בחג הפסח למשל - אינן מומלצת, בעבר הבאנו כאן את הדרך בה הלוואת מכניסות אותנו לבור תקציבי. אך בכל זאת החלטת לקחת הלוואה, חשוב שתקראו הטיפים ללווה החכם. 

ראשית, חשוב לא להתפתות לכסף שזורקים עלינו, בסופו של דבר תמיד נחזיר יותר מהסכום שנקח (פעמים רבות בתנאים גרועים) ופעמים רבות אם לא הערכנו נכונה את יכולת ההחזר שלנו, נעמוד מול שוקת שבורה, מינוס עמוק שהדרך לצאת ממנו ארוכה.

אבל הלוואות הם גם צורך, כשאין ברירה הלוואה היא מוצא נכון, אך חשוב לא להתפתות לקחת את כל הכסף שזורקים עלינו, רק אם אין ברירה לוקחים הלוואה!

• לפניכם כמה נקודות למחשבה לפני שאתם אומרים 'מאשר' לפקיד.

  • האם אין לנו ברירה, והלוואה היא המוצא האחרון שלנו?
  • צריכים הלוואה? חשבו במדוייק כמה אתם צריכים, אל תקחו עוד 5,000 ש"ח רק 'שהיה'.
  • לבדוק את הרזרבות הכספיות שיש לנו, סביר להניח שנמצא איזה חיסכון/חוב שיוריד את גובה ההלוואה. (יחד עם זאת             חשוב לא לגעת בחסכונות החשובים לנו, כמו פנסיה, כספים לרכישת דירה וכדו')
  • חשבו במדוייק את גובה ההחזר החודשי, ודאו שהוא אינו 'פורץ' את מסגרת התקציב שלכם. (אין לכם מסגרת תקציב כנסו לכאן וצרו תקציב חודשי בשעה).
  • בדקו את היתרה בחשבון העו"ש שלנו לפני כניסת המשכורת, אם היתרה נמוכה מהסכום אותו תצטרכו להחזיר מידי חודש בחודשו, יש להימנע מלקיחת ההלוואה.
  • אם אנחנו חיים במינוס תמידי, ברור שאסור לנו לקחת את ההלוואה...

באופן כללי התחושה היא שאנחנו במעין מיני מלחמה, מכל כיוון זורקים עלינו כסף, רק תקחו ואנחנו צריכים להתגונן. אולי לא שמתם לב אך יחסי הציבור שנעשים להלוואות הם מהחזקים והמסיביים שיש. מכל כיוון רוצים רק לתת לנו כסף, חברות הליסנג מבטיחות הלוואות בתנאים נוחים רק תקנו רכב, הבנק מעוניין לחלק לנו כסף בכל הזדמנות, וגם חברות האשראי בחגיגה ומנותני אשראי מסויים פר חודש, הם מציעים לנו הלוואות של עשרות אלפי שקלים לכל מטרה בשיחת טלפון אחת.

אם נסתכל על הלוואה כמוצר שמנסים למכור לנו באגרסיביות מרושעת משהו, נקח נשימה ונפעל לפי ההנחיות הרשומות למעלה, סיכוי סביר שנלווה בחוכמה ובסופו של יום לא נעמוד חסרי אונים בפני בור תקציבי.

חג כשר ושמח!

חג ללא אוברדראפט...