אאא

אומן נקראה עיר הגעגועים בפי אנ"ש עוד לפני זמן רב, זה  כשלושים שנה, עת נסעו חסידי ברסלב עם דרכונים מזויפים וניסו לחמוק מקציני ק.ג.ב. העוקבים אחריהם.

אומן נקראה עיר הגעגועים בשל הגעגוע והכיסופין להיות אצל קברו של הצדיק ר' נחמן. ואכן בדורות שעברו עת נכנסו להיכל הציון ניתן היה למשש ולהרגיש קדושה מה היא, והסיפורים על כך עוברים מדור לדור.

אני לא זכיתי אמנם להיות מחומקי סוכני החרש שהסתובבו באוקראינה, אבל כעבור שבע עשרה שנה בציון רביה"ק גם לי יש געגועים לאומן, "לאומן של פעם"...

לאומן שמבחינה גשמית הייתה איום ונורא. ב"ווילות" לא היה מים, הגוי היה שואב מים כל בוקר מהכביש במין ברז מרכזי, ומביא לנט"י. השירותים היו בול קליעה בתוך ביתן בחצר מחוץ לבית, פעמים לא מקורה היטב, ובלילות הקרים והגשומים היה זה מסירות נפש של ממש.

על מאפיות, שווארמה, סופר כשר, אפילו התימהוניים של אז לא העזו לחשוב. מי שרצה לאכול היה צריך להביא כמות כפולה מהבית, שכן חצי מהכמות היו גונבים אנשי שדות התעופה או בעלי הדירות. ומי שרצה לאכול בימי החג באווירת קיבוץ, היה אוכל במגנומטר "אצל קניג" שנתן את הלב והנשמה שלו, אבל לא תמיד המאכלים גם כן החזירו לו אהבה...

ובתקופה ההיא טרם אנשי החסידות התקינו תאורה באיזור הסמוך לציון, שמען של המנורות והתאורה המודרנית עדיין לא הגיע לאומן, והדרכים היו משובשות וחשוכות וכולן בחזקת סכנה.

אבל בציון רביה"ק שאמנם לפעמים היה קר בגוף, אך חם בלב, עדיין לא נוסד תיקון הכללי העולמי, אבל לא הייתה עין יבשה. בערב ראש השנה עת נכנסו זקני וחשובי אנ"ש לעשות וידוי דברים, רק לראותם נכנסים מהורהרים בכובד ראש לציון, קיבלנו יראת שמים. ואם רבי נתן בליקוטי תפילות הרבה להתפלל על יישוב הדעת, דומה היה שלמרות רוב האנשים  -כ-6,500 איש לפני 17 שנה - הרי הציון היה פינה של מנוחת הנפש וישוב הדעת, מקום נורא שאפשר להתפלל ולשפוך שיח, או ללמוד תורה במקום קדוש המסוגלים להיות יחד סם חיים - תורה המשנה את המידות ומספקת תבלין הגון ליצר הרע.

אבל ככל שאומן השתנתה מבחינה גשמית - סופרים כשרים, פלאפל תימני מקורי, פיצה, שווארמה, מלונות נוחים ווילות משופצות - כך השתנתה מבחינה רוחנית לרעה!!!

ככל שהתרבו סוגי הכיפות והאנשים, הרי שאפשר לומר "אומן הפכה לאפר פרה אדומה, מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים".

ובמה דברים אמורים?

כאשר בעלי תשובה שזה מקרוב באו, היודעים לדקלם את תולדות רבינו בעל פה ועוד כמה תורות מליקוטי מוהר"ן (שהרי אין צורך ללמוד הלכה... ובמו עיני ראיתי קבוצה מסוימת שנסתפקו בדבר הלכה ובמקום לשאול רב או לפתוח שו"ע פתחו ספרי רבינו ומה שיוצא זה ההלכה) הפכו כבר למשפיעים ורבנים בעיני עצמם ודבר שמורין בו היתר ליחיד, והלכה ואין מורין כן לרבים, הפכו בהנהגתם להיתר גמור ובריש גלי. איך? כי העיקר שנהיה אצל רבינו!

וכך בהכוונתם ובעיקר "תלמידי הסבא" אנשי "נ נח", משירה וריקודים של שמחה המביאים חשק ללמוד תורה ולקיים מצוות, השתנו סגנונות המוסיקה ובכל דוכן שני מושמעים ברמקולים רבי עוצמה ובווליום מחריש אוזניים. ויחד עם ריקודים בתנועות של רקדני בטן לקול מוסיקת הטראנסים בכיכר פושקינה, חמישה מטר מהציון. הפכה כל חוויית השירה והנגינה החסידית המקורית לאקט של הוללות וקדושה מזוייפת, המביאה חשק לחזור ל... ואם כן מה הפלא שלאחר ריקוד כזה ה'חברה' נכנסים לציון ופותחים בשאגות רמות: "אוייייייייי", הנמשכות לפחות כדקה, ובצווחות אימה: "רבינוווווווו תציל אותי". זהו! לא צריך השתפכות הנפש, לקבל קבלות טובות וכדומה, אלא הרב אמר מספיק שאמרת תיקון הכללי ואתה מסודר...

באומן של היום כל השיח השתנה והוא עומד היום על הפיכת רבינו לאליל חס ושלום. כך גם הקטע המשונה של "עיר הקודש" אומן, שאף בארץ ישראל רק ארבעה ערים זכו להקרא עיה"ק.

ויש עוד הרבה לתאר ולהאריך בקלקולים שנוצרו וגם במעלות שנוספו, אך שהנקודה שאני רוצה להעלות - והיא החשובה ביותר - איך ומדוע בנים לאנ"ש, דור שני לבעלי תשובה שייגעו בתורה ושינו אורחותיהם לצדיקים גמורים, פרקו עול לגמרי, למרות שפאותיהם נותרו?! איך אותם בנים, גם אם לא כולם שינו את לבושם, שינו את לשונם לבלי הכר ומחללים שבת כהותרה להם?! הלא על כך יש לזעוק באוייייי גדול ונורא שיזעזע את אמות הסיפים.

הנה דוגמא קטנה מלפני שבוע: היה זה יום ראשון גשום מאד באומן, וכבר חצי יום שאני מסתובב ועדיין לא מצאתי דירה, ואז פגשתי ב-ל. שלפי לבושו נראה מהחברה הטובים, ואכן - ברוחב לב - אמר לי כי יש מקום במתחם של "הרב".

מכיוון שלא הכרתי את "הרב" אבל עדיין במעט התמימות שנותרה בי, חשבתי אם קוראים לו "רב" בטח יש אוירה טובה בדירה ובמתחם, הנחתי את חפצי הלכתי למקווה כנהוג, יצאתי לציון וחזרתי בערך בשעה עשר וחצי בלילה כדי לנוח לקראת יום המחר, ואכן שמחתי, היה שקט במתחם, הודתי להשם על יישוב הדעת.

ואז סמוך לחצות הלילה, קול ענות אני שומע. כשניסיתי להבין את פשר הצהלה והרעש, ראיתי את א' מגיע עם כבש, ולא עברו אלא מספר דקות מהשחיטה ובעוד דמו רותח, כבר עלה על המנגל שהכינו אנשי החבורה מבעוד מועד, ותוך כדי הנפנוף וסידור הבשר על האש, רמקולים מחרישי אוזניים החלו לנגן את "טרנס סבא".ג. נשלח לביינתיים "לארגן" את החברה (עם מה שבעיתונות החרדית קוראים  "חומרים מסוכנים") וד"ל...

לאחר שאכלו מהנאגלה הראשונה, תוך כדי שתיית וויסקי שיבס יקר, לצד וודקה אוקראינית זולה, החלו פורצים בגניחות קולניות "אוייי אוי טאטעע...".

ואז "הרב" מנהיג החבורה, שישב לצד העשן המיתמר של המנגל, תוך כדי לעיסת סטייק עסיסי ועיון בסיפורי מעשיות של רבינו הקדוש, פתח ואמר "העשן הזה עושה שעשועים לרבינו". 

מ. הבין את האות, והעביר את המוסיקה לטרנס נ נח "החדש" בווליום עוד יותר גבוה, והחבורה כולה קמה ופרצה במין מחול שדים מטורף סביב הכבש על האש, תוך כדי צעקות "רבינווווווו אוהבים אותך". ולא נחה דעתם אלא אחרי שפלוני קם והתחיל במופע סטנד אפ הכולל גם בדיחות גסות, כי העיקר - כך אמר הרב - זה להיות בשמחה, וציטט "אפילו מילין דשטותא".

ומי היו חלק מאנשי החבורה? א. מ. י.  שעד לפני שנה למדו בישיבה, וקדושה קלה עוד הייתה על פניהם. אבל באומן ראש השנה שעברה הם שהו במתחם של הרב, והכירו את מאור (במלעיל) מבת ים (במלעיל) שהשתחרר מהכלא לפני שנתיים, וגולן מבאר שבע, שהתגאה למרות מה שהוא עשה (חששתי לדעת מה) הוא עדיין לא "ישב" - בזכות רבינו, ואת עמי - "מעפולה במקור, אבל רק לפני שבוע חזר מתאיילנד לאחר שנתיים במזרח". הסיפורים זרמו לתוך הלילה, שם הכירו את האלכוהול מקרוב ואף ראו בפעם הראשונה איך מעשנים סמים, ומכיוון שחכמים הם וצמאי ידע ביקשו לדעת מה ההבדל בין כל הסוגים, ואיך... וד"ל ואכמ"ל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"והעיקר שהיינו אצל רבינו, סיכמו במוצאי ראש השנה האחרון, וקבעו לשמור על קשר עם החבר'ה - מאור, גולן ועמי - שאיך שירדו מהמטוס הכיפה נעלמה וחזרו לתאוותם".

והשנה נוספו לחבורה גם נחמן , נתן ונפתלי, שעדיין לומדים בישיבה, וקדושה קלה על פניהם, וכקודמיהם, "והעיקר שהיינו אצל רבינו, סיכמו במוצאי ראש השנה, וקבעו לשמור על קשר עם החבר'ה.

הגיע הזמן לצעוק " הצילו" ואולי לתקן תקנה שיסעו רק אברכים נשואים מגיל 30 ומעלה חשוב להבהיר, אני חס ושלום לא יוצא נגד תורת ברסלב או רבי נחמן, אלא אני אומר שצריך לתת את הדעת על האווירה והמציאות הקשה השוררת בראש השנה ובכל השנה באומן.

ויהי רצון שנזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב ונחתם כולנו לשנה טובה לחיים טובים ולשמחה ולשלום בספרן של צדיקים גמורים.