אאא

בהמשך להפגנות ומחאת החרדים בירושלים כנגד פתיחת חניון ספרא, יוצא היום עיתון ´הארץ´ במאמר מערכת ובו הוא קורא לראש העיר ניר ברקת שלא להכנע לתכתיבי החרדים:

גם אם תתקבל בעיריית ירושלים הפשרה שדובר בה אתמול, ולפיה יופעל חניון במרכז העיר במתחם פרטי, המהומה שחוללו קיצונים בעיר סביב חניון ספרא היא איתות אזהרה. הפגנות החילונים בירושלים השבוע במחאה על כניעת ראש העיר, ניר ברקת, לדרישת החרדים לסגור את חניון ספרא בשבת לא יצליחו בוודאי לאזן את המטוטלת המתפרעת של הסטטוס קוו בעיר. אך זה מבחן חשוב לברקת: עליו לזכור, כי לא נבחר הודות לתמיכת החרדים הקיצונים, שכלל לא השתתפו בבחירות, ולא הם האמורים להכתיב את אורח החיים בבירה.

ברקת יודע, שאין קשר בין המהומות האלימות שיזמה העדה החרדית לבין הפעלת החניון בשבת. אפילו סיעת יהדות התורה בעירייה הופתעה; לא רק מעיתוי ועוצמת ההפגנות, אלא מעצם קיומן. קבוצה קטנה של חרדים קיצונים, שוללי המדינה, חלקם אזרחי חו"ל, נענתה לקריאת הרב טוביה וייס וחידשה כקדם את מהומות השבת הזכורות לרעה.

חדוות ההפגנות נובעת מסיבות רבות, בעיקר ממאבקי כוח והשפעה בין העדה החרדית לבין הקהילה החרדית הגדולה המתונה יחסית. התוצאה מתגלגלת אל הציבור הרחב בירושלים. שוב עניין זניח לכאורה כמו משחן, קטע כביש, או קולן של ילדות שרות, מחולל משבר, שאלמלא היה מקומם כל כך - היה מגוחך.

אפשר אמנם להתייחס בהבנה לשאיפה של ברקת ללכת על החבל הדק שבין טיפוח חיי החברה והתרבות בעיר, בשבת כמו בימי השבוע (מה שקורה ממילא בשנים האחרונות ומתקבל בהשלמה ולפעמים אף באדישות אצל החרדים), לבין השמירה על הסטטוס קוו. אלא שהכניעה לחרדים הפעם חורגת מכך.

הוויתור על פתיחת החניון בכיכר ספרא בשבת - חניון אחד בלבד, שעל פי הסכמה בין ברקת לסיעת יהדות התורה בעיר יופעל על ידי עובד לא יהודי ולא ייגבה בו תשלום - נעשה תחת איום באלימות. לא ייתכן שעירייה תקבל תכתיבים של קבוצה אלימה, שאינה מכירה בכללי המשחק הדמוקרטי, ועל פיהם תקבע את אורח החיים בעיר. הכניעה לאלימות פירושה הזמנת המיעוט המחרחר ריב לסיבובים נוספים של פחד וכפייה.