אאא

כאשר הרב גורן התמודד בזמנו על תפקיד הרב הראשי לישראל, בתשל"ב, ריחפה באוויר הדיה של פרשיה ידועה ומפורסמת ששיסעה את הציבור הדתי והחרדי בארץ ובעולם, פרשיית "האח והאחות", שבה התיר הרב גורן אח ואחות שנחשבו לפי כמעט כל שאר הרבנים כממזרים גמורים. פסק שקומם עליו את כל גדולי הדור דאז.

בזמן אותה מערכת בחירות, ניגשו הגר"א גולדשמידט זצ"ל והגר"ב ז'ולטי זצ"ל, שניהם דיינים אז בבית הדין הגדול, למרן הגר"ע יוסף זצ"ל שכיהן אז כרב בתל-אביב, וביקשו ממנו שיתמודד על כס הראשון לציון מול הרב ניסים, שכידוע נתמך אז על-ידי המפד"ל - הציונות הדתית דאז, שבזמנו היו אלה ששלטו בכל המערכות, ובעיקר במערכות הרבניות - של מינוי רבנים ודיינים. הגר"ע השיב להם בשלילה מוחלטת, ואמר להם שאין לו שום סיכוי לנצח את הרב ניסים, שכאמור נתמך על-ידי הציונות הדתית דאז.

הלכו הרב ז'ולטי והרב גולדשמידט ונכנסו לביתו של מו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שכידוע באותה העת עדיין כיהן ביחד איתם בביה"ד הגדול, ועדכנו אותו על המצב, ועל בקשתם שסורבה על-ידי הגר"ע. הגרי"ש שמע, ומיד סגר את הגמרא, עלה על מונית ונסע לפגוש את הגר"ע בביתו, ושם אמר לו נחרצות כי חובת השעה היא שעליו להתמודד לרבנות, כדי לנסות למנוע את החרפה ואת החילול ה' שעלולים להיגרם אם שניהם, הרב ניסים והרב גורן, יתמנו לבסוף.

לאחר שהגר"ע שמע את הגרי"ש, הוא שאל אותו: אבל איך ניתן לנצח בגוף הבוחר שרובו ככולו נשלט על-ידי הציונות הדתית? והגרי"ש השיב שלמען המטרה הזו הוא מוכן לסגור את הגמרא ולעבור באופן אישי אצל כל אחד מהגוף הבחור כדי לשכנעו שכרגע חובת השעה  היא להצביע אך ורק לגר"ע. לאחר שהגר"ע ראה נחרצותו של הרב אלישיב בעניין, הוא השתכנע והחליט לקבל את ההצעה, והשאר כמובן הוא היסטוריה. בזכות המהלך הזה הגר"ע התמנה כראשל"צ וזכה לחולל את המהפכה העצומה בעולם הספרדי.

ואולי על הרקע הזה הגיעה החלטתו של מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן שליט"א, שהוא כמו אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, ולמען השלום והאחדות החליט לתמוך בגר"ש עמאר לרב הספרדי ועל-ידי זה למנוע חילול ה'.

***

לפני 6 שנים, כששוב עלה הנושא של בחירות לרבנות ירושלים, ניגשתי למו"ר מרן הרב אלישיב ושאלתי אותו האם הוא תומך במועמד שהיה מאד-מאד קרוב אל הרב. תשובתו של הרב הייתה חדה מאד: האם יש כבר תאריך לבחירות? אמרתי: עדיין לא. והרב השיב מיד: אם כן, איך אני יכול לקבוע שאני תומך בו כמועמד? אולי עד אז ה'חפץ חיים' יחליט להתמודד?... זו הייתה לשונו.

מי שהכיר מקרוב את הרב אלישיב, ידע כמה שהוא שלט ברגש, עד שהיו כאלה שאף חשבו שהוא כביכול אדם "קר". אבל אני יכול להעיד שההזדמנויות שבהן כן ניתן היה להרגיש היטב את רגשותיו כלפי חוץ, לראות שהוא מרגיש שלא בנח, היו מתי שמישהו היה משקר אותו, או כששקר הסתובב סביבו. או אז יכולת לראות היטב על פניו את רגשותיו וסלידתו מהשקר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

***

בשנה האחרונה הסתובב מועמד מסוים לרבנות ירושלים, והלך ופרסם בכל מקום שבזמנו הרב אלישיב קרא לו וביקש ממנו להתמודד לרבנות ירושלים, ועל סמך דבריו נציגות 'דגל התורה' תמכה בו בתחילה. ואני שואל: אם באמת הגרי"ש הורה לו להתמודד לרבנות העיר, איך קרה פתאום שבימים האחרונים החליטו לבדוק אם יש לו סיכוי להיבחר או לא, ואחר-כך עוד החליטו לתמוך במועמד אחר? הרי אם הייתה החלטה של הרב אלישיב, ייתכן שמישהו יבוא ויחליט פתאום אחרת?!

ושוב אני מדגיש: הדבר שהיה הכי רגיש אצל הרב אלישיב, היה הסלידה משקר. וכי עולה על דעתו של אותו מועמד שעם שקר הוא היה יכול לזכות לסיעתא דישמיא?

ויודגש: התאפקתי עד עתה לא לכתוב ולא להתערב בנושא מעל דפי העיתון עד לאחר הבחירות, כדי שלא יוכלו להאשים אותי שטרפדתי בחירת מועמדים מסוימים, כמו שאחד מחברי דגל התורה העירונית כן מאשים אותי.

***

ולסיום, לאחרונה יצא לי להיות קרוב לחכם שלום כהן, וגם אצלו הרגשתי את הסלידה הבולטת שלו כאשר הוא שומע מישהו שמנסה לסטות מהאמת. זה העביר בי צמרמורת, כאשר נזכרתי ברגש הזהה שהיה על כך לרב אלישיב.

הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית "קו עיתונות"