קיבוץ. אילוסטרציה  (צילום: פלאש 90)
אאא

תתפלאו לשמוע: חבר-הכנסת לשעבר משה פלד, משמש היום, בין יתר עיסוקיו, כגבאי בית-כנסת הפועל בליבו של קיבוץ בית השיטה.

החיבור הבלתי אפשרי בין קיבוץ חילוני לבית-כנסת לווה בויכוחים גדולים ובמאבקים אין ספור, אבל בשורה התחתונה התושבים רצו בו ובית-הכנסת הפך לעובדה מוגמרת.

בראיון לתוכניתו של מרדכי לביא ברדיו קול ברמה, סיפר פלד כי "45 אחוז מחברי הקיבוץ תמכו בהקמת בית הכנסת, לקיים טקסים, קבלות שבת, חגים".

"כל התנועה הקיבוצית עברה שינוי", מסביר פלד את אחוזי התמיכה הבלתי נתפסים בהקמת בית-הכנסת. "בכל בית ילדים היתה תלויה תמונה של סטאלין. והנה רק הבוקר, קיבלתי בבית הכנסת שני גני ילדים שבאו לראות את המקום מוכן ליום כיפור. אני מתרגש כשאני מדבר איתך על זה".

אתמול נערך כנס גבאים בקיבוץ בית לביא. "היו לי כבר הרבה תארים", אמר שם פלד. "הייתי סגן שר, חבר כנסת. אבל התואר שאני גאה בו ביותר, הוא העובדה שאני גבאי בית-כנסת".

 (צילום: פלאש 90)

45% מהתושבים רצו בו. בית-כנסת (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

 

אולי בגלל המרקם החברתי העדין של הקיבוץ, לבית-הכנסת מונה "רב סתרים", כפי שמכנה זאת פלד. "הוא לא גר בקיבוץ, ואיתו אנחנו מתייעצים בטלפון".

כשנתיים לאחר שהוקם, בית-הכנסת בימים הנוראים מלא עד אפס מקום. "יש לנו כבר שני מניינים ביום כיפור, משום שהמתנגדים רוצים בית כנסת שוויוני. במקביל למניין שלנו, יש גם מניין רפורמי. לא בטוח שיהיו שם רבים כמו אצלנו בבית-כנסת, אבל אנחנו מקבלים את כולם באהבה". 

מה הביא לשינוי בקיבוץ שבעקבותיו נפתח בית-הכנסת? "נקודת השבר היתה במלחמת יום הכיפורים", סבור פלד. "כל אחד עשה חשבון נפש. מאז, הכל נעשה אחרת. שום דבר כבר לא היה אותו דבר".

המפתח לשינוי, מתברר, היא הגישה לפעילות בבית-הכנסת והדרך שבו היא נעשית.